ספירת הציפורים השנתית בוצעה השנה בפעם ה-17, וכעת נחשפות התוצאות. במהלך הספירה השנה נמנו 106 מינים שונים, ובסך הכל כ-22,682 ציפורים. המינים שנצפו בשכיחות הגבוהה ביותר במבט ארצי היו צוצלת (עוף ממשפחת היוניים), עורב, מיינה, יונה, דררה, דרור, בולבול, צופית, עורבני ושחרור. מדובר במינים שמשגשגים כתוצאה מפעילות האדם ולכן הם נפוצים מאוד ביישובים.
מהספירה, שנערכה בתחילת השנה, עלה כי הציפור בעלת הסיכויים הגדולים ביותר לצפייה בתצפית היא עורב אפור עם 63.2%. אחרי העורב נמצאות הצוצלת (53.2%), המיינה (כ-52.5%), ואחריהן יונת הבית (49.2%).
11 צפייה בגלריה
עשרת המינים הנפוצים ביותר בתצפית (האחוזים מייצגים את הסיכויים לצפייה בציפור כזו בתצפית)
(קרדיט: החברה להגנת הטבע )
ספירת הציפורים השנתית בחצרות מתקיימת החל משנת 2006. במשך השנים המיזם התפתח והשתנה: ב-2016 הצטרפה החברה להגנת הטבע להובלה של הספירה ונעשו שינויים בפרוטוקול הספירה ומספר המשתתפים גדל. מטופס דיווח ייעודי שנבנה לספירה בישראל ב-2019, עברו להשתמש בפלטפורמה עולמית בשם eBird לדיווח על הנתונים. השנה לראשונה, התנהלה הספירה בשיתוף מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, באוניברסיטת תל אביב והמרכז הישראלי למדע אזרחי המוקם שם בימים אלו.
הספירה נערכה השנה בין התאריכים 15 ל-31 בינואר. המשתתפים בספירה התבקשו לתעד ציפורים שראו במשך 10 דקות, ולדווח עליהן ב-eBird.
הדיווחים הגיעו מ-180 יישובים מרחבי הארץ. 113 בתי ספר וגני ילדים השתתפו השנה בספירה. ריכוז גדול של תצפיות הגיע ממרכז הארץ.
ד"ר נירית לביא-אלון, רכזת מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע, אמרה: "אנחנו שמחים שספירת הציפורים נמשכת לאורך כל כך הרבה שנים וניתן כבר לראות הבדלים בשכיחות הציפורים בחצרות הבתים לאורך התקופה, בניתוח הדיווחים שהצטברו. יחד עם זאת, חשוב לנו להרחיב את הספירה בצורה משמעותית בשנים הבאות, כך שעוד ועוד משתתפים יעבירו דיווחים ותצפיות, וכן אנחנו מבקשים שהמשתתפים יקפידו על ההנחיות של ספירה של הציפורים במשך עשר דקות בדיוק במקום אחד ודיווח באפליקציית eBird. כך נצליח לקבל יותר נתונים שנוכל להכליל בניתוח ומידע מהימן יותר".
על התוצאות, אמרה לביא-אלון: "המינים בראש הרשימה נחשבים לסתגלתניים ביותר, שמוצאים את מזונם בסביבת בני האדם, לא פוחדים מרעש ותנועה. המערכות העירוניות תורמות לשגשוג של מינים מלווי אדם ולרוב גם של מינים פולשים. ככל שיש מגוון ביולוגי עשיר יותר ומערכות טבעיות מורכבות יותר (כמו בשטחים פתוחים טבעיים) יש מקום למגוון גדול יותר של מינים. ההתפתחות העירונית מקטינה את מקומות החיות ולכן פוגעת במגוון המינים.
היא הוסיפה ש"המינים הפולשים דוחקים ככל הנראה, את המינים המקומיים, מתחרים איתם על מקומות חיות ועל מזון ומקשים על מיני הבר להתקיים ולהתרבות. ייתכן שגם חתולי הרחוב הנפוצים בעיר מסייעים להיעלמות ציפורים קטנות. בעיר יש עושר במזון זמין, גם בגלל בעיות סניטציה, ולכן המינים הללו משגשגים, בפרט עורבים שידועים כאוכלי כל, גם שאריות וזבל מהפארקים ומהרחובות. יונים וצוצלות מוצאות מחסה בחללים של קירות ומרפסות ולעיתים קרובות הופכות למטרד".
בשנתיים האחרונות ובפרט בשנת השנה התקבלו פחות תצפיות על פשוש. ייתכן שמיעוט התצפיות נובע ממזג האוויר הקר. על פי השרות המטאורולוגי, ינואר 2022 היה קר מהממוצע והוא חודש ינואר הקר ביותר מאז 2008 . הקור בלט החל מאמצע החודש ורצף הימים הקרים שהתקבל היה יוצא דופן - מאז שנות ה- 90 לא התקבלו רצפים דומים של ימים קרים. ייתכן שהפשוש הזעיר מושפע ממזג אוויר קר.
בתוך כך, בשנת 2022 התקבלו דיווחים רבים יותר על תוכי נזירי בהשוואה לשנים קודמות. כמו כן לראשונה מתחילת הספירה הדררה נכנסה לחמשת המינים הנצפים ביותר. ייתכן שנתונים אלו אינם מדויקים, משום שהדררה והתוכי הנזירי הם שני מינים דומים למדי, שקל להתבלבל ביניהם בשל הגודל הדומה והצבע הירוק.
שני המינים הובאו לישראל כחיות מחמד וברחו לטבע. הדררה מוכרת כבר עשרות שנים ונפוצה בכל ישראל ואילו התוכי הנזירי התחיל להתפשט בפארק גני יהושע מקבוצת פרטים שברחו מהצפארי לפני כ-20 שנה והתחילו להתרבות באזור תל אביב וסביבתה. סימן ההיכר הבולט של התוכי הנזירי, שאינו קיים אצל הדררה, הן הנוצות הבהירות-אפורות שמכסות את הלחיים והבטן. לתוכי הנזירי זנב קצר יותר ו כן, אופן הקינון שונה - אצל הדררה הקן נבנה בתוך חור בעץ או בבניין, ואילו התוכי הנזירי בונה את קנו באמצעות זרדים.
תומר גואטה, מנהל המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, ציין: "כמדי שנה, העורב, הצוצלת, המיינה והשנה לראשונה גם הדררה, הן הציפורים הנצפות ביותר. תוצאות הספירה מצביעות על שכיחות גבוהה של מינים מלווי אדם ואינן מפתיעות. ישנה חשיבות רבה לניטור ארוך-טווח לשם זיהוי מגמות והבנה של השתנות תפוצת הציפורים. שיתוף הציבור הרחב הכרחי למען איסוף נתונים לאורך זמן ומהווה מרכיב מרכזי במחקרים סביבתיים ברחבי העולם. בישראל הצפופה, העוברת תהליכי עיור מואצים, מדע אזרחי מעודד אותנו להתקרב לטבע שסביבנו ללמוד עליו ולשמור עליו".
שלומית ליפשיץ, מהמרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר, סיכמה: "מיזם ספירת הציפורים מהנה וגם תורם מידע חשוב על הציפורים לחוקרים ולמקבלי החלטות. ניתן ורצוי להמשיך ולדווח על הציפורים באפליקציית eBird כל השנה, גם מחוץ לתקופת הספירה וכך להמשיך ולתרום מידע".
