לפני יותר מ-36 שנים אירעה באוקראינה התאונה הגרעינית הקשה ביותר בתולדות האנושות. בני האדם שחיו באזור פונו מבתיהם, אך כלבים נותרו באזור עד היום. הם מסתובבים בין מבנים נטושים, מפעלים ואפילו ליד הכור הגרעיני הסגור. אותם כלבים מצליחים למצוא מזון, להתרבות ולשרוד במקום שעדיין יש בו קרינה גבוהה.
חוקרים מקווים שחקר הכלבים הללו יוכל למצוא שיטות חדשות, כיצד ניתן לחיות גם בסביבות הקשות והמזוהמות ביותר בעולם.
המחקר, שפורסם ב-Science Advances, הוא לדברי החוקרים הראשון מבין מחקרים רבים על גנטיקה וקרינה. החוקרים אמרו כי הם התמקדו ב-302 כלבים המסתובבים בחופשיות באזור שנמצא סביב אתר האסון הגרעיני. הם זיהו אוכלוסיות של כלבים שרמות החשיפה השונות שלהם לקרינה עשויות לגרום להם הבדל גנטי מזה של כלבים אחרים ברחבי העולם.
"יש לנו הזדמנות פז להניח את הבסיס לתשובה לשאלה מכרעת 'איך שורדים בסביבה עוינת כזו במשך 15 דורות?'", אמרה הגנטיקאית איילין אוסטרנדר מהמכון הלאומי לחקר הגנום האנושי, שהייתה שותפה לכתיבת המחקר.
פרופ' טים מוסו, מהחוג למדעי הביולוגיה באוניברסיטת דרום קרולינה, שהשתתף גם הוא במחקר, אמר כי "הכלבים מספקים כלי מדהים על מנת לבחון את ההשפעות של סביבה מסוג זה" על היונקים באופן כללי.
הסביבה באזור צ'רנוביל היא אכזרית במיוחד. ב-26 באפריל 1986 אירע פיצוץ בתחנת הכוח הגרעינית, שנמצאת באוקראינה. כתוצאה מכך האזור כולו זוהם בקרינה רדיואקטיבית. 30 עובדים בכור נהרגו מיד, בעוד שמספר ההרוגים הכללי מנזקי הקרינה – גם שנים אחר האסון – הגיע על פי הערכות לאלפים.
החוקרים אומרים שרוב הכלבים שהם בודקים במחקר שנמשך כבר שש שנים, הם ככל הנראה צאצאים של חיות מחמד, שגידלו התושבים, שנאלצו לפנות במהירות את בתיהם אחרי האסון הגרעיני.
פרופ' מוסו עובד באזור צ'רנוביל מאז סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. הוא החל לאסוף דם מהכלבים בשנת 2017. חלק מהכלבים שנבדקו חיים בתחנת הכוח עצמה. אחרים נמצאים במרחק של 15 ק"מ ממוקד האסון הגרעיני ואחרים במרחק של 45 ק"מ.
בתחילה, הודתה אוסטרנדר, כי החוקרים סברו שאולי הכלבים שנבדקו במחקר התערבבו עם כלבים אחרים לאורך הזמן, אבל באמצעות בדיקות DNA התברר כי ניתן לזהות כלבים החיים באזורים עם רמות גבוהות, בינוניות ונמוכות של קרינה. "זו הייתה אבן דרך עצומה עבורנו", אמרה החוקרת. "ומה שמפתיע הוא שאנחנו יכולים אפילו לזהות משפחות של כלבים - זיהינו 15 משפחות שונות".
בשלב זה החלו החוקרים לחפש שינויים ב-DNA של הכלבים. "אנחנו יכולים להשוות ביניהם ואנחנו יכולים לומר: 'בסדר, מה שונה, מה השתנה, מה התפתח, מה עוזר לך, מה כואב לך – ברמת ה-DNA", אמרה אוסטרנדר.
מדענים אמרו כי למחקר יכולים להיות יישומים רחבים, שיספקו תובנות לגבי האופן שבו בעלי חיים ובני אדם יכולים לחיות כעת ובעתיד באזורים בעולם הנמצאים תחת "מתקפה סביבתית מתמשכת" – וגם בחלל, שם הקרינה היא גבוהה מאוד.
ד"ר קארי אקנשטדט, וטרינרית מאוניברסיטת פרדו, שלא הייתה שותפה למחקר, אמרה שזהו הצעד הראשון לקראת מענה לשאלות חשובות לגבי האופן שבו חשיפה מתמדת לרמות גבוהות של קרינה, משפיעה על יונקים גדולים. לדוגמה, היא אמרה, "האם זה הולך לשנות את הגנום שלהם בקצב מהיר?"
חוקרים כבר החלו במחקר ההמשך, שפירושו יותר זמן עם הכלבים במרחק של כ-100 ק"מ מקייב. פרופ' מוסו אמר שהוא ועמיתיו היו שם לאחרונה באוקטובר האחרון ולא ראו שום פעילות הקשורה למלחמה עם רוסיה. החוקר הוסיף שהצוות התקרב לכמה כלבים. "למרות שהם פראיים, הם עדיין מאוד נהנים מאינטראקציות עם בני אדם", הוא אמר. "במיוחד כשאוכל מעורב בזה".
