קואליציה של 14 ארגונים ומומחים מתחום הבריאות, הסביבה וההגנה על בעלי חיים הגישו הבוקר (חמישי) עתירה לבג"ץ נגד שר האוצר, אביגדור ליברמן, משרד החקלאות, משרד הבריאות, והמשרד להגנת הסביבה, בדרישה לבטל הצו המחיל פטור קבוע ממכס על ייבוא בשר בקר טרי ומצונן, ופטור ממכס על ייבוא בשר מעובד (בשלב זה בהוראת שעה עד סוף 2022).
לדברי העותרים, הצו, שפורסם לפני כחודש, צפוי להעלות את היקפי צריכת בשר הבקר והבשר המעובד בישראל. "החלטת המשיב לבטל את המכסים על בשר בקר ומוצריו, כפי שבאה לידי ביטוי בצו, היא בלתי סבירה ובלתי מידתית הפוגעת באופן קיצוני בזכות החוקתית לבריאות שכן תוצאתה היא עידוד התנהגות מזיקה בריאותית וסביבתית. העותרים יטענו שלא ניתן משקל מספק, אם בכלל, לשיקולים מהותיים, ובפרט שיקולים הנוגעים להשלכות ההחלטה על בריאות הציבור, הגנת הסביבה ומשבר האקלים", נכתב בעתירה.
הצו מהווה את הצעד הראשון למימוש הסכם של משרד האוצר עם משרד החקלאות, שנעשה לבקשת ארגון מגדלי הבקר, שבמסגרתו נקבע כי יינתנו הטבות בגובה של כ-430 מיליוני ש"ח למגדלי בקר, כולל לקידום צריכת בשר בקר.
עוד נכתב בעתירה כי "בשר מעובד סווג ע"י ארגון הבריאות העולמי כגורם ודאי לסרטן, המצוי באותה קטגוריה של רמת ודאות לסיכון עם חומרים כגון טבק ואסבסט, ובשר בקר סווג כחומר שהוא "ככל הנראה מסרטן" ונקשר אף הוא במחלות סרטן, לב וכלי דם, סוכרת, שבץ ועוד".
באשר להשפעות הסביבתיות של תעשייה זו, העותרים כתבו ש"תעשיית המזון מן החי, ובפרט גידול פרות ועגלים לבשר, אחראית, על פי ההערכות השמרניות, לפליטה של כ-14.5-20 אחוזים מסך פליטות גזי החממה הנגרמים מפעילות אנושית, וכרוכה בשימוש בזבזני ביותר במשאבי קרקע ומים, לרבות בירוא יערות גשם, באופן המעצים את משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי שאנו בעיצומם. משבר האקלים הוא תופעה חוצת גבולות: ישראל שוכנת ב'נקודה חמה' (hot spot) אשר לפי נתוני השירות המטאורולגי מתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי. מדובר במשבר בעל השלכות סביבתיות, חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת על החברה בישראל, בפרט על אוכלוסיות מוחלשות. הוא אף הוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי כ"איום הבריאותי החמור ביותר הניצב בפני האנושות".
ישראל היא מצרכניות בשר הבקר הגבוהות בעולם, והמגמה ממשיכה לעלות. מנתוני ארגון OECD עולה כי בשנת 2021, עמדה צריכת הבשר לנפש בישראל על 23.3 ק"ג בשנה, מה שממקם אותה במקום הרביעי בעולם.
על פי "מפת הדרכים למערכות מזון בריאות, מקיימות ושוויוניות" שהגישה ממשלת ישראל לאו"ם לפני שנה, ישראל מחויבת לכך שעד 2030 כמות המזון מן החי שתיצרך בישראל תותאם לכמויות המומלצות על ידי משרד הבריאות, העומדת על עד 300 גרם בשבוע. העותרים סבורים כי ביטול המכס על ייבוא בשר בקר צפוי רק להרחיק את ישראל מיעד זה ולעודד את הצריכה של מוצרים המזיקים לסביבה התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל לבלימת משבר האקלים.
העותרים התייחסו גם לכך שהשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הביעה התנגדות לביטול המכס, במכתב שכתבה לשר החקלאות עודד פורר ולשר האוצר אביגדור ליברמן. בעתירה נכתב שהשרה הביעה במכתבה "התנגדות נחרצת לביטול המכסים, תוך שציינה כי 'לצריכת בשר, ובשר בקר בפרט, ישנן השפעות שליליות רבות על הבריאות והסביבה, כמו גם על החקלאות והמשק'. השרה הוסיפה כי הנזק במהלך זה עולה על כל תועלת שעשויה לצמוח ממנו, וכי 'על מנת להוריד באמת את יוקר המחייה על מוצרי מזון, הדרך הנכונה היא להפחית את צריכת הבשר, ולהגביר את צריכת הקטניות והירקות והפירות האיכותיים, המקומיים והמקיימים. באופן הזה, התזונה הישראלית תהפוך גם לבריאה יותר, גם ליקרה פחות, ונוכל בדרך גם לשמור על הסביבה והטבע הייחודיים בישראל'", נכתב בעתירה.
עוד נכתב בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יותם שלמה מהקליניקה לרגולציה סביבתית באוניברסיטת בר אילן, עו"ד אמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב, עו"ד ארז וול מהמחלקה המשפטית של תנו לחיות לחיות, ועו"ד שירה הרצנו מעמותת אנימלס: "כיצד אותה ממשלה הממסה ביד אחת משקאות ממותקים, טבק ומוצרי פלסטיק, בשל הנזקים המוכחים לבריאות ולסביבה שמוצרים אלו גורמים, פוטרת ממכס ביד השנייה את מוצרי המזון בעלי התרומה המשמעותית ביותר למשבר האקלים, הכרוכים, בין היתר בכריתת 'הריאות של העולם', ואשר הוכרזו על ידי ארגון הבריאות העולמי כגורמי סיכון לסרטן?"
הארגונים, המומחים והפעילים החתומים על העתירה הינם: הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא; גרינפיס ישראל; מגמה ירוקה; תנו לחיות לחיות; אנימלס; מרכז השל לקיימות; פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור וראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון; פרופ' דנית שחר, ראש התכנית לתואר שני במחלקה לאפידמיולוגיה, ביו-סטטיסטיקה ומדעי בריאות בקהילה באוניברסיטת בן גוריון; פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות; ד"ר סיגל טפר, החוג למדעי תזונה במכללת תל חי והפורום הישראלי לתזונה בת קיימא; ד"ר מיה נגב, ראש התוכנית למינהל מערכות בריאות, ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה; ד"ר יהונתן קוזולובסקי ומירי ישראלי, פעילים ב"הורים למען האקלים" וד"ר ליאור כהן, מתמחה ברפואת משפחה וממקימי "אנשי בריאות למען האקלים".
