ג'ירפות במזרח אפריקה עלולות להיות בסכנת הכחדה אפילו יותר ממה שחשבו בעבר. מחקר חדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Ecology and Evolution, שאותו הובילו חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה סטייט, גילה שאוכלוסיות של ג'ירפות מסאי, המופרדות גיאוגרפית על ידי השבר הסורי-אפריקני, לא התערבבו גנטית במשך יותר מאלף שנים, ובמקרים מסוימים אפילו במשך מאות אלפי שנים. לכן, המליצו החוקרים לשקול מאמצי שימור נפרדים לשתי האוכלוסיות.
אוכלוסיית הג'ירפות צנחה במהירות ב-30 השנים האחרונות, כך שנשארו פחות מ-100 אלף פרטים ברחבי העולם. מספרן של ג'ירפות מסאי - שנקראות גם ג'ירפות קילימנג'רו ונפוצות בקניה ובטנזניה, אך נחשבות למין הנתון בסכנת הכחדה על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) - ירד בכ-50% בתקופה זו עקב ציד בלתי חוקי ופעילויות אנושיות אחרות הפוגעות בסביבת המחיה שלו.
"בית הגידול של ג'ירפות מסאי מפוצל מאוד, בין השאר בשל ההתרחבות המהירה של אוכלוסיית האדם במזרח אפריקה ב-30 השנים האחרונות והאובדן כתוצאה מכך של בתי גידול לחיות בר. בנוסף, השבר הסורי-אפריקני מפריד בין שני חלקיו של הלוח האפריקני - הלוח הנובי והלוח הסומאלי - כך שנוצר מעיין מחסום לנדידת חיות בר. במחקר בדקנו את הגנום של 100 ג'ירפות מסאי כדי לקבוע אם אוכלוסיות משני צידי הבקע חצו לעבר השני כדי להתרבות זו עם זו בעבר הקרוב, דבר שיש לו השלכות חשובות על השימור של בעל חיים אייקוני זה", אמר דאגלס קייבנר, פרופ' לביולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה סטייט.
באמצעות צילומי לוויין ברזולוציה גבוהה, מצאו החוקרים רק שני מיקומים שהיו נמוכים מספיק על מנת שהג'ירפות יוכלו לחצות אותם, אך למרות זאת אין עדות לכך שהן אכן עשו זאת בפועל. החוקרים השתמשו בריצוף שלם של הגנום הגרעיני, הכולל מידע גנטי המועבר משני ההורים, ושל הגנום המיטוכונדריאלי, הכולל מידע המועבר רק מהאמא. "התרבות בין אוכלוסיות שונות מביאה לחילופי מידע גנטי - הנקרא לעתים קרובות זרימת גנים - ונחשבת בדרך כלל כמועילה מכיוון שהיא יכולה לשפר את המגוון הגנטי הכולל ולעזור לחסן ולהגן על אוכלוסיות קטנות מפני מחלות ואיומים אחרים. כדי להבין את זרימת הגנים הפוטנציאלית על פני השבר, רצפנו יותר מ-2 מיליארד זוגות המרכיבים את הגנום הגרעיני כולו ויותר מ-16 אלף זוגות המרכיבים את הגנום המיטוכונדריאלי כולו. הנתונים המורכבים הללו הציגו מגוון אתגרים חישוביים ואחסון נתונים עבורנו, אך השימוש בגנום כולו במקום בחלק קטן ממנו אפשר לנו לחקור באופן סופי את היקף זרימת הגנים בקרב אוכלוסיות אלו", אמרה ד"ר לאן וו-קייבנר מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה סטייט.
החוקרים זיהו בתוך הגנום המיטוכונדריאלי מספר הפלוטיפים - צירוף של אללים מאתרים רבי-שונות, המצויים בתאחיזה באזור גנומי מסוים, ועל כן עוברים בתורשה יחד כיחידה אחת - בשתי האוכלוסיות וביצעו ניתוח שהתבסס על דפוסי דמיון בין הפלוטיפים הללו. הם גילו שלג'ירפות בצד המזרחי של הבקע לא היו הפלוטיפים חופפים לג'ירפות בצד המערבי שלו, מה שמצביע על כך שנקבות לא נדדו על פני הבקע כדי להתרבות ב-300-250 אלף השנים האחרונות. "זרימת גנים בתיווך נקבה בין שתי האוכלוסיות לא התרחשה במשך מאות אלפי שנים, אם בכלל. זה העלה שאלה חדשה, לה לא ציפינו, לגבי מוצאן של האוכלוסיות האלה. במקור חשבנו שאוכלוסייה אחת נוסדה ואז כמה פרטים עברו לצד השני של השבר כדי להקים את האוכלוסייה השנייה. כעת נראה כי שתי האוכלוסיות נוסדו באופן עצמאי לפני יותר מ-200 אלף שנה", אמר פרופ' קייבנר.
לעומת זאת, ניתוח הגנום הגרעיני הצביע על כך שייתכן כי זרימת גנים באמצעות תנועתם של זכרים התרחשה לפני אלף שנים. "ממצאי המחקר מצביעים על כך שאוכלוסיות של ג'ירפות מסאי בכל צד של הבקע הן שונות מבחינה גנטית, כאשר לכל אוכלוסייה יש פחות מגוון גנטי אילולא היו מלוכדות לאוכלוסייה אחת גדולה. הסיכוי שהג'ירפות יחצו את הבקע בעצמן הינו נמוך, והטרנסלוקציה הכרומוזומלית (התקה כרומוזומלית) - החלפה של מידע גנטי בין כרומוזומים שונים - איננה מעשית גם כן. זה מצביע על כך שג'ירפות מסאי נמצאות בסכנת הכחדה יותר ממה שחשבנו בעבר, ושיש לשקול מאמצי שימור לכל אוכלוסייה בנפרד. אנו מקווים שממשלות טנזניה וקניה יגבירו את ההגנה על ג'ירפות מסאי ובתי הגידול שלהן, במיוחד לאור ריבוי מקרי הציד הבלתי חוקי של הג'ירפות, אשר התרחשו באזור לאחרונה", אמר פרופ' קייבנר.
החוקרים מתכננים להמשיך ולחקור אוכלוסיות של ג'ירפות מסאי משני צידי הבקע, כולל אלו המבודדות במיוחד, כדי להבין טוב יותר כל סכנה העומדת בפניהן. "יש מידע רב שאנחנו לא בקיאים בו בנוגע לאופן ההזדווגות של הג'ירפות, כמו למשל האם רק זכרים בודדים מתרבים בהצלחה באוכלוסייה מקומית במשך שנים רבות או שמספר זכרים מתרבים באוכלוסייה זו? שאלות אלו ואחרות חשובות מאוד בכל הנוגע למאמצים הנדרשים שמטרתם הינה הגנה ושימור של חיות הבר האייקוניות הללו", סיכם פרופ' קייבנר.
