לשרה החדשה להגנת הסביבה תמר זנדברג אין אף יום של חסד. מאז כניסתה לתפקיד בחודש שעבר היא נאלצת להילחם בשורה של חזיתות, כשספק עם תצליח לסיים את המאבקים עם הישגים. חוק ההסדרים טומן בחובו ניסיון לנגוס בסמכויות המשרד להגנת הסביבה, וחוק הותמ"ל ( הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) מבסס את מעמדה וכוחה של ועדה דורסנית, שפוגעת בשטחים הפתוחים ובסביבה. המאבק על הותמ"ל הוא מאבק שהתוצאה שלו כמעט ידועה מראש. במשרד הפנים לא צפויים לוותר על הכוח הרב שהוועדה לתכנון ובנייה של מתחמי דיור מועדפים נותנת. אבל הרפורמה ברישוי עסקים, שעתידה לקחת מאנשי המקצוע במשרד את שיקול הדעת המקצועי, היא דבר שעוד ניתן לשנות.
לפי התיקון לחוק רישוי עסקים בחוק ההסדרים, שנועדה לצמצם את הביורוקרטיה, תוקם ועדה חיצונית שאליה יוכלו לפנות בעלי מפעלים ועסקים ולערער על ההיתרים שנותנים להם אנשי המשרד, במסגרתם הם נאלצים לעמוד בשורה של יעדים סביבתיים. במשרד מיישרים קו עם הסטנדרט באיחוד האירופי ומתאימים אותו לסקטור העסקי הרלוונטי. הרפורמה תייצר "ועדת על", שרואה לנגד עיניה את החיסכון הכלכלי לעסק, ולא את הסביבה והציבור, שלהם לא יהיה איש שייצג אותם. "זו רפרומה דורסנית מאין כמותה", אומרים גורמי המקצוע במשרד. "זה ישאיר אותנו עם האחריות של הפיקוח והעבודה כשיש החלטות מקצועיות שלא מקובלות עלינו. הרפורמה לא רואה דבר מלבד העסקים. אנחנו רואים את העסקים, אבל גם את האינטרס הציבור". בין היתר, לוועדה יהיו יועצים חיצוניים, שלא ברור מה יהיו האינטרסים העומדים מאחוריהם.
השרה זנדברג פנתה לשר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הפנים איילת שקד ושר המשפטים גדעון סער וסגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה על מנת לשנות את התיקון לחוק. לדבריה, התוכנית הלאומית לשיפור הרגולציה והתוכנית לצמצום הביורוקרטיה על עסקים צפויה להוביל להיפך המוחלט. "ההצעה הנוכחית מציעה להוסיף עוד רגולטורים ועוד שר ממונה לחוק שכבר היום שותפים בו 6 רגולטורים ושרים שונים. לא מדובר בטיוב רגולציה, אלא בפגיעה בכל אינטרס חברתי וכלכלי שניתן להעלות על הדעת".
בלשכתו של סגן השר קארה לא מתרגשים. "זה כמו כדור של חוטים שהסתבכו זה בזה והמשימה שלנו היא להפריד חוט אחר חוט, עד שנעשה סדר בהר שלם של חסמים", נמסר מלשכתו. אלא שנדמה כי הם רק יוסיפו עוד חוטים לחבילה. "השיטה הנהוגה היום זה ישראבלוף אחד שלם, שממנו סובלים כל האזרחים במדינת ישראל. מי שלא תומך באופן מלא ומתוך אינטרס ושיקול צר למעשה פוגע בכל אזרח במדינה וברפט בחלשים ביותר". מסרו. אלא שבפועל, התיקון לחוק צפוי להטיב דווקא עם הגורמים החזקים במשק, שכן לא יהיה מי שייצג את האינטרסים של הציבור והאנשים החלשים ביותר.
מה עומד מאחורי המהלך הזה? במשרד להגנת הסביבה אומרים כי הם מזהים את טביעת היד של התאחדות התעשיינים על היוזמה הזו, שצפויה לנגוס ולצמצם את הסמכות של אנשי המקצוע במשרד.
בהתאחדות התעשיינים מיתממים. "זה להסדיר את הרגולציה הסביבתית", מסביר ניר קנטור מהתאחדות התעשיינים, שמתנערים מהדברים. "הרגולציה הסביבתית שקיימת מחמירה ביחס למקובל בעולם, בלא מעט היבטים. חוסר האיזון הזה בעייתי". לדבריו, התעשיינים נדרשים להגיע לרף התחתון של הסטנדרטים המקובלים בעולם. "ומשם נכנסים לדיאלוג. מדובר בתיקון של המצב הקיים".
קנטור הסביר כי "גם במדינות העולם יש איזונים ובלמים, בעיקר בהקשר של שיקולים כלכליים הנלקחים בחשבון. בישראל יש חסר בזה. אין עניין של הקלה אלא של פחות ביורוקרטיה. יהיה תהליך אחד ויקבלו רישיון אחד לטווח ארוך. אם לחברה יש מחלוקת עם גורם מקצועי, וזה קורה, אין לו דרך להשיג על זה אלא רק בבית משפט. זה מרתיע חברות קטנות יותר ובינוניות. החברות הגדולות יכולות לקיים שיח עם דרג יותר גבוה. הם יידעו להגיע למנכ"ל משרד ולבקש השגות. זה מייצר מנגנון מסודר, שקוף וסדור. זו הסדרה הרבה יותר נכונה וטובה לכולם. זה לא אומר שהמפעל מקבל מה שהוא רוצה".
מאבק נוסף הוא על הותמ"ל. השרה זנדברג מתנגדת להארכת החוק. מדובר בוועדה שכל תכליתה לתכנן מתחמי דיור - ומהר. בדרך היא דורסת ערכים אחרים וביקורת רבה נשמעה על האיכות של התכנון שלה. יחד איתה הארגונים הירוקים. בחברה להגנת הטבע ביקשו מאזרחים לשלוח מכתבים לשרים. 25 ארגוני סביבה, חברה וכלכלה פנו אל 120 חברי הכנסת בבקשה להתנגד ולא להאריך את החוק. "הוועדה מציגה פעילות ענפה שכל כולה בסתירה לשמירה על החקלאות, על הבריאות, על החברה, על הקהילה והסביבה", כתבו הארגונים. "רשימת הנזקים שהוועדה הזאת עשתה בשנים האחרונות ארוכה מאוד".
ח"כ הטרי אלון טל (כחול לבן) דווקא אופטימי. "היום אני חושב שמקבלי ההחלטות מבינים שהגורמים למחירי הדיור הגבוהים ולמשבר הדיור אינם קשורים במלאי יחידות הדיור המאושרות". האמנם? בינתיים, לא ניכר שיש מתנגדים רבים להארכת החוק. ייתכן מאוד שאזרחי מדינת ישראל יקבלו שוב וועדה שרואה במספרים של יחידות דיור ערך עליון, מבלי להתחשב בתכנון איכותי ומבלי להתחשב בשטחים הפתוחים המעטים שעוד נותרו לנו.