אנשים מאמינים יותר למדענים מאשר לאנשי דת ורוח ללא קשר לרמת הדתיות שלהם, כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת nature and human behavior.
מגפת הקורונה והמשבר העולמי שבעקבותיה העלו לסדר היום את הסוגיה למי הציבור נוטה יותר להאמין בעת משבר: לאנשי דת או לאנשי מדע? לדברי החוקרים, במחקרים שנערכו בעבר נמצא "אפקט הגורו", שבו אנשים נטו להאמין לאמירות ולעובדות שהגיעו ממקורות שהם בוטחים בהם, גם אם הם לא הבינו עד הסוף את האמירות והעובדות שנאמרו. במחקר הנוכחי, בהובלת צוות מחקר בראשות פרופ' ואן אלק מאוניברסיטת אמסטרדם, ביקשו ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה וצוות חוקרים וחוקרות מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם לבדוק מי נתפס כאמין יותר: אנשי מדע או אנשי דת ורוח.
במחקר השתתפו 10,195 משתתפים מ-24 מדינות, כאשר בישראל השתתפו במחקר 501 משתתפים. החוקרים הציגו למשתתפים שתי טענות שיוחסו לאנשי מדע ולאנשי רוח ודת. הטענות שהוצגו לנבדקים היו חסרות משמעות, שלא ניתן להפריחן ושאינן קשורות לוויכוחים פוליטיים או מדעיים. בנוסף, נבחרו טענות שאינן קשורות לנושאים של סדר היום כמו משבר האקלים, חיסונים ועוד.
דוגמה לאחת הטענות שהוצגו: "אנו נקראים לחקור את הקוסמוס עצמו כממשק בין אמונה לאמפתיה. עלינו ללמוד כיצד לנהל חיים אותנטיים מול אשליה. בעזרת זיקוק והבהרה אנו מונחים". כאשר בתנאי אחד הטענה יוחסה לאיש מדע ופעם אחרת לאיש רוח ודת. המשתתפים התבקשו להעריך עד כמה המשפט נתפס כאמין (credible). המשתתפים התבקשו לדרג את רמת האמינות של כל אמירה כזו במדד של 1 (לא אמין בכלל) עד 7 (אמין מאוד).
מתוצאות המחקר עולה כי בעיני הציבור, סמכות מדעית נתפסה כמקור מהימן יותר לאמת מסמכות רוחנית וזאת ללא קשר לרמת הדתיות של הציבור. ציון האמינות הממוצע של אנשי המדע בכלל הציבור עמד על 4.37, בהשוואה לציון ממוצע של 3.68 בקרב אנשי דת ורוח. גם אנשים שהגדירו עצמם דתיים נתנו יותר אמון באנשי המדע: ציון האמינות הממוצע של אנשי מדע בקרב אנשים דתיים עמד על 4.64, בהשוואה לרמת אמינות של 4.2 לאנשי דת ורוח. רמת האמון באנשי דת בקרב אנשים שלא הגדירו עצמם כדתיים עמדה על 4.16, בהשוואה לרמת אמון של 3.29 לאנשי דת ורוח. "המשתתפים שהעידו שהם דתיים יותר תפסו את המשפטים חסרי המשמעות כאמינים יותר כאשר 'נאמרו' על ידי אנשי דת ורוח מאשר משתתפים שהעידו על עצמם שהם פחות דתיים, אך הפער עדיין היה קיים בין האמינות שנתנו לאנשי מדע, שהיה גבוה יותר מאשר לאנשי דת", אמר ד"ר חשין.
כדי לבדוק שלא היו מספר קטן של אנשים שדרג בצורה גבוהה או נמוכה במיוחד את רמת האמינות, ולכן גרמו להטייה של הממוצע, לקחו החוקרים את רמת האמון הממוצעת של 3.5 ובדקו כמה אנשים דרגו את הרמה הזו או מעלה. מבדיקה זו נמצא כי 76% מהמשתתפים דרגו את הטענות ממקור מדעי מעל לממוצע של 3.5 לעומת 55% מהמשתתפים שדרגו את הטענות ממקור רוחני מעל לממוצע של 3.5.
עוד עולה מהנתונים כי האפקט הוא אוניברסלי עם שינוים קלים בין המדינות: לדוגמה, ההולנדים היו יותר סקפטים ללא קשר למקור בהשוואה למדינות אחרות. במדינות מהמזרח (סין, הודו, יפן) הפער בין האמינות לאיש הדת והרוח לעומת איש המדע היו הקטנים ביותר בהשוואה למדינות מהמערב.
ומה קורה בישראל? רמת האמינות של אנשי המדע הייתה 4.51, בהשוואה לרמת אמינות ממוצעת של-3.73 לאנשי הדת ורוח. לדברי ד"ר חשין, מגמה זו נשמרה גם בפילוח של אנשים שהגדירו עצמם כדתיים בהשוואה ללא דתיים. בקרב אנשים דתיים, רמת האמינות לאנשי מדע עמדה על 4.72 בהשוואה לרמת אמינות של 4.1 לאנשי דת ורוח. בקרב אנשים לא דתיים, רמת האמינות לאנשי מדע עמדה על 4.35 בהשוואה לרמת אמינות של 3.43 לאנשי דת ורוח. "בעידן הזה של הסקפטיות והחשש ממידע כוזב, אנשים כן נוטים להאמין יותר לאנשי מדע, ובתור חוקר לפחות אותי זה מעודד", סיכם ד"ר חשין.
