שלושה מדענים זכו היום (רביעי) במשותף בפרס נובל בכימיה על פיתוח דרך חדשה ל"הצמדת מולקולות יחדיו", שניתן להשתמש בה בין היתר להכנת תרופות טובות יותר. האמריקנים קרוליין ברטוצי ובארי שארפלס, והמדען הדני מורטן מלדל, קיבלו את הפרס החשוב בעולם על עבודתם על "כימיית החיבור", שבה משתמשים להכנת תרופות נגד סרטן, למיפוי DNA וליצירת חומרים שאותם ניתן להתאים למטרה ספציפית. שלושת הזוכים יתחלקו ב-10 מיליון קרונות שבדיות (כ-900 אלף דולר), ויקבלו את הפרס בטקס שייערך ב-10 בדצמבר.
שארפלס, בן 81, זכה בנובל בעבר בשנת 2001 – גם כן בכימיה - והוא האדם החמישי בהיסטוריה שזוכה בפרס פעמיים. הראשונה מבין הזוכים פעמיים הייתה מארי קירי, שזכתה בנובל בפיזיקה ובכימיה. מלדל (68) ושארפלס הם שניהם ממכון סקריפס בקליפורניה ואילו על ברטוצי (55), מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, אמרה ועדת הנובל כי "היא העלתה את כימיית החיבור לרמה חדשה".
"אני המומה", אמרה בשיחת טלפון מיד אחרי ההכרזה. "אני עדיין לא בטוחה שזה אמיתי, אבל כל דקה שעוברת זה הפוך להיות אמיתי יותר". מלדל סיפר שקיבל את השיחה מוועדת הנובל חצי שעה לפני ההכרזה בשטוקהולם: "הם אמרו לי לא להגיד לאף אחד. אז ישבתי במשרד והייתי בהלם. זה כבוד ענק". הוא סיפר שבתחילה היה בכלל מהנדס: "אבל רציתי להבין את העולם, וחשבתי שכימיה תיתן לי את התשובות", אמר לסוכנות הידיעות AP.
שארפלס התעוור בעין אחת עקב תאונת מעבדה ב-1970. לאחר מכן אמר: "אין אף פעם שום תירוץ לא להרכיב משקפי מגן במעבדה כל הזמן". ב-2001, אותה שנה שבה זכה בנובל, הוא קיבל בישראל את פרס וולף. שלוש שנים לפני כן קיבל בטכניון את פרס הארווי.
בפרס וולף, הנחשב כ"מנבא של פרסי הנובל", זכתה השנה ברטוצי. היא קיבלה את הפרס על מחקריה בגליקוביולוגיה – חקר ההשפעות של סוכרים על תהליכים ביולוגיים, ומעורבותם של חומרים המכילים סוכר בתהליכים תאיים. מחקריה מתמקדים בתהליכי גליקוזילציה – קישור קבוצת סוכר לסוכר אחר, לחלבון או לשומן – המתרחשים על פני התא, משפיעים על תפקודו ומעורבים לפעמים במחלות.
דימוי שהעניק מרצה שלה לביולוגיה בהרווארד הוביל אותה לפיתוח תחום מחקר חדש לחלוטין - כימיה ביו-אורתוגונלית, תחום העוסק בחקר תהליכים ביוכימיים במערכות חיות בלי לשבש את התהליכים המקומיים. אותו מרצה השווה בין תא לבין סוכריית m&m בוטנים. שניהם, הוא אמר לתלמידים, עטופים בסוכר. באותה תקופה כמעט כל אמריקני הכיר את הפרסומת "השוקולד נמס בפה שלך, לא ביד". אבל מדוע גם התא בנוי ככה גם המרצה לא ידע.
בעשורים הבאים ברטוצי ניסתה להבין, לחקור ולגלות את המסתורין של אותם סוכרים – והתוצאות הובילו אותה לקבלת פרסים רבים, ולהשלכות עצומות. מחקריה סוללים את הדרך להשפעה מתוכננת על התהליכים והחומרים על פני התא, ושימוש בה לפיתוח תרופות וטיפולים נגד מחלות. חברה המבוססת על גילוי של ברטוצי, הנוגע לתפקיד הסוכרים בתהליך סרטני, קשור לאותו סוכר שעוטף את ה-m&m ואת התאים. אבל בעוד הסוכריות עטופות בסוכר פשוט, התאים שלנו עטופים במולקולות שקושרות אליהן סוכרים מורכבים מאוד.
הכרזות שבוע הנובל החלו ביום שני, כשהמדען השבדי סוונטה פאבו קיבל את הפרס ברפואה על ריצוף הגנומים של צאצאי האדם ואבולוציית המין האנושי. אתמול אלן אספה, ג'ון קלאוזר ואנטון ציילינגר קיבלו את הנובל בפיזיקה על מחקריהם בתחום המכניקה הקוונטית. מחר יוכרז הזוכה בפרס נובל בספרות, פרס נובל לשלום יוכרז ביום שישי והנובל בכלכלה – ביום ראשון.
