בשיתוף קק"ל
ליה אוחנה, בת 18, מגיעה מיישוב שבו בית-הספר המקומי זכה לכינוי "התחנה האחרונה" והילדים מוצאים עצמם חסרי מעש, ורק יושבים בבית ומעשנים. יעקב דוד, בן 17, למד בישיבה בבני-ברק, אך מאז שנשר מהלימודים, מצא עצמו מסתובב ברחובות. שניהם, יחד עם עוד מאות בני-נוער בסיכון משתתפים בתוכנית של החטיבה לחינוך וקהילה בקק"ל , שמתקיימת ביישובי הפריפריה ובחוות-חקלאיות, ומעניקה לילדים הזדמנות לחזור למסלול חיים משמעותי ולהשתלב חזרה במסגרות.
במסגרת התוכנית, זוכים בני-הנוער ליחס אישי ותומך, הכשרות תעסוקתיות בסיומן הם עובדים ביערות ובאתרי קק"ל וגם מפעילים בכוחות עצמם פעילויות חווייתיות לציבור הרחב ולמשפחות בחגים ובחופשים, פעילויות גיבוש קבוצתיות (ODT) כמו חדרי-בריחה ומעגל מתופפים, הדרכות רכיבת שטח באופניים ועוד. בהמשך, בני-הנוער מגיעים להעביר בעצמם פעילויות בבתי ספר או בחברות הייטק. מדובר בעבודה מתגמלת בה בני-הנוער מקבלים שכר. את הכסף שליה מרוויחה בעבודה בתוכנית, היא חוסכת על מנת לממן לעצמה לימודי נהיגה. "בלי המשכורת לא היה לי מאיפה לממן את זה", היא מספרת.
מאז שנכנסה לתוכנית הכול השתנה. אוחנה כעת מתכננת להמשיך בשנה הבאה לכיתה יב' ולהשלים את לימודיה עד לקבלת בגרות מלאה, ואפילו שוקלת להמשיך לשירות לאומי. "אני יודעת שתעודת בגרות זה מפתח להרבה דלתות, וכן יש לי ראש על הכתפיים. בסופו של דבר זה חשוב לי, לא למישהו אחר", היא אומרת. "התוכנית נותנת לנו שגרה, דרך מערכת שעות שמשלבת את העבודה במקביל ללימודים בבית-הספר. מימנו לנו קורס הדרכת אופניים בוינגייט, ואנחנו מקבלים תעודה של וינגייט. לימדו אותנו איך לקבל קבוצה ואיך להדריך, ואז משלבים אותנו בעבודה", מספרת ליה.
על פי הערכות, מספר בני-הנוער שנחשבים נוער בסיכון בישראל עומד על כמה מאות אלפי בני-נוער. מדובר על מקרים של נשירה ממסגרות לימוד, ילדים שסובלים מהזנחה, או ילדים שעברו חוויות קשות החל מהתעללות מינית או אלימות, ועד ילדים שהידרדרו לעבריינות או לשימוש בסמים וזנות. אם ילדים אלה לא יקבלו עזרה, הסיכויים שלהם לחזור למסלול חיים נורמטיבי, לרכוש השכלה, או להתגייס לשירות צבאי הם נמוכים.
"קרן קימת לישראל גאה להשקיע בחינוך הבלתי פורמלי בישראל", מציינת יפעת עובדיה לוסקי, יו"ר קק"ל. "במסגרת התוכניות הללו אנו מצעידים את דור העתיד קדימה - נותנים אפשרויות ומעניקים הזדמנויות לנוער שנשר. המעטפת הטיפולית והחינוכית שבני הנוער מקבלים במיזם הזה תעניק להם כלים להשתלב באופן המיטבי בחברה הישראלית".
התוכנית פועלת בכ-30 רשויות מקומיות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית וכוללת פעילויות בעשרות חוות-חקלאיות בכל רחבי הארץ, בהן זוכים בני-הנוער לקבל מקום לינה בטוח עם חינוך ויחס אישי, הכשרות תעסוקתיות, והקניית מיומנויות וכישורי חיים בסיסיים.
מדובר על בני-הנוער המגיעים מכל המגזרים - נערים ונערות, דתיים לאומיים, חרדים, לא-יהודים. מדריכים מהתוכנית מסיירים בלילות ברחובות, על מנת לאתר את בני-הנוער הזקוקים לעזרה , ובחלק מהמקרים מוצאים אותם ישנים בחדרי מדרגות או ברכבים נטושים.
