כחליל השברק הוכרז היום (ראשון) כ"הפרפר של ישראל" בטקס במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, שהתקיים בירושלים.
הפרפר הנבחר במסגרת יוזמה שנרקמה לקראת יום העצמאות ה-75 של המדינה. מדובר על שיתוף פעולה בין אגודת חובבי הפרפרים בישראל לבין החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קרן קימת לישראל, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים, מתוך כוונה ליישר קו עם רבות ממדינות העולם, להן כבר יש "פרפר" כסמל לאומי.
יופיו של הפרפר וזמינותו הופכים אותו לשער כניסה לעולם הטבע, וככזה הוא מסוגל לגייס את הציבור לנושאי טבע וסביבה, לחיבור לערכי טבע, ולשמירה והגנה על בתי-גידול ייחודיים לישראל בכלל, ובפרט להכרה, לשמירה והגנה על פרפרי ישראל, שחלקם מצויים בסכנת הכחדה.
"הפרפר של ישראל" יצטרף לבחירה המוכרת ביותר של סמל טבע שהיא בחירת הציפור הלאומית – דוכיפת, ולסמלי טבע נוספים (כלנית, זית). הפרפר הנבחר ייצג את מחלקת החרקים, מהמחלקות החשובות ביותר והלא מוערכות של עולם החי, שהיא מהנדבכים החיוניים של המערכת האקולוגית.
הפרפרים מייצגים גם את כלל החרקים שהם המאביקים העיקריים בטבע ובחקלאות, בלעדיהם לא יתקיים תהליך ההפריה שמוביל ליצירת פירות, זרעים שהם מהווים את הדורות הבאים של הצומח שהוא הבסיס לקיום כלל המערכות האקולוגיות.
כחליל השברק, שזכה לאהדה גורפת, לא נחשב בתחילה לאחד המובילים במירוץ. אך מסתבר שצבעו הכחול מתכתי של הזכר כבש את לב הבוחרים. כחליל השברק הינו פרפר נפוץ כמעט בכל הארץ ובדרום הארץ מגיע עד עין גדי ,שדה בוקר, מצפה רמון, דרום רצועת עזה , גבול סיני. עף כמעט כל השנה למעט ינואר, וקל במיוחד לזהות את הזכר שלו צבע כחול מתכתי ושולי הכנפיים לבנות.
לאה בנימיני מאגודת חובבי פרפרים בישראל ומנהלת הבחירה, סיפרה כי "בתחילת הדרך כאשר החל השלב של צמצום מספר הפרפרים המועמדים מ24 ל12 על ידי מנטרי, צלמי וחובבי הפרפרים היה נראה שהמאבק הצמוד יהיה בין אוהדי זנב-סנונית נאה (שנבחר בסוף למקום 5) ובין זנב-סנונית המכבים (מקום 6). כאשר השאלה העיקרית הייתה: האם לבחור פרפר שדי מוכר לציבור ולהתעלם מכך שהינו נפוץ בכל אירופה, אסיה ואף בצפון אמריקה".
התוצאות מבתי הספר והגנים שהגיעו החלו לצייר תמונה של העדפה בולטת של כחליל השברק ששבה את לב הילדים בעיקר בגלל החיבור לצבעי דגל ישראל.
"כשלמדנו על המגמה שלא צפינו לה, הבנו שיש בכולנו לא משנה באיזו דעה פוליטית ובאם אנו חובבי טבע או לא, חיבור רגשי לצבעי הדגל, במיוחד כשהבחירה היא לסמל טבע הישראלי", הוסיפה בנימיני.
למקומות השני והשלישי, הגיעו אצילית היערה ודנאית הדורה.
אצילית היערה - פרפר הייחודי ביופיו ובניגודיות של שני צידי כנפיו ובאופן בה היא דואה ומרפרפת לאורך ואדיות ומצוקים, מעופה האצילי העניק לה את שמה. את אצילית היערה אפשר לראות בצפון הארץ ובאזורים הרהריים בהם גדל הפונדקאי העיקרי שלה יערה איטלקית, לעיתים רחוקות גם בסמוך למיני יערה תרבותיים.
דנאית הדורה - פרפר נודד המגיע מאפריקה ובשש השנים האחרונות מצליח לעבור את החורף הישראלי ולהקים פה מספר דורות. אפשר לראותו בדרום בעיקר במקומות שבהן גדל תפוח סדום והחנק המחודד הצמח הפונדקאי המועדף עליו. המצפינים יראו אותו כל השנה בפארק הפרפרים במפעל קליל שבכרמיאל. באגמון החולה אפשר לראות אותו בהמוניו בצמוד לצמח הפונדקאי שלו, באזורים דרומיים אפשר לראותו רוב השנה בצמוד לצמח הפונדקאי. מעופו איטי, קל לראותו והאופן בו הוא משייט מעיד במידה רבה על רעילותו ובטחונו מפני אויביו.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "הפרפרים, מראים לנו ומביאים לנו, תמונת ראי של המערכת האקולוגית במדינת ישראל, הם דבר יפה מאוד ומרשים למדי ומהווים שגריר של ממש, בשמירת הטבע בישראל".
איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע: "פרפרים, כמו גם שאר חיות הבר של ישראל, זקוקים לשטחים פתוחים נרחבים, על מנת להתקיים. ללא שטחים פתוחים רציפים וגדולים, לא יהיו לנו פרפרים ולא יהיו לנו חיות בר אחרות. מקום שיש בו פרפרים, זה מקום שאנחנו – כבני האדם, נרצה להיות בו. פרפרים, הם לא רק חיה צבעונית ויפה למראה, אלא גם סמן למערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת. רק מגוון רחב של איומים, מסכנים בימים אלה את השטחים הפתוחים בישראל ואנחנו, כמו גם ארגונים נוספים, נמשיך לעמוד על המשמר, מול כל יוזמה הרסנית לטבע ולפעול לטובת שמירה והגנה על השטחים הפתוחים, שכה חשובים לחיות הבר".
ד"ר דותן רותם – אקולוג רשות הטבע והגנים –" כחליל השברק מטיל את ביציו על מגוון צמחי בר הגדלים בעיקר בשטחים טבעיים שאינם מכוסים בחורש או ביער צפוף וכמובן כמעט ואינם נמצאים בערים הצפופות. על מנת לשמר פרפר נפלא זה שבכנפיו משתלבים בעדינות צבעי כחול ולבן עלינו לשמור על שטחים פתוחים נרחבים ללא פיתוח. שטחים אלו הם שמורות טבע של חורש ויער דליל וכן בתות. אם נשכיל לשמור על שטחים גדולים ורציפים ונצמצם ריסוס בשטחים חקלאיים נוכל להנות מפרפר יפה זה ומעוד מינים רבים גם שנים רבות קדימה."
ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל: "אנחנו רואים חשיבות רבה בקיומם של הפרפרים, גם כמאביקים וגם כמרכיב חשוב במערכת האקולוגית וביערות, כחלק משמירת היער, כמערכת אקולוגית בריאה, במסגרת המאבק שלנו במשבר האקלים ובשמירה על המגוון הביולוגי".
