תנשמות על גג מסגד: אחמד זועבי, שמתגורר סמוך למסגד בכפר טייבה בעמק, שבמועצה האזורית גלבוע, מצא במסגד פרחון של תנשמת עם כנף שבורה. זועבי דיווח על הגוזל והעבירו לצוקית רביב, צפרית ומתנדבת ב"חיבולנס", מערך מתנדבים של רשות הטבע והגנים שנוצר כדי להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ. התנשמת הועברה אל בית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים שפועל בספארי ברמת גן.
בעקבות הדיווח, הגיעו למסגד המנטרים של המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים, רמי חביב וקובי מירום. יחד עם זועבי, הם טיפסו לקצה המינרט (המגדל שממנו מכריזים על התפילות 5 פעמים ביום), שם מצאו ארבעה גוזלי תנשמות נוספים.
4 צפייה בגלריה
פרחוני תנשמות שנמצאו במסגד
(צילום: שלמה קאין, דוקטורנט בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומנטר בחברה להגנת הטבע)
"הקינון הזה לא היה מוכר, ובזכות האזרחות למופת של אחמד למדנו על זוג נוסף מתוך 5,000 תיבות הקינון הפרוסות בשדות חקלאיים. עמק המעיינות ועמק יזרעאל נחשבים כיום כאתרי הקינון של תנשמות מהצפופים ביותר בעולם. למוסלמים התנשמת היא סמל למזל רע, ויש פתגם בדואי האומר 'לך בעקבות התנשמת ותגיע לאבדון'. הפעם הובן שהן מביאות מזל טוב בהדברה ביולוגית והקטנה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה", אמר פרופ' יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
4 צפייה בגלריה
תנשמת שנמצאה במסגד
(צילום: שלמה קאין, דוקטורנט בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומנטר בחברה להגנת הטבע)
התנשמות, שעיקר מזונן הוא מכרסמים, משמשות ככלי יעיל להדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים. משפחה של תנשמות צדות בכל שנה כ-6,000-2,000 מכרסמים, בהתאם לגודל הטרף, ומפחיתות את הצורך לשימוש ברעלים מזיקים ומסוכנים לאדם ולסביבה. לקראת עונת הרבייה, מחפשות התנשמות אתר קינון מתאים לגידול דור חדש של מדבירות ביולוגיות.
תיבות המוצבות בלב שטחים חקלאיים שסובלים פעמים רבות מפגעי המכרסמים הינם אתרים אידיאליים עבור התנשמות, שם יש להן אוכל בשפע ובקרבת מקום. כך, מתאפשר לחקלאים לצמצם באופן משמעותי את השימוש בחומרי הדברה הפוגעים באדם, בחיות הבר, בציפורים הנודדות ובמאגרי המים, וליהנות מהדברה ביולוגית.
"לדעתי, יונת השלום נכשלה בתפקידה במזרח התיכון והתנשמת החליפה אותה בהצלחה גדולה בחיבור בין מוסלמים ליהודים ובין שכנים. בימים אלו הצטרף שותף נוסף ממרוקו למיזם, לאחר שגם יוון וקפריסין הצטרפו, ובקרוב נקווה שגם האמירויות יחלקו את הידע הרב שנצבר עד כה במיזם", סיכם פרופ' לשם.
