נחיתה פרטית ראשונה על הירח – ניסיון נוסף
אחרי הכשלונות של SpaceIL הישראלית ושל ispace היפנית, תנסה החברה האמריקנית Astrobotic להיות החברה הפרטית הראשונה שתצליח להנחית חללית על הירח. הנחתת "פרגרין" (Peregrine) מיועדת לשיגור ביום שני הקרוב, 8 בינואר, אחרי הרבה מאוד עיכובים ודחיות. אם הכל יתנהל כשורה, היא תנסה לנחות בסוף פברואר בשולי "אוקיינוס הסערות".
החברה האמריקנית, כמו העמותה הישראלית והחברה היפנית, קמו במסגרת ההשתתפות בתחרות X-Prize של גוגל, שאיתגרה את המשתתפים להנחית חללית על הירח ביוזמה פרטית עם מינימום תמיכה ממשלתית. בעוד המתחרים הישראלים הפכו לעמותה עם מטרות חינוכיות ומדעיות, במסגרתה הם מפתחים משימה נוספת לירח, כמה מהאחרות הפכו לחברות מסחריות.
הנחתת דומה במידותיה למכונית מיניואן, ונושאת כ-90 קילוגרמים של מטען. זה כולל רכב שטח בגודל קופסת נעליים שבנו סטודנטים באוניברסיטת קרנגי-מלון האמריקנית, ומיועד לצלם עצמים בעלי עניין גיאולוגי. כמו כן המטען כולל חמישה רובוטים זעירים של סוכנות החלל המקסיקנית, כל אחד בעל מסה של 60 גרם בלבד, שאמורים להיפלט מהנחתת אל פני הירח.
שאר המטען הוא שמונה מכשירים מדעיים שיישארו בנחתת, שבעה של נאס"א ואחד של סוכנות החלל הגרמנית, בהם ספקטרומטרים למדידת ההרכב הכימי של פני השטח ושל גזים מעליהם, חיישן קרינה, מד-טווח לייזר ועוד. עלות המשימה דומה גם היא לזו של בראשית, ונאמדת בכ-100 מיליון דולר, חלקו הגדול במימון נאס"א, במסגרת תוכנית CLPS לשיגור מטענים וניסויים של הסוכנות לירח בחלליות של חברות מסחריות.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הקוף שחובר לו יחדיו
"למה יש לך פנים ארוכות כל כך?"
הדג, החג ומעיל הפרווה
הנחתת האמריקנית תרשום היסטוריה כבר בשיגור: זה יהיה שיגור הבכורה של טיל חדש, וולקן קנטאור של תאגיד ULA, המשותף לחברות בואינג ולוקהיד מרטין. הטיל מיועד להחליף את הטילים הכבדים הקודמים שלהם, אטלס 5 ודלתא 4.
גם אם המשימה של אסטרובוטיק תיכשל, עדיין יש סיכוי טוב שחברה אמריקנית תצליח לרשום השנה נחיתה ראשונה על הירח. גם חברות Intuitive Machines ו-Firefly מתעתדות לשגר לשם השנה משימות מסחריות, וייתכן שאפילו יותר ממשימה אחת לכל חברה. אפשר לקוות שלא כל הניסיונות יסתיימו בכישלון.
הרי הגעש של איו – מבט מקרוב
החללית האמריקנית ג'ונו, החוקרת את כוכב הלכת צדק וסביבתו כבר שמונה שנים, צילמה מקרוב את אחד הגופים המסקרנים במערכת - הירח איו (Io). הירח השלישי בגודלו של צדק (והרביעי במערכת השמש) שונה מחבריו בכך שפניו אינם מכוסים שכבה עבה של קרח. זהו גוף סלעי שעל פניו יותר מ-400 הרי געש פעילים, והמדענים מבקשים להבין כיצד מתרחשת הפעילות הזו, ואם היא קשורה לקרינה החזקה שנגרמת מהפעילות המגנטית של צדק.
5 צפייה בגלריה
גיהנום עלי ירחים. כמה ממאות הרי הגש של איו, הירח הקרוב ביותר לצדק, בצילום של החללית ג'ונו מ-30 בדצמבר 2023 | מקור: NASA
בסוף השבוע שעבר חלפה החללית במרחק של כ-1,500 קילומטרים בלבד מהירח המסקרן, וצילמה שורה ארוכה של תמונות. בתחילת פברואר 2024 היא אמורה לבצע יעף דומה סמוך אליו, והתמונות יאפשרו למדענים לבחון את אותם הרי געש מקרוב, בהפרש זמנים קצר. כך יוכלו להבין טוב יותר את תדירות ההתפרצויות שלהם, ואולי את המנגנונים האחראים לכך.
