מינוי יוקרתי לפרופסור אמריטוס יוסי שילה מאוניברסיטת תל אביב
הישג לפרופסור אמריטוס יוסי שילה מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שנבחר לחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב (NAS). באקדמיה חברים היום כ-2,500 מדענים אמריקנים ועוד כ-500 מדענים שאינם אזרחי ארה"ב מכל תחומי המדע ומכל העולם. פרופ' שילה הוא החוקר הישראלי ה-43 שנבחר לאקדמיה הלאומית של ארה"ב, לצד כלות וחתני נובל כפרופ' עדה יונת, פרופ' דן שכטמן ופרופ' אהרן צ'חנובר.
פרופ' יוסי שילה הוא מופקד הקתדרה לחקר הגנטיקה של הסרטן על שם דייוויד ואינז מאיירס במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, הוא קיבל את הבשורה המרגשת בעת השתתפותו בכנס בבוסטון. בעבר זכה בפרס א.מ.ת. ובפרס ישראל, ואף בפרס קלואוז - הפרס החשוב ביותר המוענק על ידי האגודה האמריקנית לחקר הסרטן, שחברים בה אלפי חוקרי סרטן. אלא שהפעם מדובר בהכרה נרחבת יותר, על ידי כלל חברי האקדמיה, הבאים ממגוון תחומי מדע. רף הקבלה לחברים שאינם אמריקנים גבוה במיוחד, ולכן ההערכה כלפי החברים ה"בינלאומיים" רבה.
האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב מייעצת לממשל ולאומה האמריקנים בענייני מדע, הנדסה ורפואה - וזאת מכוח כתב זכויות שהעניק לה הקונגרס, וחתם עליו הנשיא אברהם לינקולן, ב-1863. החברות באקדמיה היא חברות לכל החיים, כאשר מדי שנה נבחרים לאקדמיה עד 120 מדענים חדשים מארה"ב ועד 30 מדענים זרים מרחבי העולם.
פרופ' שילה אמר: "זה כבוד גדול ואני מודה לאקדמיה על הבחירה המרגשת. זהו גוף שדעתו נשמעת ונחשבת ואני מקווה שדעתה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שבה אני חבר, תישמע כאן באורח דומה. בארה"ב הנשיא, הממשל והציבור נותנים דעתם על דבר האקדמיה, ומכאן המשקל שהאמריקנים מייחסים לחברות במוסד זה". בעוד שנה עתיד פרופ' שילה להשתתף בטקס לכבוד החברים שנבחרו השנה, שייערך בבית האקדמיה בוושינגטון הבירה.
פרופ' קרן אברהם, דיקאנית הפקולטה לרפואה, אמרה: "זהו כבוד עצום עבורנו בביה"ס ובפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. המחקר של פרופ' שילה תרם תרומה מכוננת ומדהימה לחקר המחלה התורשתית אטקסיה-טלנגיאקטזיה (A-T), מחלה גנטית נדירה אך הרסנית. למחקרו של פרופ' שילה השלכות מרחיקות לכת על תחומי תיקון הדנ"א וחקר הסרטן. הדבר המשמעותי והמרתק ביותר, הוא החמלה של פרופ' שילה כלפי המטופלים ורצונו להגיע לתובנות חדשות שיאפשרו את שיפור הטיפול בחולים, אשר הניעו אותו בכל שלב בעבודתו על המחלה, מאז היה תלמיד מחקר. עיקר עבודתו ניתנת לסיכום בכותרת ההרצאה אותה העביר לקהלים רבים במהלך השנים: "חקר מחלות גנטיות נדירות: שליחות לרווחת האדם ואבן דרך בהבנת הביולוגיה שלנו". פרופ' שילה ממשיך לחקור את האספקטים המרכזיים במחלה A-T - ניוון עצבי והזדקנות מואצת, תוך שימוש במגוון שיטות ביולוגיות, וממשיל להקדיש מאמצים לחינוך הציבור באשר להשלכות הרפואיות והחברתיות של מהפכת חקר הגנום".
נחנך בניין מדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, הכולל מתחם מיוחד לרחפנים
אוניברסיטת בר-אילן חנכה השבוע בניין חדש למחלקה למדעי המחשב שישמש למחקר ולמידה. הבניין משתרע על כ 7,000 מ"ר כאשר יותר ממחצית מהשטח הבנוי מוקדשת למחקר.
