האם לכלבים ולחתולים שאנחנו מגדלים בבית תצטרף בקרוב חיית מחמד חדשה? מי שמטייל בפארק הירקון או בשכונות הצמודות לו בוודאי נתקל לא אחת בתנים זהובים נעלמים אל השיחים, או שמע את היללות עם רדת החשיכה. התנים בישראל חיים לצידנו כבר שנים רבות ומשגשגים מאוד בסביבה העירונית, וכעת מחקר חדש שנערך בגולן מגלה כי הם יותר קרובים אלינו ממה שחשבנו.
תן משחק פריזבי בפארק הירקון
(צילום: דנה קרינסקי)
המחקר הישראלי, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Scientific Reports, חושף עדויות ראשונות לתהליך ביות שהתנים עוברים בישראל. ממצאי המחקר, שנערך במכון שמיר למחקר בקצרין על ידי הדוקטורנטית איילת ברש מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הדהימו את החוקרים. תן שאותר סמוך ליישוב נטור ברמת הגולן וגילה תכונות מבויתות נחשד תחילה כהכלאה של תן וכלב, אולם בדיקות גנטיות ומורפולוגיות מקיפות העלו שמדובר בתן בר. זהו דיווח ראשון מסוגו על בעל חיים שנראה כמו חיה מבויתת, אך אינו תוצאה של הכלאה בין חיית בר לחיה מבויתת.
"מדובר בפריצת דרך מדעית, מקומית ובינלאומית", אמר ד"ר ירון דקל ממכון שמיר למחקר ואוניברסיטת חיפה, שהנחה את המחקר יחד עם פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. "הממצאים הותירו אותנו פעורי פה. האם אחרי אלפי שנים ממשיך תהליך הביות? המחקר הגנטי, האבולוציוני והאקולוגי ימשיך להסתעף, ודרכו נוכל ללמוד עוד פרטים על התופעה. אנו רק בראשית הדרך".
המחקר נולד בזכות העבודה הצמודה של ברש והדוקטורנט שלמה פרייס בלום, שהיו חברים במעבדה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ואוניברסיטת תל-אביב. פרייס בלום בכלל חקר את הזאבים בגולן, כשהבחין במשהו מוזר מאוד. "ערכתי סקר מצלמות ברמת הגולן כדי להבין את פעילות הזאבים באזור", הוא מספר. "בחלק השני של הדוקטורט שלי אני בודק כיצד הזאבים משפיעים על מינים אחרים, כולל תנים, חזירי בר, צבאים ועוד". מתוך כמיליון תמונות שקלטו המצלמות באזור, "הבחנתי בכ-40 תמונות של תנים מסקרנים ושלחתי אותן לאיילת בווטסאפ".
איילת נדבקה בהתלהבות והחליטה לחקור את הנושא. "שלמה הבחין בכל מיני תנים צבעוניים, ואחד רץ עם זנב זקוף למעלה", היא משחזרת. "מדובר בסימנים של ביות. אבל חשבנו שאלה סימנים של תנים היברידיים, מעורבים עם כלב". החוקרים לקחו מאחד מהתנים יוצאי הדופן, שאותו כינו ג'קי, דגימת דנ"א, שהושוותה לזו של תנים אחרים, והתגלה כי הוא תן "על מלא".
"עשינו לו בדיקות גנטיות נרחבות, ושלחנו לקבוצת מחקר איטלקית כדי שתבדוק גם שישה דורות אחורה", הסבירה איילת. "והוא 100% תן. בדקנו גם מוטציות של גנים של צבע פרווה, כי היו לו צבעים ממש מוזרים, וידוע שצבע הפרווה הוא הסימן הראשון לביות". גם סריקה של הגולגולת העלתה כי היא תואמת לגולגלות של תנים אחרים.
ג'קי הוא ככל הנראה המקרה הראשון של ביות חיית בר בטבע מזה אלפי שנים. ארץ ישראל ואזור הגולן, ובכלל המזרח התיכון ואזור הסהר הפורה, הם המקום שבו החל ביות הצמחים והיונקים, ולכן ממצאי המחקר שנערך באוכלוסיית התנים בגולן הם כה מרגשים - ייתכן שאנו צופים בחוליה נוספת בתהליך הביות.
מספרם של התנים ברמת הגולן עולה משנה לשנה, וכך גם בכל ישראל. תנאים אלה דומים לשלבים בביות הכלב לפני כ-15 אלף שנים: בסביבת האדם נוצרה פסולת שמשכה זאבים, שחששו פחות מבני האדם ואיבדו בהדרגה את התכונות הדרושות לציד ולהסוואה, כגון מסת שרירים גדולה, לסתות גדולות ומפותחות וצבע אחיד. כך החל תהליך של ביות עצמי, עד שהפכו לכלבים המוכרים לכולנו.
ברש מבקשת להרגיע: "זה שלא שמחר יהיו לנו כלבים שמוצאם מתנים. זה תהליך שלוקח כמה אלפי שנים, אבל אולי פעם נוכל לומר שיש גזעים של כלבים שמוצאם מתנים. אחרי פרסום המחקר, שלחו לי סרטון ובו נראה תן שמשחק בפריזבי (בראש הכתבה). הוא חיכה בסבלנות בצד וחיכה לגנוב את הפריזבי. העובדה שהתנים מסתובבים בפארק הירקון ליד אנשים, משמעה שזה רק עניין של זמן עד שהם יבויתו. ככה זה עם כל החיות שחיות לצד בני האדם. וזה מעט מדכא. עם הריבוי של בני האדם על כדור הארץ נראה פחות ופחות חיות שלא מסוגלות להסתגל, ויותר כאלה שכן. זה יצמצם משמעותית את מגוון המינים".
לבקשת ברש, אם נתקלתם בתן עם מאפיינים לא שגרתיים, כגון פרווה עם צבע מגוון, פרווה ארוכה במיוחד או פרווה עם כתמים לבנים, אנא שלחו צילומים ומיקום מדויק לדוא"ל ayelet.barash@gmail.com. בנוסף, כל מי שמעוניין לסייע בקידום המחקר, מוזמן ליצור קשר עם מכון שמיר למחקר בדוא"ל: office@gri.org.il.
