אנחנו מתחת למפה
צוות מדענים מארצות הברית פרסם את המפה הדו-ממדית המפורטת ביותר של השמיים, הכוללת יותר ממיליארד גלקסיות. מיפוי מפורט של גלקסיות, כולל גלקסיות רחוקות שנראות חיוורות מאוד בתצפיות מכדור הארץ, או שמוסתרות בתוך עננים של אבק קוסמי, נחוץ כדי להבין את הכוחות שמעצבים את היקום, ובכלל זה האנרגיה האפלה והחומר האפל.
6 צפייה בגלריה
יותר ממיליארד גלקסיות. גלקסיית Abell 3158 במרכז קטע מהמפה המלאה
(צילום: LoVoCCS/DESI Legacy Imaging Survey/KPNO/NOIRLab/NSF/AURA; Image processing: T.A. Rector (University of Alaska Anchorage/NSF’s NOIRLab, Jen Miller, M. Zamani & D. de Martin (NSF’s NOIRLab))
המפה החדשה הורכבה בעזרת תוספת נתונים של ספקטרומטר DESI, שיתוף פעולה בין מעבדת האסטרונומיה הלאומית של ארצות הברית NOIRLab ומעבדת ברקלי של משרד האנרגיה האמריקני. החוקרים השתמשו בתצפיות שנאספו במשך שש שנים בטלסקופים בארצות הברית ובצ'ילה, וניתחו אותן ביותר ממיליון שעות עבודה של מחשבי-על. הנתונים האלה צורפו למידע מסקרי שמיים קודמים של הגופים האלה וגופים אחרים, והתוצאה היא מפה מפורטת ביותר של מאתיים מעלות רבועות – כמחצית משטח השמיים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
עד דלא ידע: סכנות השתייה המופרזת
"השורד האחרון"- הפטריות או אנחנו?
המדע והאמנות של קיפולי הנייר
המפה תסייע לאסטרונומים לחשב את המרחקים של גלקסיות ואת תכונותיהן, ולהבין טוב יותר את היקום. הנתונים יהיו זמינים לא רק למדענים, אלא גם לציבור כולו, דרך מאגר המידע של הפרויקט. "כל אחד יכול להשתמש במידע ולגלות דברים חדשים. לדעתי קלות השימוש במידע היא הדבר הכי משמעותי בסקר השמיים הזה", אמר האסטרונום ארחון דיי (Dey) מ-NOIRLab. "אנו מקווים להשלים את מיפוי כל השמיים בתוך כמה שנים, לספק למדענים אוצר שלם של מידע לעתיד".
מחריפים את ההסטה
כמעט חצי שנה אחרי ניסוי ההגנה הפלנטרית, שבו חללית אמריקנית התנגשה בעוצמה באסטרואיד כדי להסיט אותו ממסלולו, פרסמו צוותי המחקר סדרת מאמרים ובהם ניתוח הנתונים של המשימה. הסיכום: היא הייתה הצלחה גדולה.
משימת DART פוגעת באסטרואיד
(צילום: נאס"א)
ב-26 בספטמבר 2022 התנגשה החללית DART באסטרואיד דימורפוס, שקוטרו כ-160 מטר, במהירות של כ-20 אלף קמ"ש. על פי הנתונים המתפרסמים כעת, החללית פגעה באסטרואיד קרוב למרכזו – דיוק ששיפר את יעילות ההתנגשות. בעקבות הפיצוץ העז איבד האסטרואיד קרוב למיליון קילוגרמים של מסה, בצורת אבק ואבנים שהתפזרו לחלל, מתוך מסה כללית של יותר מ-4 מיליארד קילוגרמים. וחשוב מכול, ההסטה שינתה את מסלולו של דימורפוס סביב האסטרואיד שהוא מקיף, דידימוס. משך ההקפה שלו, שעד להתנגשות היה כמעט 12 שעות, התקצר בכ-33 דקות.
ההצלחה של DART "מעוררת אופטימיות בדבר היכולת של האנושות להגן על כדור הארץ מפגיעה של אסטרואיד", סיכמו המחברים של אחד המאמרים.
ההתנגשות יצרה שובל אבק באורך של עשרות אלפי קילומטרים, שנצפה מטלסקופים בכדור הארץ. תצפיות של טלסקופ החלל האבל זיהו שובל נוסף, שהתפוגג כשבועיים וחצי לאחר ההתנגשות. לדברי החוקרים, הצלחת הניסוי גם מראה שאפשר לשגר משימה להסטת אסטרואיד בסדר גודל כזה בלי צורך במשימת מעקב מוקדמת למיפוי האסטרואיד ובחירה של אתר ההתנגשות. כך יתקצר מאוד זמן התגובה שלנו אם נגלה אסטרואיד שנמצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ.