רק מבוגר אחד שיאמין
"זו לא קלישאה שכל נער צריך רק מבוגר אחד שיאמין בו", מסבירה ציפי נחשון-גליק, עובדת-סוציאלית ומנכ"לית מרכז "חכמת נשים". "יש מקרים של נערים שהתקשו בלימודים ועוזבים מסגרות ובורחים מהבתים. 30% מהמקרים של התעללות מינית מתבצעים על-ידי בן משפחה. לילד שנפגע אין אמון באנשים הקרובים שלא שמרו עליו, ואז הם מגיעים למצבי סיכון. צריך לעזור להם לייצר קשר ולבנות אמון מחדש. יש מקרים של אבא אלכוהוליסט ואמא שנפגעת מאלימות. יש ילדים שמוצאים מהבית בצו בית-משפט. אבל זה קורה לא רק במשפחות עניות ולא מתפקדות. יש גם בתים שכן מתפקדים אבל שאין בהם חמימות וקשר ובלי כוונה מזניחים את הילד והוא מרגיש שלא שמים לב אליו. אבל הילד זועק לאהבה, קשר וחמימות - ומישהו שיראה אותו. הם צמאים לקשר ולאהבה בסיסית של בית. אלו ילדים ששמעו בבית משפטים כמו 'אתה לא שווה, לא יצא ממך כלום'. אנחנו אומרים להם "אתה כן שווה, אתה ראוי, יש לך סיכוי, אנחנו פה בשבילך".
שמעון אבוחצירא, מנהל מחלקת נוער בסיכוי בחטיבה לחינוך וקהילה בקק"ל שהפך את הטיפול בנוער למשימת חייו, מבהיר שלכל נער יש כישרון וגם סיבה שגרמה לו לנשור ממסגרות, כמו הפרעת קשב, או מצוקה. "אנחנו מנסים למצוא במה הוא טוב, ולתת הזדמנות. הילד יוצא מהתוכנית עם חווית הצלחה, עם תעודה, עם חברים, עם תחושה שהוא בסדר, עם הוכחה שהוא כבר הצליח במשהו ויכול להצליח גם בעתיד". המטרה המרכזית שלנו היא שהנער יהפוך מ"שורד למנהיג" מנער מוחלש ולא מוצלח מבחינתו, לנער שיכול להדריך ילדים אחרים ולהוביל אותם בפעילות או בסדנא , אנו רואים את השינוי שנעשה כשנער פתאום מוביל קבוצה כמה כוח יש לו , כמה אור יש לו בעיניים וכמה הוא עושה את זה טוב , אנחנו רק מאפשרים לו לעשות את זה הכישרון הוא אצלו".
יעקב דוד בן ה-17 יודע שהתוכנית שינתה לחלוטין את מסלול חייו. "החוויה הייתה מדהימה, זה נתן לי הרבה. זה כמו מקום עבודה שאני כל בוקר נוסע אליו, במקום להסתובב ברחובות", הוא מספר. "למדתי הרבה דברים חדשים שלא חשבתי שאי-פעם אעשה, כמו בישול, צילום, נגרות, ורכיבה על אופניים. אפילו לקחו אותנו למסע לפולין ללמוד על השואה".
אביעד טבריס, מדריך בתוכנית של קק"ל מטעם עמותת מרחבים מוסיף, כי רואים בתעסוקה כלי חינוכי. "זה לא קשר של עובד-מעסיק אלא הרבה מעבר, נוצר קשר אישי מאוד משמעותי בין הצוות לחניכים", הוא מתאר. "תוך כמה חודשים רואים חבר'ה שפתאום מצאו מקום שהם מרגישים בו משמעותיים, שיש להם ערך, שזו לא סתם עוד עבודה זמנית. הם מצאו משהו שהם אוהבים לעשות, לבנות, ליצור, לטייל, להדריך. הם מפתחים לראשונה חוש אחריות ועצמאות, ומסוגלים לעמוד מול קבוצה שלמה של מבוגרים ולהוביל".
בקק"ל מתכננים בעתיד להעמיק את הפעילות ולהרחיב את פרויקט החוות החקלאיות. "מדובר בהשקעה גדולה של משאבים. השאיפה שלנו היא להגיע לכמה שיותר בני-נוער בכמה שיותר רשויות. לצערנו בערים רבות יש צורך גדול מאוד, המספרים מאוד גדולים, והדרך עוד ארוכה", אומר אבוחצירא. "אבל אחרי שהילד פתאום מגלה שהוא טוב במשהו שהוא יכול לקחת הלאה ושהוא משמעותי, זה מתגלגל גם כשהוא חוזר הביתה לשכונה, ושם הוא ממשיך להשפיע על מעגלים נוספים במשפחה ובשכונה".
בשיתוף קק"ל