הקרינה החזקה של צדק לא משפיעה רק על הירחים שלו, אלא גם על החללית. "ההשפעה המצטברת של הקרינה מתחילה להיראות במצלמה של החללית בהקפות האחרונות שלה", אמר אד הירסט (Hirst), מנהל הפרויקט של ג'ונו במעבדת JPL של נאס"א. "בתמונות מהיעף האחרון רואים ירידה בטווח הדינמי של המצלמה והופעת 'רעש' בתמונות. המהנדסים שלנו מנסים למצוא פתרונות לנזקי הקרינה כדי שהמצלמה תמשיך לתפקד". משימת ג'ונו כבר הוארכה כמה פעמים, וכעת החללית אמורה להמשיך לפעול עד ספטמבר 2025, ואז לסיים את חייה בהתרסקות מכוונת לתוך צדק.
השיאים של מסוק המאדים
המסוק הזעיר Ingenuity, ששוגר למאדים עם רכב השטח Perseverance, ממשיך לרשום הישגים שעולים על כל מה שציפו ממנו. בסוף החודש שעבר הוא קבע שיא מרחק חדש בטיסה אופקית - 705 מטרים - שיפור של מטר אחד לשיא שנקבע באפריל 2022. המסוק טס בגובה 16 מטרים מעל פני השטח ובמהירות מרבית של כ-36 קמ"ש, בטיסה מעגלית שנמשכה 2:15 דקות, ובסיומה הוא נחת בנקודת המוצא.
5 צפייה בגלריה
הצלחה מרקיעת שחקים, גם אם מדובר בגבהים של עד 24 מטרים. צלו של המסוק Ingenuity כפי שהוא עצמו צילם בטיסה שבה שבר את שיא המרחק | מקור: NASA/JPL-Caltech
יומיים אחרי טיסת השיא ביצע המסוק עוד טיסה קצרה בשמי מאדים, והגיע בכך לנקודת ציון נוספת: 70 טיסות בשמי כוכב הלכת השכן - הישג מדהים לכלי טיס שתוכנן במקור לחמש טיסות בלבד, להדגמת ההיתכנות של טיסה באטמוספרה הדלילה של מאדים. במסגרת הארכת המשימה הוא עבר מטיסות ניסוי לטיסות צילום מבצעיות, המשמשות את מפעילי המשימה בחיפוש מוקדים למחקר עבור רכב השטח ובהתוויית נתיבו.
במשך כשנתיים וחצי של טיסות ריחף Ingenuity במצטבר יותר מ-127 דקות, ועבר מרחק אופקי של כ-17 קילומטרים. הרכב עצמו, לעומת זאת, נסע כבר כמעט 24 קילומטרים על פני מאדים, במשך כמעט שלוש שנות ארץ של פעילות על פניו. אפשר לראות שכנראה בזכות הסיוע מהמסוק הוא מתקדם מהר הרבה יותר מקודמו, Curiosity, שנחת על מאדים ב-2012, תשע שנות ארץ לפניו, ונסע עד היום כ-31 קילומטרים. מבחינת מרחק, שניהם עדיין חוסים בצילו של רכב השטח אופורטיוניטי (Opportunity), שפעל על מאדים 14 שנות ארץ עד ששבק ב-2018, ונסע במהלכן יותר מ-45 קילומטרים - שיא הנסיעה הגלגלית מחוץ לכדור הארץ.
טיסת הבכורה של המסוק ב-2021
(צילום: נאס"א)
לאור הצלחת המסוק, בסוכנות החלל של ארצות הברית מתכננים לשלב מסוק גדול יותר במשימות מאדים עתידיות, ואולי לשלב גם כלי טיס דומים להובלת בני אדם וציוד במשימות מאוישות בעתיד הרחוק יותר.
שיגור מסקרן
חברת ספייס אקס חתמה בהצלחה את שנת 2023 עם שיגור נוסף של טיל המטען הגדול שלה, פלקון הבי, בסוף השבוע שעבר. הפעם המטען היה מטוס החלל הסודי של חיל החלל וחיל האוויר של ארצות הברית X-37B. זה היה השיגור התשיעי בסך הכל של פלקון הבי, והחמישי בשנת 2023, כולם בהצלחה מלאה.
מטוס החלל הצבאי הוא כלי טיס לא מאויש, דומה מאוד בעיצובו למעבורת החלל אך קטן הרבה יותר, ומסוגל לשהות בחלל תקופה ממושכת מאוד. המשימה הקודמת של המטוס הזה נמשכה יותר משנתיים, והסתיימה באוקטובר 2019. המטוס התאום השלים בסוף 2022 משימה של שנתיים וחצי (908 יום) בחלל. פרטי הפעילות של שני המטוסים האלה חסויים. ההנחה הרווחת היא שהם משמשים לצילום ולמעקב, אך נראה שיש להם גם יישומים מחקריים, כמו העברת אנרגיה סולרית מהחלל לכדור הארץ ובדיקת השפעות של קרינה בחלל על זרעי צמחים.
