כשראש הממשלה נפתלי בנט אמר בוועדת האקלים שהחדשנות הישראלית תוכל לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים, כנראה שהוא התכוון בדיוק לזה: חברת סטארט-אפ ישראלית שהוקמה מתוך חזון להנגיש את תחום הקיימות לעולם, ולרתום את האזרח ה"פשוט" למאבק.
"אנחנו חברה שנקראת With, שפתחה פלטפורמה לניהול קהילות מקום, כשחזון החברה הוא לייצר סביבה שבה אנשים מקיימים אינטראקציה חברתית, הקהילות מנהלות את הכלכלה והסביבה נלקחת בחשבון. זה מתוך אמונה שקהילות יכולות להתגבר על כל אתגר עתידי ולעצב כלכלה הרבה יותר בריאה", אמר אסף הייליג, סמנכ"ל החברה.
אחד הפרויקטים שהחברה עובדת עליהם כיום מזה כשישה חודשים הוא מערכת מונגשת שמאפשרת לתושבים להזמין עץ לגינה הפרטית שלהם לפי התאמה אישית לתנאי המקום. הפרויקט פועל כיום בתל אביב, והחל כיוזמה של תושבת העיר שפנתה לעירייה והציעה שבמקום שהעירייה תמשיך לשתול עצים רק במרחבים הציבוריים, למה שהיא לא תסבסד או תעניק לתושבים עצים, והם ישתלו אותם בחצרותיהם. עד כה – נשתלו כבר 4,000 עצים ברחבי העיר.
"פיתחנו מודל שבו התושבים ממלאים שאלון שפיתחנו, בו נשאלות שאלות כגון האם יש או אין צל בשטח הפרטי של הבניין. לאחר אחרי כמה ימים, אותו תושב/ת יקבלו שוב הודעה, בה נמסר שהעץ מוכן לאיסוף, עם המקום בו ניתן להגיע לאסוף את העץ. התושבים מגיעים לאסוף את העץ, ואדם מחכה להם במקום ומסביר איך אפשר לשתול את העץ, ואיך לטפל בו", אמר הסמנכ"ל.
פרויקט נוסף של החברה פועל כיום באשדוד - מודל של מחסן קהילתי בשיתוף הציבור – "הרעיון הוא להתנגח בעולם הצרכנות ולומר שלא כל אחד צריך מוצרים כמו סאג' לפיתות או מקדחה. אפשר לשכור את המוצרים האלו במקום לקנות, תמורת סמלית של כעשרה שקלים".
"אנחנו כ-8 מיליארד אנשים שחיים על הכדור הזה, וחיים בנרטיב שמה שאנחנו קונים משפיע על הסטטוס החברתי שלנו. זה קשקוש גמור. אנחנו חיים בנרטיב שגוי שפוגע בעתיד שלנו ובעתיד ילדינו. המודל הזה יכול לעזור לתושב, כשהתמורה היא כלכלית. לא לקנות מקדחה ב-2,000 שקל, כשצריך אותה רק לכמה ימים. אלו הפתרונות שאנחנו שואפים להנגיש", ציין הייליג.
לדבריו, "כשאנחנו מסתכלים על משבר האקלים, שאני נוהג לקרוא לו 'משבר האדם', אנחנו מבינים שכדי ליצור שינוי צריך מאמץ קולקטיבי. אנחנו לא מחכים לרגולטור או לבעלי האינטרסים שהביאו אותנו למצב הקיים. אנחנו חייבים להפוך מאזרחים פסיביים לתושבים פעילים".
החברה פונה כעת גם לשוק העולמי, כדי להנחיל את המודל שלה גם במדינות אחרות. "הלקוחות מביאים צורך, בעיה של אינטראקציה מול המון, ויחד אנחנו בונים את הפתרון, ומשפרים אותו תוך כדי תנועה. ברגע שהוא מוכן, אנחנו מתחילים לשכפל אותו גם למקומות אחרים".
עוד פרויקט שהחברה מפעילה בתל אביב-יפו הוא מיפוי של כל פחי הקומפוסט בעיר. כיום ישנם 60 פחים בעיר, ובעזרת הפלטפורמה כל תושב יכול לפנות לעירייה ולבקש להתקין פח קומפוסט במחיר מסובסד. העירייה מתקינה את הפח, מספקת הסברים לתושבים ומעלה אותו למפה. על פח קומפוס יש קוד QR לסריקה, כדי שהתושבים יוכלו לדווח לעירייה מתי כדאי לה להגיע לרוקן אותו.
6 צפייה בגלריה
גלי מועלם קונקי מנכ״ל מהחברה, עדי פרי סמנכ״ל תפעול ואסף הייליג, סמנכ״ל פיתוח עסקי
(With- unleashing group potential)
על פי הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון, היקף אובדן המזון בישראל עמד בשנת 2019 על 2.5 מיליון טונות. סך האובדן מהווה כ-35 אחוז מהיקף ייצור המזון בישראל. לדברי הייליג, "המזון הזה לא הולך לקומפוס, אלא לפח רגיל, ואתרי הפסולת לא יודעים איך להתמודד עם זה. אז אם נתחיל להנגיש לתושבים את היכולת לעשות קומפוסט, אז הרווח הוא אדיר. נערב אותם ונאפשר להם לעשות את זה".
לסיכום, אמר הסמנכ"ל: "ההשפעה של הפרט בעולם היא ענקית. היא משפיעה על הכלל ויוצרת קולקטיב סביב רעיון מסוים. וזה מה שאנחנו רוצים לעשות. כשהוא חלק מקולקטיב, הוא פתאום רואה את ההשפעה שלו כפרט. אז לעשות את זה בארץ ובעולם ולגרום לזה לקרות אתמול. בשביל זה אנחנו קמים כל בוקר. אנחנו חייבים לייצר פה עתיד שיאפשר לבני האדם לחיות כאן. אחרת פשוט לא נהיה פה".
