(צילום: נויל האריס)
רכב החלל התמדה (Perseverance) תיעד בימים האחרונים עצם סבוך ומוזר על מאדים. העצם עורר עניין רב ברשתות וגם הועלו פה ושם תיאוריות קונספירציה, אך בסוכנות החלל האמריקנית סיפקו הסבר הגיוני לשאלה מהו העצם. מדובר בסבך חוטים, ככל הנראה מהמצנח של רכב החלל - שנחת על אדמת כוכב הלכת השכן בפברואר 2021.
בנאס"א אמרו כי כמה ימים לאחר שרכב החלל צילם את סבך החוטים, ככל הנראה במקרה, הוא חזר לאותו מקום - אבל העצם לא היה שם, כיוון שככל הנראה הוא עף ברוח. זו אינה הפסולת היחידה שנמצאה מהנחיתה, שכן גם המצנח של התמדה נמצא לאחרונה.
אבל אל דאגה - כי אשפה של מישהו אחד היא אוצר של מישהו אחר. סטיוארט אטקינסון, אסטרונום חובב, שכותב בלוג יומי על מאדים ועוקב באדיקות אחר רכב החלל התמדה, טוען: "אל תהיו מודאגים מכל הפסולת. בעוד מאה שנים אנשי מאדים יאספו בשקיקה את כל הממצאים האלה ויציגו אותם במוזאונים".
התמדה הפך לרכב החלל החמישי שנחת על מאדים. הוא מצטרף לקיוריוסיטי, שפעיל מאז 2012, וממשיך את דרכם של סוג'ורנר (Sojourner), ספיריט (Spirit) ואופורטיוניטי (Opportunity), שזכו למנוחת עולמים על מאדים לאחר משימות מוצלחות.
על פי התכנון הרשמי הרובר אמור לפעול שנת מאדים אחת, או 687 ימי ארץ (כמעט שנתיים שלנו). עם זאת, יש לקחת בחשבון שזה היה גם משך המשימה המתוכנן של קיוריוסיטי, שפעיל כבר הרבה זמן מעבר לתכנון בתוכנית המקורית. גם התאומים ספיריט ואופורטיוניטי תוכננו לפעול שלושה חודשים, והמשיכו לתפקד שנים ארוכות, כך שמשימה של פחות מכמה שנים תהיה כישלון מבחינת נאס"א וצוותי ההנדסה של הרובר. נוסף על כלי הרכב הנוסעים על פני השטח של מאדים, עדיין פעילה על פניו גם הנחתת InSight, החוקרת את ההרכב הפנימי של כוכב הלכת.
ועכשיו, מדהים עד כמה מדענים יכולים להיות מופתעים – גם ב-2022. לראשונה נחשף מין חדש וחמקמק של לווייתן מקור – שלא נראה עד כה בחיים.
בעזרת דגימות DNA חוקרים מאשרים בהתרגשות את הממצא, כיוון שהם הכירו את תת-המין רק מדיווחים של ציידי לווייתנים באוקיינוס השקט בשנים האחרונות. בשנת 2019 צוות מחקר יפני חשף את הלווייתן, אך הדגימות שנלקחו ממנו היו של פרטים מתים.
בשנה שעברה, קבוצת חוקרים שחיפשה בכלל לווייתן אחר, הבחינה בממצא המפתיע – לא אחד, אלא 14 לווייתני מקור מהמין החדש. אורכם של אותם לווייתנים הוא כשבעה מטרים, ונשאלת השאלה איך הם חמקו מהעיניים שלנו במשך כל כך הרבה זמן?
אז אם הם דומים לבני המשפחה שלהם – מדובר במין שממעיט להשמיע קולות על פני המים ומבלה בעיקר בעומק כדי להימנע מטורפים. אנחנו יודעים מעט מאוד, כאמור, על הלווייתן המיוחד הזה. מצב האוכלוסייה וגודלה, אבל הצלקות הלבנות הייחודיות שהם נושאים עליהם, עשויות להצביע על כושר הישרדות ושחייה למרחקים.
ולסיום, מדענים פרצו למוח של זבוב ושלטו בו מרחוק. זה לא מדע בדיוני, זה פשוט מדע. והמדע הזה עשוי לסייע לנו בעתיד הלא מאד רחוק להתגבר על מחלות וניווניים.
חוקרים מאוניברסיטת רייס בטקסס הראו כיצד הם שולטים מרחוק במוח של זבובי פירות, וכיצד הזבובים האלה ביצעו פעולות תוך חצי שנייה מהרגע שבו נשלחה הפקודה לנוירונים מסוימים במוח שלהם. המחקר, שפורסם ב-Nature, מראה כי ננו-חלקיקים של תחמוצת ברזל הוזרקו למוחם של הזבובים, כך שהנוירונים המופעלים על ידי חום, מקבלים את האות, מה שגורם לזבוב לפרוש את כנפיו. טכניקות כאלה יסייעו לחוקרים בעתיד, למשל, להחזיר חלק מהראייה לאנשים עם לקות ראייה, על ידי גירוי הקליפה ולמעשה שימוש בטכניקה כדי "לעקוף את העיניים" עם המוח.
מבזק החדשות הטובות מתפרסם בימים ראשון, שלישי וחמישי