"המאמרים מדגימים איך אפשר להציל את כדור הארץ מפגיעה של אסטרואיד, בעזרת מערכת פשוטה וזולה יחסית: חללית קליע שתפגע בו כמו אבן", אומר דוד פולישוק ממכון ויצמן למדע, שהיה שותף בפרויקט. "כל מה שצריך הוא חללית פשוטה יחסית, או סדרה של חלליות כאלה, וגילוי מספיק מוקדם של האסטרואיד".
"אם היית שואל אותי לפני שלושים שנה, 'האם אנו יכולים להיות בטוחים שלא נושמד מאסטרואיד שיפגע בנו ביום שלישי הבא?' הייתי נאלץ להשיב בשלילה, סיכם טום סטטלר (Statler) מנהל תוכנית DART בסוכנות החלל האמריקנית נאס"א. עכשיו, אחרי שזיהינו כמעט את כל האסטרואידים המסוכנים והראינו ש-DART עובדת, "נדע מה לעשות כשיתגלה משהו חדש".
השבוע של SpaceX
חברת SpaceX שיגרה בהצלחה צוות אסטרונאוטים נוסף לתחנת החלל הבינלאומית. שיגור החללית דרגון תוכנן ליום שני, אך בוטל ברגע האחרון עקב בעיה בנוזל ההצתה של דלק הטיל. השיגור בוצע בסופו של דבר ביום חמישי ועבר בלי תקלות. הצוות כולל את האסטרונאוטים האמריקנים וודי הובורג (Hoburg) וסטיבן בואן (Bowen), את הקוסמונאוט הרוסי אנדריי פדיאייב (Fedyaev) ואת האסטרונאוט השני של איחוד האמירויות, סולטן אל-ניאדי (Al Neyadi), שיהיה גם הנציג הראשון של המדינה במשימה ממושכת בתחנת החלל. קודמו, הזאע אל-מנסורי (Al Mansouri), שהה בתחנה רק שמונה ימים בשנת 2019.
6 צפייה בגלריה
בדרך לתחנת החלל. צוות מספר 6 שחברת ספייס אקס משגרת עבור נאס"א. מימין: אל ניאדי, בואן, הובורג ופדיאייב בדרכם אל כן השיגור במרכז קנדי
(צילום: NASA/Joel Kowsky)
ביום שני שיגרה SpaceX בהצלחה את הלוויינים הראשונים מהדור החדש של לווייני התקשורת סטארלינק, המכונים V2. מערום של 21 לוויינים שוגר בטיל פלקון 9 מקייפ קנדי, וכעבור זמן קצר הוצב בהצלחה במסלול נמוך סביב כדור הארץ. מדובר בינתיים בגרסה מוקטנת של הלוויינים, המכונה מיני V2, בעלת מסה של כ-800 קילוגרם ללוויין. הגרסה המלאה תהיה במסה של כ-1,250 קילוגרם, בערך פי חמישה מהדור הראשון של לווייני סטארלינק, והיא אמורה לספק תקשורת אינטרנט מהירה עם פס רחב יותר, בין השאר בזכות אנטנות משופרות.
הגרסה הגדולה של הלוויינים מיועדת לשיגור באמצעות חלליות סטארשיפ, שלפי פרסומי החברה שיגור הבכורה שלה מתוכנן כבר בחודש הקרוב. הלוויינים החדשים מצוידים גם בסוג חדש של מנועי תמרון, שייבחנו בפעם הראשונה. הם מתוכננים כך שיחזירו פחות אור שמש, דבר שאמור לצמצם את הפרעתם לתצפיות אסטרונומיות.
6 צפייה בגלריה
הדור הבא של לווייני התקשורת. לווייני סטארלינק נפלטים מהשלב השני של טיל פלקון 9, ביום שני השבוע
(צילום: SpaceX)
SpaceX תכננה ליום שני גם שיגור נוסף של לווייני סטארלינק מהדור הקודם, אבל השיגור מבסיס ונדנברג בקליפורניה נדחה לבסוף. מערך סטארלינק כולל כיום יותר מ-4,000 לוויינים, אבל מבחינת החברה זו רק ההתחלה. הרישיון שלה מאפשר לה להפעיל עד 12 אלף לוויינים, והיא הגישה בקשה לשגר 30 אלף לוויינים נוספים.
חיל החילוץ הגיע
חללית סויוז רוסית לא מאוישת עגנה בתחילת השבוע בתחנת החלל הבינלאומית, והיא אמורה להחזיר לכדור הארץ שלושה אנשי צוות שנתקעו בתחנת החלל עקב דליפה של נוזל קירור מהחללית שבה הגיעו לתחנה. עם זאת, עדיין לא ברור מתי ישוב הצוות, הכולל את הקוסמונאוטים הרוסים סרגיי פרקופייב (Prokopyev) ודמיטרי פטלין (Petelin) ואת האסטרונאוט האמריקני פרנק רוביו (Rubio). ייתכן ששהותם בתחנה תוארך בכמה חודשים.
