בשיתוף הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים
מיוקר המחיה ועד לחופש הביטוי, משימוש ב-AI ועד לקולינריה – במסגרת פודקאסט "הכותרת המשפטית" מבית ynet בשיתוף הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, רענן שקד ישב לשיחות מרתקות עם המומחים והמומחיות מהפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים בנושאי משפט, צדק, טכנולוגיה ותרבות.
הצטרפו לדיון עומק באורך של פחות מחצי שעה, שעוסק בסוגיות משפטיות אקטואליות ורלוונטיות לחיי היום יום של כולנו עם המשפטנים והחוקרים המובילים בתחומם.
צדק מאחה - בין ענישה ל… בואו נדבר על זה?
אם חלילה הייתה מתבצעת נגדכם עבירה פלילית, האם הייתם מעדיפים לחכות שנים ולראות את התוקף בא על עונשו, או שהייתם מעדיפים אופציה אחרת - לשבת מול התוקף ולדבר איתו? זה נקרא "צדק מאחה", תהליך בו התוקף מסביר לנתקף למה הוא או היא עשו את מה שעשו ובו הנתקפים זוכים להשמיע את הצד שלהם.
פרופ' טלי גל, ראש הקתדרה לזכויות ילדים ונוער במרכז מינרבה לזכויות האדם, וחברת הפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, מסבירה למה בניגוד לנטייה שלנו לצדק של שכר ועונש – דווקא זו הדרך לפעמים לתיקון אמיתי: "ההליך הפלילי הוא כמו טיפול כימותרפי לחולי סרטן. התהליך מצליח, אבל זה משאיר את האדם הרוס".
"צדק מאחה מבקש מאיתנו להסתכל אחרת לגמרי על תפיסות הצדק שלנו", מסבירה פרופ' גל. "אנחנו גדלים מגיל די צעיר שמי שעושה עבירה, צריך להיענש. יש גם צדק אחר, שדווקא מתקן, שעושה טוב".
המשפט הבינלאומי ואנחנו - במלחמה ובכלל
האם בית הדין בהאג באמת מסוגל לעצור את המלחמה? פרופ' יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים בעברית, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר בוועדה לזכויות האדם של האו"ם, מסביר: "חלק מהתנאים האסטרטגיים לנהל מלחמה שמשיגה את יעדיה היא לגיטימציה בינלאומית. חשוב לדעת להסביר מדוע המלחמה נפתחה, או מדוע צד אחד נגרר אליה, וזאת על מנת לשדר שאנו פועלים במסגרת הנורמות המקובלות".
"בבית הדין בהאג יש הליך עם פוטנציאל נזק מאוד גדול מבחינה תדמיתית. בשלב הנוכחי נראה שהפוטנציאל להסב נזק משפטי משמעותי לישראל לא גדול, שכן נכון להיום, בית הדין עדיין לא הוציא צו המורה על הפסקת המלחמה", מרחיב פרופ' שני.
כשהלייק עלול לשמש נגדכם: מה מותר ואסור במקום העבודה?
כשישראל בוערת, ולכולם דעות דחופות בנושאים פוליטיים, כדאי שנברר על מה מותר לנו למחות ומה ייחשב לחציית גבול מבחינת מקום העבודה שלנו, והאם מעסיק יכול להגביל התבטאויות פוליטיות? ד"ר עינת אלבין, מרצה וחוקרת בתחום דיני העבודה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר המנהלת האקדמית של מרכז מינרבה לזכויות אדם בישראל, מסבירה איפה עובר הגבול.
ה-AI כבר כאן: האם כולנו נשלם מחיר על זה?
בעידן שבו רוב המידע שנצרוך יגיע מבינה מלאכותית אנו עלולים לקבל נקודת מבט ממוקדת וצרה יותר. פרופ' מיכל שור עופרי, חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שחוקרת ומלמדת את תחומי המשפט והטכנולוגיה, קניין רוחני, חדשנות ומערכות מורכבות, עונה על השאלה המפחידה - האם כולנו נשלם מחיר על התפתחות ה AI? לדבריה אנחנו צפויים לקבל סוג של מעגל קסמים: לאורך זמן נסתמך יותר ויותר על הבינה המלאכותית, בין היתר כי לאנשים יש נטיה לכבד את תוצאת האלגוריתם, וגם להאניש את המודלים שמתקשרים איתנו בצורה מאוד אנושית. ולכן סביר שנאמץ את ההמלצות ואת ראיית העולם של האלגוריתם, ונאבד חלק גדול מהמגוון התרבותי, כך שדה פקטו, חלקים של העולם התרבותי שלנו יימחקו, מה שעלול להיות כרוך במחירים חברתיים.
של מי השקשוקה הזאת?
מפרמזן ועד חומוס, מפיצה נפוליטנית ועד לשמן זית - כולם חלק מהתרבות שלנו. האם אוכל ומסורות קולינריות זקוקים להגנה משפטית? מתי היא חשובה, ומתי היא פוגעת באבולוציה של התרבות? למה שמפניה היא רק ממחוז שמפיין והאם פיצה נפוליטנית יכולה להימכר רק בנאפולי? פרופ' תומר ברודי, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחוקר בתחום המשפט הבינלאומי, מסביר כיצד תאגידים (למשל, קוקה קולה) משתמשים במשפט כדי לעגן את ה"פטנט" הקולינרי שהמציאו.
למה תאגידים מאמצים אג'נדה חברתית?
מהי השקעה חברתית ומדוע חברות ותאגידי ענק בוחרים להתמקד באג'נדה חברתית ובנושאי סביבה וקיימות? ד"ר אסף אקשטיין, מרצה בכיר לדיני חברות וניירות ערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר מהיכן הגיעה ההחלטה להפוך את המודל העסקי לכזה שיש בו ערך חברתי – וחשוב מכך, האם זה לשם שמיים, או לשם שורת הרווח בלבד.
"בשנים האחרונות אנחנו שומעים הרבה על ESG - השקעות חברתיות", מסביר ד"ר אקשטיין, "בהם התאגיד, החברה הציבורית והמסחרית, צריכה לקחת בחשבון לא רק את שיקולי הרווח עבור בעל המניות, אלא גם את איכות הסביבה, קיימות, הקהילה, החברה, אלא שקיים מתח מובנה בין הרווח מצד אחד לקידום ערכים חברתיים וסביבתיים מצד שני, ולעיתים קשה ליישב בין ערכים אלה".
בשיתוף הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים
