ירידה בכמות המשקעים ברחבי העולם היא תולדה של ההתחממות הגלובלית. כעת, נראה כי מעבר לגורמים המוכרים שהובילו לכך, גם לכריתת היערות יש תפקיד מכריע בכל הנוגע להפחתת כמות הגשמים בחלקים גדולים של האזורים הטרופיים.
אנשים שחיים באזורים של יערות טרופיים התלוננו לעתים קרובות על כך שהאקלים נעשה חם ויבש יותר ברגע שהשטחים המיוערים הלכו ונעלמו בשל בירוא היערות. עצים נכתרתים באותם מקומות על מנת לפנות את אותם שטחים לצרכי חקלאות ולמרעה או כדי לאפשר הפקת מחצבים המצויים בהם. עם זאת, עד לאחרונה החוקרים טרם הצליחו לזהות קשר ברור בין אובדן כיסוי העצים לירידה בכמות הגשמים.
כעת, במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature, צוות מחקר מאוניברסיטת לידס שילב נתונים לווייניים של כריתת יערות ומשקעים כדי להראות שאובדן כיסוי העצים באזורים הטרופיים במהלך השנים 2003 ל-2017 היה קשור ישירות להפחתת הגשמים. הם מעריכים שעד סוף המאה, אם קצב כריתת היערות בקונגו יימשך, כמות הגשמים באזור עלולה להצטמצם בין 8% ל-12%, עם השפעות גדולות על המגוון הביולוגי והחקלאות, תוך הגדלת האיום על החיוניות שביערות קונגו, שהם בין מאגרי הפחמן הגדולים בעולם.
קאלום סמית', דוקטורנט בבית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת לידס והמחבר הראשי של המחקר, טען כי מדובר על ראיות חד משמעתיות לשם הגנה על היערות מפני בירוא בלתי מבוקר. "יערות טרופיים ממלאים תפקיד קריטי במחזור ההידרולוגי באמצעות סיוע בשמירה על דפוסי גשם מקומיים ואזוריים. הפחתת הגשמים הנגרמת על ידי כריתת יערות טרופיים תשפיע בהכרח על אנשים החיים בקרבת מקום בשל מחסור מוגבר במים, שיגרור פיחות ביבול, בשיעור של 0.5% על כל ירידה של 1% בכמות הגשמים. היערות הטרופיים מבוססים על לחות כדי לשרוד, כשגם שאר האזורים שסובבים את היערות יושפעו לרעה מהאקלים היבש", כך לדבריו של סמית'.
החוקרים בחנו את ההשפעה של אובדן השטחים המיוערים בשלושה אזורים טרופיים שונים - האמזונס, קונגו ודרום-מזרח אסיה - שחוו באותו האופן שינויים מהירים בשימוש בקרקע. המחקר כלל ניתוח של תצפיות לוויין משנת 2003 עד 2017, כדי לזהות את האזורים שבהם בוצע בירוא יערות, אך גם כדי למדוד את נתוני המשקעים שאותם אזורים, אשר הושוו לכמות הגשמים שירדה במקומות סמוכים שבהם לא נכרות עצי היער.
המחקר גילה כי פגיעה ביער טרופי גרמה להפחתת גשמים לאורך כל השנה, כולל בעונה היבשה שבה לכל ייבוש נוסף ישנן השלכות גדולות פי כמה על מערכות אקולוגיות של צמחים ובעלי חיים. בנוסף לכך, נמצא כי הירידה הגדולה ביותר במשקעים נצפתה בעונה הרטובה, עם ירידה של עד 0.6 מ"מ בחודש, על כל אובדן של 1% מהשטח המיוער - נתון שהוביל את מחברי המחקר להתריע כי שינויי האקלים יובילו לבצורת מוגברת וזו תוחמר עקב המשך כריתת היערות, כן אובדן כיסוי העצים משבש את התהליך שבו הלחות מהעלים - באמצעות מנגנון הנקרא התאיידות - מוחזרת לאטמוספירה שבה היא יוצרת בסופו של דבר ענני גשם.
בנוסף להשפעה על מערכות אקולוגיות טבעיות, הפחתת הגשמים תפגע בחקלאות ובתחנות כוח מבוססות על אנרגיית מים, כשברור לכל כי תהיה לכך השפעה חזקה הן על התפקוד הבריא של היערות והן על הקהילות המקומיות. "אנשים מקומיים המתגוררים ליד אזורים שבהם נכרתו עצים, מדווחים לעיתים קרובות על אקלים חם ויבש יותר לאחר בירוא היערות. עד כה, ההשפעה הזו טרם אומתה כנגד נתוני המשקעים מהאזורים הטרופיים, אולם כעת בולטת החשיבות הקריטית של יערות טרופיים בכל הנוגע לשמירה על כמות תקינה של גשמים", הסביר פרופ' דומיניק ספרקלן, מבית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת לידס, שלקח חלק במחקר.
למרבה הצער, למרות שישנם מאמצים חוזרים ונשנים לעצור את כריתת היערות, אובדן כיסוי היער באזורים הטרופיים נמשך. לדברי פרופ' ספרקלן, אסור להתייאש ויש לחדש כל העת את המאמצים לשם עצירת בירוא היערות וחידוש השטחים שנפגעו באמצעות נטיעה של עצים חדשים. החוקרים מסכמים את ממצאי מחקרם באזהרה כי לירידה בכמות המשקעים יש השפעה שלילית על המגוון הביולוגי, תוך הגברת הסיכון לשריפות יער והפחתת קיבוע הפחמן דו חמצני שנפלט ומזהם את האוויר.
