השבוע החם בהיסטוריה: בימים שני ושלישי השבוע נרשמו שני שיאים מדאיגים, כאשר הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ שברה את השיאים מאז תחילת המדידות. ביום שני הטמפרטורה הממוצעת (ביום ובלילה, בחצי הכדור הצפוני והדרומי, בים וגם ביבשה) עמדה על 17.01 מעלות - שיא חדש ומדאיג. ביום שלישי נרשם שיא נוסף - 17.18 מעלות. הבוקר (יום ה') הודיעה אוניברסיטת מיין כי גם יום רביעי היה חם - ובו נרשמה בכדור הארץ טמפרטורה ממוצעת של 17.18 מעלות - שווה לשיא של יום שלישי. השיא הקודם נרשם באוגוסט 2016 - אז הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ הייתה "רק" 16.92 מעלות.
מדענים ברחבי העולם הזהירו במשך חודשים ששנת 2023 עלולה להיות החמה ביותר בהיסטוריה, בשל השילוב של המשך פליטות גזי חממה - הנובעים משריפת דלקים מאובנים כמו פחם, גז טבעי ונפט - בשילוב תופעת אל ניניו (הסבר על התופעה בסוף הכתבה).
ד"ר עמיר גבעתי, הידרולוג ומומחה אקלים, אמר בריאיון ל-ynet live כי הוא צופה שישברו עוד שיאים הקיץ. "כנראה שזו לא הפעם האחרונה ב-2023. נשבור עוד כמה שיאים". לגבי המצב בישראל, הוא אמר: "אז נכון שאנחנו עוד לא כל כך הרגשנו את זה בחודש יוני, הוא היה חם אבל חם נורמלי. אבל בטווח של שבוע הבא צפוי גל חום משמעותי. אנחנו עוד נרגיש את זה. מקומות רבים בעולם חווים חום בלתי רגיל, בדרום ארצות הברית ובסין".
הוא התייחס להשלכות של ההתחממות. "יש גם את הטמפרטורות הכי גבוהות, גם שכבת הקרח בקטבים הגיעה למינימום הכי נמוך, יש הכי פחות קרח באנטרקטיקה ובגרינלנד לתקופה זו של השנה. הטמפרטורה הזאת של 17 מעלות ממוצע עולמי, לפי החישובים, הייתה צריכה להיות רק ב-2030, וזה קורה כבר עכשיו".
ד"ר אבנר גרוס מהמחלקה למדעי הסביבה באוניברסיטת בן גוריון אמר כי "אנחנו בעידן חדש". לדבריו, "שבירת שיאי החום בכדור הארץ מטרידה אך לא מפתיעה אותנו המדענים, החל מהרגע שהבנו שאנחנו נכנסים לתקופת אל ניניו שהיא תופעה מחזורית שבה פני הים מתחממים ומשפיעים על טמפרטורת כדור הארץ כולו. כשהתהליך הזה בא על רקע התחממות מעשה ידי אדם האקלים רועד. כך צפינו וכך קורה. לא אתפלא עם השיא יישבר שוב בחודש הקרוב. חודש יולי צפוי להיות החם ביותר שחווינו. הוא מתווסף לחודש יוני החם ביותר שהיה לנו, לשבירת הטמפרטורה היומית בכל יום, ברצף, מאז אפריל ולשיא שלילי בכמות הקרח הקטבים בחודש האחרון. הגיע הזמן להתעורר".
ואם ברמה גלובלית אנחנו שוברים שיאים, גם ברמה המקומית אנחנו צפויים לחוש בקיץ הזה היטב. "כרגע נראה שהמחצית השנייה של יולי ותחילת אוגוסט יהיו חמים מהרגיל", אומר ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. "זה עדיין בקצה טווח התחזית אז קשה כרגע לדייק, אבל כנראה שהימים הנעימים יחסית שחווינו עד כה בקיץ הזה לא מייצגים את העתיד לבוא".
כדי לאפשר היערכות טובה יותר למצבי מזג אוויר קיצוניים שעלולים להתרחש בעתיד, בשירות המטארולוגי הוציאו מסמך המתאר תרחישי ייחוס, המבוססים על אירועי מזג האוויר הקיצוניים שפקדו את אזורנו במאה השנים האחרונות. ואם לשפוט לפי התרחישים האלה, צפויים לנו שנים עם שיאי חום חדשים.
