הים הבלטי, שנמצא בין צפון-מזרח אירופה לסקנדינביה, גובל במדינות רבות, החל מהמדינות הבלטיות ליטא, אסטוניה ולטביה, דרך פינלנד, דנמרק ושבדיה הסקנדינביות ועד גרמניה, פולין ורוסיה. בשל שינויי האקלים שמחמירים במרוצת השנים התחממו מימיו בקצב כפול ביחס לאוקיינוסים על פני כדור הארץ.
מימיו הרדודים יחסית רגישים ביותר לשינויים בסביבה ובאקלים, מה שהוביל את פרופ' אלף נורקו מאוניברסיטת הלסינקי להוביל את צוות המחקר הימי הגדול מסוגו בים הבלטי, במסע לעיירת החוף האנקו (Hanko), השוכנת בקצה הדרומי של פינלנד, כ-160 ק"מ מהבירה הלסינקי.
מדידות מראות שטמפרטורת מי הים הבלטי הממוצעת עלתה בשתי מעלות צלזיוס במהלך 30 השנים האחרונות. "הים הבלטי הוא בעצם אמבטיה קטנה בהשוואה לאוקיינוסים העולמיים", אמר ל-AFP דוקטורט נורמן גובלר, מומחה לגלי חום ימיים מאוניברסיטת הלסינקי. "כעת, אנו רואים את ההשפעות הראשונות של עליית הטמפרטורה הזו".
מרגרט וויליאמסון, דוקטורנטית באוניברסיטת הלסינקי, אספה גבעולים, שורשים ואדמה כדי למדוד את רמות הפחמן הדו-חמצני. לדבריה, לים הבלטי חשיבות רבה להבנת השפעות והשלכות שינויי האקלים ברחבי העולם.
אזורי חוף רבים על פני הגלובוס - בין אם שוניות אלמוגים ובין אם יערות מנגרובים - הם בין מוקדי המגוון הביולוגי העשירים ביותר על פני כדור הארץ, המספקים בתי גידול חיוניים למאות מינים ימיים. יחד עם זאת, הם גם הפגיעים ביותר לסוג השינויים שנצפו בים הבלטי.
עד כה, האוקיינוסים היו בעלי התפקיד החשוב ביותר בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית. במשך עשרות שנים, הם ספגו בעקביות 90% מהחום שנוצר כתוצאה משינויי האקלים שנגרמו על ידי בני האדם, וכרבע מכמות הפחמן הדו-חמצני שהאנושות מחדירה לאטמוספרה.
4 צפייה בגלריה
פרופ' אלף נורקו ומרגרט וויליאמסון, במהלך המחקר שלהם על השפעות שינויי האקלים והגורם האנושי על הים הבלטי
(צילום: AFP)
4 צפייה בגלריה
מרגרט וויליאמסון, חברת משלחת המחקר, אוספת דגימות כדי לבדוק את רמות הפחמן דו-חמצני בים הבלטי
(צילום: AFP)
אבל יש עוד הרבה מידע על היכולת של האוקיינוסים להמשיך לשמש "כיורי פחמן", אשר עוזרים לקזז פליטות של גזי חממה ולהאט את קצב שינויי האקלים שנקראים "שינויי אקלים אנתרופוגניים" - כלומר, שנגמרים על ידי בני האדם. "יש דגש רב על תפקידם של יערות כשקעי פחמן", אמר נורקו ל-AFP. "על כן, החופים והאוקיינוסים שלנו זכו להתעלמות. השאלה היא, עד כמה משמעותי תפקידם באגירת אחד מהגורמים הבולטים בתרומה להאצת ההתחממות הגלובלית".
ממצאים אחרונים מתחנת המחקר הפינית בהובלתו של נורקו, מצביעים על כך שמערכות אקולוגיות חופיות בים הבלטי עלולות להתחיל לפלוט גזי חממה - פחמן דו-חמצני ומתאן - במקום לספוג אותם, זאת בשל עליית הטמפרטורות וזיהום סביבתי.
מצבם האקולוגי של אזורי חוף רבים הידרדר בין היתר כתוצאה מדשן עשיר בחנקן וזרחן המשמש בחקלאות, וכן מי שפכים לא מטופלים, אשר זרמו אליהם כתוצאה מפעולות של הגורם האנושי. החומרים הכימיים הללו הובילו לפריחת אצות מזיקות, כמו גם ל"אזורי מוות" דלילים בחמצן, תהליך המכונה איטרופיקציה - תהליך שבו חלה עלייה בייצור הראשוני של אצות וצמחי מים עקב עודף נוטריאנטים (יסוד או תרכובת כימית החיוניים לחיים ולגדילה של יצורים חיים) ובעיקר זרחות וחנקות הנשטפים למקווי המים מהשדות החקלאיים והביוב העירוני.
"הדאגה הגדולה ביותר שלנו היא שמה שצריך להיות כיור פחמן יעיל, עלול להפוך למקור פחמן", הסביר נורקו, תוך שימת דגש על כך שהשינויים שכבר נצפו בים הבלטי צריכים להדליק נורת אזהרה עבור אזורי חוף ברחבי העולם. "רבים מאזורי החוף המאוכלסים בצפיפות בעולם מושפעים מאיטרופיקציה, ויש לכך השפעה עצומה על היכולת של מערכות אקולוגיות חופיות למתן את שינויי האקלים", הוא הוסיף.
נורקו הדגיש כי אמנם אמצעים להגנה ושיקום מערכות אקולוגיות ימיות בריאות ננקטו בים הבלטי ובמקומות אחרים, אולם נדרשים מאמצים מוגברים עוד יותר כדי להבטיח כי תרחיש האימים לא יתממש.