5 צפייה בגלריה
טיל השיגור העוצמתי מגדיל עוד יותר את המסתורין סביב המטוס החשאי. השיגור של X-37B גל גבי טיל פלקון הבי של ספייס אקס ממרכז החלל קנדי בפלורידה | צילום: U.S. Space Force
המשימה הנוכחית מעוררת סקרנות גדולה עוד יותר מהרגיל, בגלל השימוש בטיל שיגור חזק במיוחד. מטוסי X-37B שוגרו עד כה בטילי אטלס (Atlas V 501) של חברת ULA, ופעם אחת בטיל פלקון 9 של ספייס אקס. השימוש בפלקון הבי עשוי לרמוז על שיגור למסלול רחוק במיוחד.
השיגור של מטוס החלל הסודי נדחה כמה פעמים בשל מזג האוויר ותקלות בטיל השיגור, וכשבועיים לפני שיצא אל הפועל, שיגרה סין את מטוס החלל שלה למשימה נוספת, שלישית במספר. גם המטוס הסיני, הדומה כנראה מאוד לזה האמריקני, מופעל בחשאיות רבה, בלי פרטים על משימתו או על מסלולו. ככל הנראה, סמיכות מועדי השיגור של המטוס האמריקני וכפילו הסיני אינה מקרית, כפי שרמז לאחרונה קצין בכיר בחיל החלל של ארצות הברית.
"לא מפתיע שהם מאוד מעוניינים במטוס חלל שלנו. לנו יש עניין עצום בזה שלהם", אמר הגנרל ברדלי זלצמן (Saltzman), מפקד מבצעי החלל בחיל. "היכולת לשים משהו במסלול סביב כדור הארץ, לעשות כמה דברים, להביא אותו הביתה ולבדוק את התוצאות היא כלי רב-עוצמה. לכן אלה שניים מהעצמים הנתונים במעקב הרב ביותר במסלול סביב כדור הארץ, וזה כנראה לא מקרי שהם מנסים להתאים את זמן השיגור והפעילות שלהם לשלנו", אמר זלצמן בכינוס באורלנדו באמצע דצמבר.
האקסים של ספייס אקס
לצד האתגרים וההצלחות בתחום החלל מתמודדת ספייס אקס עם חזית אחרת: בעיות בתחום יחסי העבודה. המועצה הלאומית ליחסי עבודה של ארצות הברית (NLRB), מאשימה את החברה בפיטורים לא מוצדקים של שמונה עובדים, משום שמתחו ביקורת על המייסד והמתכנן הראשי שלה, אילון מאסק (Musk), המחזיק גם ברוב הבעלות על החברה.
שמונת העובדים פוטרו לאחר ששלחו לבכירים בחברה מכתב ביוני 2022, ובו ביקורת על ציוצים פוגעניים של מאסק, שכללו לדבריהם רמיזות מיניות ולא עלו בקנה אחד עם מדיניות החברה בנושא מגוון אנושי, ועם כללי ההתנהלות התקינה. הם טענו כי הציוצים מביכים את העובדים ומסיחים את דעתם, וביקשו מהנהלת החברה לגנותם. לדברי עורכת דינם של המתלוננים, הם נחקרו בידי מנהלים בחברה ולאחר מכן פוטרו.
בכיר אזורי במועצה קבע בתלונה כי הפיטורים לא היו מוצדקים, והוסיף כי עובדים נוספים הוזהרו שיפוטרו אם ינהגו כמו המתלוננים. אם החברה לא תגיע לפשרה עם המתלוננים, יובא העניין לדיון בפני שופט מטעם המועצה בעוד כחודשיים. בסמכותו להורות לחברה להחזיר את העובדים לתפקידיהם ולפצות אותם. כמו כן, הוא יכול לנקוט צעדי ענישה נגד החברה אם יתברר שאכן הפרה את חוקי העבודה.
ההליך מצטרף לתביעה שהגיש משרד המשפטים האמריקני נגד ספייס אקס באוגוסט 2023 על אפלייה לכאורה של זרים ומבקשי מקלט בקבלה לעבודה, לאחר שמאסק צייץ כי "החוק דורש לפחות גרין קארד (תושבות קבע בארצות הברית) כדי להתקבל לעבודה בספייס אקס, משום שטילים נחשבים טכנולוגיית נשק מתקדמת".
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