כ-1,400 סטודנטים וחברי סגל יאיישו את בניין מדעי המחשב ע"ש אלכסנדר גראס, שיכלול 36 מעבדות מחקר, אודיטוריום ומתחם למידה בגודל 750 מ"ר שתכלול 9 מתחמי למידה בסגנון we work שניתן יהיה להזמין באמצעות אפליקציה. המתחם המתקדם יכלול גם מטבח מאובזר, לוקרים ומלתחות להתרעננות. באוניברסיטת בר-אילן אמרו כי חווית המחקר מתמקדת באינטרדיספלינריות ובהתאם המבנה נבנה על מנת לעודד שיתוף פעולה מחקרי עם מתחמי חשיבה משותפים רבים לחוקרים ולסטודנטים.
זהר ינון, משנה בכיר לנשיא ומנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן, אמר עם השלמת הבניה: "בר-אילן ממשיכה ביישום התוכנית האסטרטגית ובתנופת הפיתוח של הקמפוסים ברמת גן ובצפת. לפני שנתיים הושלמה בנייתם של שני מגדלי מעונות – חווית מגורים לסטודנטים המתקדמת בישראל והמאכלסים כ-1,700 סטודנטים. בבניין מדעי המחשב החדש ישנו שילוב בין הנדסת בניין להנדסה אנושית שיצרה מתחם שמחד יכשיר את דור העתיד של אומת הסטארט אפ ומאידך פלטפורמה למחקרי פורצי דרך בתחומי הבינה המלאכתית, למידת מכונה ורובוטיקה". האדריכלים בפרויקט הם שם-טוב צרויה, ראלי גבריאלי, חיים זוארץ ושירלי גולדנר ממשרד האדריכלים יסקי, מור סיוון.
כנס חדשנות ויזמות באורט
השבוע התקיים זו השנה החמישית כנס חדשנות ויזמות של רשת מכללות אורט, אשר משלב בתוכו תחרות נושאת פרסים של כ-70 פרויקטים חדשניים בתחומי האלקטרוניקה, המכטרוניקה והתוכנה וכן פרוייקטים רב תחומיים, כ-1,000 סטודנטים אורחים ממכללות אורט השונות, מתחמי מציאות מדומה, חדרי בריחה והרצאות בתחום החדשנות.
בכנס הוצגו פרוייקטים חדשניים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לשמירת חיי אדם ולשיפור איכות החיים של כולנו שנעשו על ידי סטודנטים וסטודנטיות. בין הפרויקטים שהוצגו היו מתקן נחיה ייחודי לבעלי חיים, רובוט מופעל שלט רחוק אשר מטרתו לסייע למכבי אש בכיבוי השריפה, יד רובוטית נשלטת אלחוטית ועוד.
בכנס ביקרו גם משלחת של מורים ממערכת החינוך באזרבייג'ן, כחלק משיתוף פעולה משותף עם רשת אורט, במסגרתו מכשירים מאות מורים ומנהלים מאזרבייג'ן בפדגוגיה חדשנית ולימודי מדע וטכנולוגיה לפי המודל של רשת אורט.
יוסי יאשי, סמנכ"ל וראש מינהל המכללות, אמר: "כנס החדשנות והיזמות שאנו מקיימים מדי שנה מביא לידי ביטוי את כישוריהם של הסטודנטים שלומדים במכללות אורט בפריסה ארצית, במסלולי ההנדסאים במגמות השונות. הטכנולוגיה המרשימה שמשולבת בפרויקטים שמוצגים כיום בכנס היא תוצאה ישירה של שיתופי פעולה הדוקים בין מכללות אורט לתעשיות השונות, ההיי-טק הישראלי וצה״ל. שילוב הנדסאי אורט מיד עם סיום הכשרתם במשק הישראלי תורם בצורה משמעותית להעלאת הפריון ולכלכלת ישראל!"
פאר דמרי, סטודנט במכללת אורט רחובות, סיפר על הפרויקט שלו: "לפני כמה שנים סבתא שלי נפלה, מאז ידיה ורגליה נפגעו והיא נאלצה להתנייד בכיסא גלגלים, הקושי שזה יצר לה גרם לי לחשוב על פתרון אפשרי שיקל עליה - כיסא גלגלים בשליטה קולית שמטרתו לעזור לה לנוע על הכיסא. התחרות אפשרה לי לחשוב על צורך ולמצוא לו פתרון, אני מקווה שאני אמשיך לעבוד בלפתח רעיונות כאלה, שמעניקים מענה לצורך הכרחי, גם בעתיד".