באחד מהתרחישים הציגו אירוע של גל חום קיצי, עם עומסי חום כמעט בכל שעות היממה. גלי חום יכולים לכולל כשבוע ואף 10 ימים חמים מהממוצע. בהרי הצפון והמרכז הטמפרטורות הגיעו, לפי התרחיש לעד 43 מעלות. בנגב עד 44, ובבקעת הירדן והערבה עד 49 מעלות. הנזקים יכולים להיות התייבשות ומכות חום ואף מקרי מוות. זאת יחד עם צריכת חשמל גבוהה שעלולה להביא להפסקות חשמל יחג עם סכנה מוגברת לשריפות. וכדאי להתרגל לתרחישים כאלה.
"שיא החום שנשבר השבוע הוא עדות אחת מני רבות שאחנו בעידן חדש, מציאות של שינוי מואץ באקלים, עם חורף יותר חם ויותר קצר, ועם קיץ לוהט וארוך יותר ושכיחות גבוה יותר של אירועי קיצון", אומר ד״ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל.
הוא הוסיף כי "הגורם לכך הוא פליטות פחמן מעשה ידי אדם, אנחנו מתחילים לחוות על בשרינו את התוצאות ההרסניות של ברית ארוכת שנים בין חברות דלקים תאוותניות לממשלות שמזלזלות באינטרס הציבורי. אבל זו לא גזירת גורל, אנחנו נמצאים ברגעים קריטיים למאבק במשבר האקלים וזה אומר בראש ובראשונה להשאיר את הגז והנפט באדמה או בקרקעית הים, היכן שדלקים אלו לא יפגעו באקלים, בטבע ובבריאות שלנו".
ד"ר אייקנבאום אמר עוד כי "העדר פעולה משמעותו מסלול התחממות של למעלה מ-3 מעלות עד סוף המאה בתנאים מאתגרים מאוד עבור האנושות כולה. מנגד עמידה ביעדים של הסכמי פריז לאקלים יכולה להחזיר אותנו למסלול בטוח יחסית של התחממות מתונה של בין 1.5 ל-2 מעלות. כרגע ישראל פועלת בכיוון ההפוך ומפירה את ההסכם עם החלטת הממשלה לפתוח 6,000 קמ"ר מהים התיכון לחיפושי גז ונפט חדשים. אנו קוראים להפוך את ישראל לחלק מהפתרון - לא מהבעיה - על ידי הקפאת הסבב הרביעי לחיפושי דלקים בים התיכון, מעבר מואץ לאנרגיה מתחדשת והכנת התשתיות, לרבות העיריוניות, למציאות חדשה של אקלים קיצוני".
תופעת אל ניניו
מחזור התנודה הדרומית "אל ניניו" הוא מחזור אקלים תקופתי לא סדיר, שנגרם על ידי שינויים בטמפרטורות פני הים מעל האוקיינוס השקט המזרחי הטרופי (בקרבת צפון יבשת דרום אמריקה), ואשר משפיע על חלק גדול מהאזורים הטרופיים והסאב-טרופיים ועל האקלים בכל העולם.
השלב החם נקרא "אל ניניו" ("הילד הקטן", כינוי לישו הנוצרי, משום שהוא מתרחש בתקופת חג המולד), ובו חום מהאוקיינוס זורם אל פני הים, ומהם אל האטמוספרה וגורם לה להתחמם. השלב הקר של המחזור נקרא "לה ניניה" ("הילדה הקטנה"), תופעה אקלימית חובקת עולם שמביאה לירידה זמנית בטמפרטורת פני האוקיינוסים, דבר שמוביל לשינויים במשטרי הרוחות העולמיים ובכמויות המשקעים האזוריות, במיוחד במדינות הגובלות באוקיינוס השקט.
ל-"אל ניניו" יש השפעה נרחבת על האקלים העולמי והחברה האנושית, מעבר להשפעות האקלימיות הגלובליות, בין היתר בכך שהיא גורמת לתמותה המונית של דגים ופגיעה בבעלי חיים הניזונים מהם, מה שגורר נזק כלכלי ואף סירחון והתפשטות מחלות בשל פגרי הדגים והעופות. מדענים זיהו זה מכבר שלעתים קרובות קודמת להתרחשותו של "אל ניניו" הצטברות תכולת החום של פני האוקיינוס העליונים במערב האוקיינוס השקט המשווני, כשישה עד תשעה חודשים לפני התרחשותה של התופעה ההרסנית.