כלב הלברדור הרלין הוא כבר חלק בלתי נפרד מהנוף בבית הספר היסודי "המכיל לב", שאליו הוא מגיע מדי יום עם המורה לחקלאות אלכסנדר גוך, הלום קרב המתמודד עם תסמיני פוסט טראומה, ומלווה אותו בכיתה, בחדר המורים ובפעילויות השונות בבית הספר.
הרלין הוכשר לשמש ככלב שירות שנועד לסייע ולהקל על התמודדות עם תסמיני פוסט טראומה בכל שעות היום. גוך, נכה צה"ל הלום קרב מ"עופרת יצוקה", נעזר בהרלין בהתמודדות היומיומית, אך מהר מאוד הכלב הפך למקור תמיכה ומרגוע גם לתלמידים מעצם נוכחותו בכיתה ובחצר.
"הכלב אומן לתת לי מענה כשיש התקפי חרדה", מספר גוך. "הוא מניח את ראשו על הברכיים שלי, כשאני כועס הוא נשכב על הרגליים שלי וכשאני מתרגש אני מלטף אותו. הנוכחות שלו מרגיעה אותי ומשרה שלווה וביטחון. חשוב לי שהוא איתי כל הזמן, הוא שומר עלי ונותן לי רוגע נפשי. הוא מזהה את הצרכים שלי או שאני קורא לו בהתאם לצורך".
גוך אומר שהתלמידים אוהבים את הרלין, דואגים לו, מבררים אם אכל ושתה ומבקשים רשות ללטף אותו. "אני מסביר בהתאם לגילים שלהם שהרלין הוא כלב שירות טיפולי שעוזר לי. במהלך השיעורים הרלין שוכב בשקט על שמיכה בכיתה וגם כשאנחנו בפעילות בחוץ. כשיש ילד בחרדה או בוכה הוא מלטף את הרלין ונרגע. הנוכחות שלו מרגיעה את הסביבה, ישנם ילדים שעצם השהייה בסמוך להרלין מרגיעה אותם ומשרה עליהם רוגע. הילדים יודעים שהם צריכים לבקש רשות ללטף אותו משום שלא תמיד זה מתאים ואי־אפשר ש-20 ילדים ילטפו אותו", הוא מוסיף.
גוך התקבל על ידי הצוות והילדים באהבה, אך מחוץ לבית הספר הוא נאלץ להתמודד עם תגובות הרבה פחות נעימות. "כשסיפרתי למנהלת בית הספר נורית אקשטיין בראיון העבודה שאני נעזר בכלב היא קיבלה אותי לעבודה בבית הספר בזרועות פתוחות, וכך גם צוות המורים והתלמידים", הוא משחזר. "זה לא מובן מאליו בכלל, במיוחד משום שביומיום, מחוץ לבית הספר, אני מתמודד עם חוסר מודעות. למרות שאני מציג תעודת נכה צה"ל ואישורים שמדובר בכלב שירות, מנעו ממני לא פעם לעלות לתחבורה ציבורית או להיכנס לקניון, השפילו ותקפו אותי. אני צריך להתמודד כל הזמן עם חוסר הבנה. מדברים אליי בצרחות ובזלזול. הילדים והמורים מקבלים אותי, אבל בחוץ קצת קשה".
גוך החליט לחשוף את סיפורו האישי במסגרת "לילה סגול", מיזם מודעות ארצי לזכויות אנשים עם מוגבלות בהשתתפות משרד החינוך בקריאה לשלב ילדים ובוגרים עם מוגבלויות בחברה, בקהילה ובעבודה.
