שינויי האקלים נותנים את אותותיהם גם באיי גלאפגוס (שמפוזרים באוקיינוס השקט - כ-1,000 ק"מ מערבית לחלק היבשתי של אקוודור) כשהאיגואנה הימית, שנחשבת אנדמית לארכיפלג של האיים הגעשיים, סובלת מכך במיוחד ואף נמצאת בסכנה קיומית. מי האוקיינוס השקט חמים בצורה יוצאת דופן לתקופה זו של השנה, במה שמסמל זמנים קשים עבור הזוחלים האייקוניים.
טמפרטורת המים החמה ביחס לתקופה זו בשנה, הינה אחד מהסימנים של תופעת מזג האוויר "אל ניניו", שמסכנת את מין הלטאה הנדירה, שמשתייך למשפחת האיגואניים ונקרא בשמו המדעי Amblyrhynchus cristatus. מומחים חוששים שתופעת האקלים הזו, המתרחשת אחת לכמה שנים, שבה עולה טמפרטורת מי האוקיינוס השקט ממערב לפרו ואקוודור בדרום אמריקה לפרק זמן של כמה חודשים (אם כי לתופעה השפעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, שבחלקם אף מרוחקים עד מאוד מדרום אמריקה) עלולה להיות מהאינטנסיביות ביותר מזה עשרות שנים.
על החולות הלבנים של האי סנטה קרוז, שממוקם במרכזה של קבוצת האיים ונחשב לשני בגודלו לאחר האי איזבלה, האיגואנה הימית יכולה לחיות עד 60 שנה, כשהיא מותאמת באופן ייחודי בין לצלילה במי האוקיינוס. עם טפריו החדים ושורת הקוצים הגרמיים שעל גבו, זוחל זה דומה ליצור פרהיסטורי.
הוא אולי נראה קשוח, אבל בפועל מדובר ביצור רגיש מאוד לתנודות של טמפרטורת מי האוקיינוס השקט המשפיעות על מקור המזון העיקרי שלו - אצות ימיות - אותן הוא מוצא תחת המים. אצות אלו מסייעות לאיגואנה הימית להיפטר מעודפי מלח הנצברים בגופה.
על פי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN), שהגדיר את מין זה כ"פגיע" ברשימה האדומה מטעמו, אוכלוסיית האיגואנות הימיות עוברת תנודות קיצוניות של רעב מחזורי, באופן בלתי צפוי, כך שתופעת אל ניניו למשל גורמת לירידות תקופתיות בגודל האוכלוסייה הכללית ואחראית אף לשיעור תמותה גבוה, בין היתר בשל מחסור במזון.
בחודש שעבר הודיע מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי בארה"ב (NOAA) כי התנאים להתרחשות אל ניניו קיימים ואף צפויים להתחזק בהדרגה ככל שהשנה תתקדם. אירועי אל ניניו מאופיינים כאמור על ידי טמפרטורות פני הים חמות מהממוצע במרכז ובמזרח האוקיינוס השקט ליד קו המשווה, כשהם מתרחשים כל שנתיים עד שבע שנים ונמשכים בין 12-9 חודשים.
"החל מסוף יוני ועד לחודש אוגוסט, מי האוקיינוס אמורים להיות קרים, אבל בפועל הם חמים מאוד", אמר דני רואדה קורדובה, מנהל הפארק הלאומי גלאפגוס, לסוכנות הידיעות הצרפתית. בדבריו הדגיש רואדה קורדובה שני אירועי אל ניניו קשים במיוחד, אחד ב-1982 ואחר ב-1997 שבהם אלמוגים הלבינו ופגעו קשות בבעלי החיים שמתגוררים בשטח האיים - לרבות צבים, פינגווינים, קורמורנים ואריות ים.
"בהתאם לתחזיות, צפוי לנו השנה אל ניניו לא פחות עוצמתי משני האירועים ההרסניים", הסביר רואדה קורדובה בדאגה. "תופעת האל ניניו שזה עתה הגיעה תגביר את החום ותביא איתה מזג אוויר קיצוני יותר שיכה בשטחי אמריקה הלטינית והאיים הקריביים. על כן, אזהרה מוקדמת תהיה חיונית כדי להגן ככל האפשר על חיים ופרנסה", הוסיף מזכ"ל ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO), פטרי טאלאס.
האיגואנות הימיות מסוגלות לשרוד תקופות רעב על ידי צמצום ממדי גופן. בעקבות אירועי אל ניניו שגרמו לצמצום ניכר באספקת האצות המהוות את עיקר מזונן, נצפו איגואנות מסוימות שאורך גופן קטן בכ-20%. הגוף גדל בחזרה לאורך הנורמלי עם חידוש אספקת המזון הסדירה. בהקשר זה משקלם הממוצע של הזכרים הבוגרים עולה על 1.5 ק"ג, ואילו אורכם מגיע ל-1.3 מטר (אורכה הממוצע של נקבה הוא 0.6 מטר).
למרות זאת, אם תופעות כמו אלה החזויות בהמשך השנה יתרחשו לעתים קרובות מדי או באופן קיצוניות מדי, האיגואנות האייקוניות עלולות שלא לשרוד בשל הפרת האיזון בין רבייה ומוות. "התחזיות לפיהן שינויי האקלים עלולים להגביר את חומרת ותדירות אירועי אל ניניו מצביעות על כך שחלק מהאיגואנות הימיות ייכחדו לחלוטין. לדברי רואדה קורדובה, יש כ-450 אלף איגואנות באיים. המספרים שלהן, אמרו אנשי ה-IUCN, עלולים לרדת ב-90% לאחר אירוע אל ניניו עוצמתי.
"למרות שאיגואנות ימיות יכולות לצלול עד לעומק של 12 מטר ולהישאר מתחת למים במשך שעה, הן לא יכולות לשחות מרחקים ארוכים בים הפתוח כדי לחפש מאגרי מזון , שגם כך הצטמצמו בגלל תמותת האצות", הסביר וושינגטון טאפיה, מנהל הארגון שימור גלאפגוס (Galapagos Conservancy), שהוא בעצמו יליד המקום ופועל מזה שנים לשימור המינים שחיים באיים.
חשוב לציין כי מדובר באפקט דומינו הרסני, לפיו פחות אצות פירושו גם פחות דגים מהם ניזונים בין היתר בעלי הכנף, אריות ים ומינים אחרים שחיים באיים. אם לא די בכך, תופעת אל ניניו עלולה להביא עימה גם גשמים כבדים יותר לאוקיינוס השקט, אשר מציפים את קיני הצבים בחופים ושוטפים את הביצים אל הים.
"זוהי תופעת טבע, אין לנו דרך למנוע אותה ואת השפעותיה. כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא למנות את האוכלוסיות לאחר חלוף אל ניניו כדי לאמוד את נזקי אירועי האקלים הללו", הודה רואדה קורדובה. מעבר לנזק לבעלי החיים הימיים והיבשתיים כאחד, מהווה הארכיפלג בית גם לכ-33 אלף תושבים, שאותם יש לקחת בחשבון גם כן.
האיים, הפופולריים בקרב תיירים מכל העולם, הם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 1978, וביתם של החי והצומח שאין דומה להם בשום מקום אחר בעולם. במהלך מסעותיו ביקר צ'ארלס דרווין גם באיי גלאפגוס (ב-1835), ונדהם ממראה בעלי החיים. הודות למה שראו עיניו, פיתח דרווין את תורת האבולוציה שלו, כולל מחקריו על האיגואנות הימיות. כעת, נראה כי סכנה מרחפת מעל ראשם של הזוחלים הייחודיים הללו.