גיוס בתקופה מורכבת
חברת Astroscale, המחזיקה מרכז פיתוח בישראל, השלימה גיוס של 76 מיליון דולר לפיתוח מוצרי הדגל שלה: מערכת לסילוק פסולת חלל ומערכת להארכת חיים של לוויינים במסלול. אסטרוסקייל ישראל היא גלגול של חברת Effective Space שהקים המהנדס והיזם אריה הלזבנד, וב-2020 רכשה אותה החברה האמריקאית, שנמצאת בבעלות תאגיד יפני. החברה הישראלית מפתחת את מערכת ההצמדה של לוויין השירות שלה ללוויינים אחרים, לקראת השיגור הראשון של לוויין כזה, המתוכנן ל-2025.
"גיוס הכסף נעשה בתקופה לא פשוטה, והוא הצלחה אדירה והבעת אמון בטכנולוגיה שלנו", אמר מנכ"ל אסטרוסקייל ישראל, אופיר עזריאל, לאתר מכון דוידסון. "הוא יאפשר לנו להשלים את הפיתוח בזמן, ולעבור מאיזון לרווחיות".
לוויין השירות של החברה, LEXI, מתוכנן להיצמד ללווייני תקשורת שעדיין מתפקדים, אך הדלק שלהם אזל ועימו אבדה היכולת שלהם לכוון את עצמם ולשמור על מסלולם, שחיונית לתפקודם. הוא יספק ללוויין מעין "מנוע חיצוני" שיבצע תיקוני מסלול ויאפשר לו לשוב ולבצע את עבודתו. "אנו מפתחים מוצר לשוק שעדיין אינו קיים, כי אין עוד חברה שמציעה שירותים רובוטיים של תחזוקה ללוויינים במסלול", הוסיף עזריאל. "החברה הישראלית צמחה משמונה עובדים ב-2020 לארבעים עובדים כעת, והכסף מהגיוס יגיע גם לפרויקטים אחרים שאנו מפתחים ויאפשר לנו להמשיך לצמוח".
וירג'ין חוזרת לחלל
חברת וירג'ין גלקטיק צפויה לחדש בקרוב את טיסות התיירות לגבול החלל, כשנה וחצי אחרי טיסת הבכורה של בעל החברה ריצ'רד ברנסון (Branson) וכמה מעובדיו. "אנו מצפים להתחיל בטיסות מסחריות ברבע השני של השנה", אמר בכיר בחברה, מייקל קולגלייזיר (Colglazier). הוא הוסיף כי החברה מתכננת להגיע לדירות טיסות של פעם בחודש לכל היותר, כדי לענות על הביקוש הגבוה - כ-800 איש כבר קנו כרטיסי טיסה במחיר של יותר מרבע מיליון דולר לכל אחד. סגנית נשיא החברה, סירישה בנדלה (Bandla), אמרה בכינוס אחר כי הטיסה הראשונה תיעשה עבור חיל האוויר האיטלקי. יהיו בה שלושה נוסעים והם מתכננים לבצע שורת ניסויים במהלך השהות הקצרה שלהם בתנאי מיקרו-כבידה.
בטיסות של וירג'ין, החללית Unity, שמותאמת לשישה נוסעים ושני אנשי צוות, נישאת לגובה של כ-18 קילומטר על גחונו של מטוס ייעודי. אחרי שהוא משחרר אותה היא מפעילה מנוע רקטי שמביא אותה לגובה של כמאה קילומטר מעל הקרקע, שם הנוסעים זוכים לכמה דקות של ריחוף בתנאי מיקרו-כבידה. החללית בעלת הכנפיים חוזרת לאטמוספרה בדאייה, ונוחתת על מסלול. לכן אמור להיות קל במיוחד להכשיר אותה במהירות לשימוש חוזר.
בתום טיסת הבכורה, שנערכה ביולי 2021, קורקע המטוס "ספינת האם איב" (VMS Eve) לצורך תיקון ושדרוג שהתארכו הרבה מעבר לצפוי. השבוע הוא חזר לבסוף לנמל החלל של החברה בניו מקסיקו. העיכוב בחידוש הטיסות עלה ביוקר לחברה, שרשמה ב-2022 הפסדים של כ-500 מיליון דולר. קולגלייזיר הדגיש כי חידוש הטיסות של Unity נמצא כעת בראש סדר העדיפויות של החברה, לפני השלמת העבודה על החללית המקבילה, שתיקרא Imagine, ופיתוח הדור הבא של חלליות ומטוסים.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
