מנהל השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גבעתי, החליט להפסיק את שיתוף הפעולה עם רשות המים במרכז הלאומי לחיזוי שיטפונות. ברשות המים מתריעים על סכנת חיים ממשית ובמשרד לביטחון לאומי מודאגים. מנגד, מנהל השירות המטאורולוגי מרגיע ואומר כי ההתרעות יינתנו עכשיו בצורה יעילה יותר.
שיטפונות בערבה ב-2022
(צילום: תומר מזרחי, עדי מטמון, אביעד בר, זמן ערבה, הילה לב, תם אלדר, יש אי שם טיולי מדבר, רועי גלילי)
המרכז, המופעל במשותף על ידי השירות ההידרולוגי ברשות המים והשירות המטאורולוגי (שמ"ט) במשרד התחבורה, הוקם ככלי ההתרעה המרכזי מפני שיטפונות בישראל, כחלק מלקחי אסון נחל צפית ב-2018 והמלצות המל"ל ורח"ל (רשות החירום הלאומית). תפיסת ההפעלה של המרכז מבוססת על כך שכל גוף מביא את המומחיות והמקצועיות שלו ליצירת תחזית והתראה מפני שיטפונות.
המרכז מספק מידע חיוני ומציל חיים בכל עונה גשומה לכוחות הביטחון וההצלה, והוא מתוקצב במסגרת החלטת ממשלה 207 לקידום תשתיות וניהול סיכוני שיטפונות.
ברשות המים חוששים שהמרכז הלאומי לחיזוי שטפונות לא יפעל בחורף הקרוב. זאת בעקבות הודעתו של מנהל השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גבעתי, על הפסקת שיתוף הפעולה עם רשות המים.
"פירוק פעילות המרכז הלאומי לחיזוי שיטפונות מהווה פגיעה מהותית בשירות חיוני לאזרח ומעלה חשש כבד לפגיעה בשלום הציבור וסיכון חיי אדם כבר בחורף הקרוב", הזהיר גיא רשף, סמנכ"ל השירות ההידרולוגי. "המרכז שהוקם בשיתוף הרשות והשירות ההידרולוגי פורק מסיבות לא ענייניות ובאופן חד צדדי על ידי מנהל השירות הנוכחי. אני קורא למקבלי ההחלטות האחראים על שלום הציבור להסדיר את החזרת הפעלת המרכז בהקדם האפשרי".
לאחרונה התריע על הנושא גם מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, רפאל אנגל, ובצעד חריג פנה במכתב לסמנכ"ל תשתיות וסביבה במשרד רה"מ אמיר ברקן, וביקש ממנו להמשיך ולהפעיל את המרכז בחורף הקרוב. ברשות המים מדגישים שהשירות ומרכז החיזוי הם גופים שמשלימים זה את זה ולא מתחרים. לפני חודש, ברקן קיים דיון מיוחד על החזרת המרכז לפעילות, עם כלל הגורמים המעורבים, ובסיכומו הנחה לחזור ולהפעיל את המרכז מידית, עד למציאת פתרון אחר. למרות הנחייתו של ברקן, מנהל השירות המטאורולוגי לא שינה את עמדתו.
כוונתו של ד"ר גבעתי להפסיק את שיתוף הפעולה עם מרכז החיזוי המשותף גרמה להרמת גבות. בתפקידו הקודם בשירות ההידרולוגי, הוא זה שיזם את הקמת מרכז החיזוי המשותף, ועמד על כך שמומחיות הידרולוגית היא הכרחית למתן תחזית שיטפונות אמינה.
אך עם כניסתו לתפקיד החדש בשירות המטאורולוגי הופסק שיתוף הפעולה בין שני הגופים להפעלת המרכז. ד"ר גבעתי עצמו הסביר כי בפועל כל פעילות מרכז החיזוי הייתה בשירות המטאורולוגי, והמרכז לא ייסגר. "המידע שיועבר רק ישתפר. רתמתי את כל הידע והניסיון שלי לשיפור המצב וזה מה שקורה", הוא אמר. "ברשות נלחמים על אגו ולא על שום דבר מקצועי. הוצע להם להמשיך לשתף פעולה, ובלבד שהאחריות תהיה של חזאי השירות המטאורולוגי. אנחנו פועלים להעביר החלטת ממשלה, שקובעת שהסמכויות להוצאת אזהרות היא של השירות המטאורולוגי, כמו בכל העולם. רשות המים היא רגולטור בתחום המים".
לטענת ד"ר גבעתי, מרכז החיזוי המשותף לא השיג את המטרות שלו. כדוגמה הוא נתן את אסון נחל ציחור, שבו נהרגו סהר ומעיין עשור מטבריה לאחר שניסו לעבור שיטפון ברכבם, כיוון שהמשטרה לא חסמה את ציר התנועה בזמן. "שוב ושוב מוצאים עצמם אזרחי ישראל חווים אירועי הצפות ושיטפונות חמורים ללא התרעה, וגופי החירום מופתעים ולא נערכים מראש", נטען.
לדבריו, השירות המטאורולוגי מפתח בעצמו את המודלים וכלי החיזוי לטובת מדינת ישראל, ללא סיוע של מיקור חוץ. כמו כן, הם אלה שמתחזקים את התחנות המטאורולוגיות ומכ"ם הגשם. כמו כן, ניתן כיום לספק בשירות התרעות אוטומטיות על סך אלגוריתמים מקובלים בעולם, תוך בקרה אנושית.
התחזית: גשמים חזקים בשל שינויי האקלים
הפסקת פעילות המרכז עלולה לסכן חיים, כך חוששים מומחים. זאת, על רקע העובדה שעונת הגשמים השנה עשויה להיות עוצמתית יותר. בסוף השבוע האחרון פרסם השירות המטאורולוגי אזהרה, לפיה טמפרטורות הים התיכון צפויות להיות בחודשים הקרובים גבוהות באופן משמעותי ביחס לממוצע הרב שנתי.
"עובדה זו מגדילה מאוד את הסבירות לאירועי גשם בעוצמה חזקה וחריגה, בעיקר באזור החוף והשפלה הקרובים לים. על הרשויות להיערך לעונת גשמים שתתאפיין באירועי גשם חזקים לזמן קצר (עוצמות גשם של עשרות מ"מ לשעה) אשר יגרמו להצפות, בעיקר באזורים האורבנים במיושר החוף והשפלה", נכתב באזהרה.
