הירי הבלתי פוסק של מחבלי חיזבאללה מלבנון ממשיך להפוך את הגליל ורמת הגולן, שניים מהאזורים היפים בישראל, לשחורים, בשל השריפות הרבות שפורצות: במשך שלושה ימים רצופים, מבוקר עד לילה נאבקו בתחילת החודש אנשי רשות הטבע והגנים לצד הכבאים, בניסיון לעצור את הדליקה שאיימה לשטוף את שמורת הבניאס, מהשמורות הפופולריות והמתוירות בישראל, בנהרות של אש ולהותיר אחריה חורבן. ערוץ הנחל, בחלקים נרחבים מהשמורה, נצבע אפור ושחור ובמאמצים אדירים הצליחו כוחות הכיבוי למנוע פגיעה בשביל התלוי, שעליו כבר צעדו מיליוני מטיילים בדרך אל המפל השוצף, הגדול ביותר במדינה.
שריפה בחורשת טל
(חגי שלמה, רשות הטבע והגנים)
מתחילת השנה עלו באש בשמורת הטבע נחל חרמון- בניאס קרוב ל 400 דונם, השווים בגודלם לכ-60 מגרשי כדורגל. "גובה הלהבות בערוץ הנחל הגיעו ל-20 וגם 30 מטר", תיאר ערן היימס, מנהל מרחב גליל עליון ברשות הטבע והגנים. "החום היה כל כך כבד עד שהמים התאדו".
בכל פעם שהצליחו לעצור את האש, היא התחכמה והסתתרה בתוך בתי השורשים מתחת לאפר הכבד. לאחר כמה שעות, עם בואה של רוח חמימה, היא שוב התחדשה ופתחה במרתון אדום מול אנשי שמירת הטבע, שרדפו אחריה והכריזו לבסוף ניצחון צורב. הם מיהרו לשריפה הבאה, כתוצאה מירי חיזבאללה ויירוט הרקטות במרחב שהפך ל"רצועת ביטחון", שבה אין ביטחון ואין הגנה. בדליקה נפגעו גם כ-400 דונם משטחי הגן הלאומי חורשת טל, אך שם לא מדובר באזורים המתוירים ולא באזור שבו נמצאים היחמורים.
כבר יותר מעשרה חודשים שמחבלי חיזבאללה משגרים רקטות לעבר אזור גבול הצפון. האש בצפון אינה פוסקת וזירת הלחימה הזאת עדיין נחשבת למשנית עבור הצבא והממשלה.
מ-7 באוקטובר ועד תחילת החודש נשרפו בצפון 181,846 דונם של שמורת הטבע, גנים לאומיים, יערות ושטחים פתוחים. ברחבי המדינה עלו באש בסך הכול 308 אלף דונם. מתחילת שנת 2024, 59 אחוזים מהשטחים שנשרפו במדינה, הם בצפון שהפך עם בוא האביב לצהוב - וכעת חלקים נרחבים ממנו נצבעו בשחור. מאז ינואר עלו באש בצפון כ-158,510 דונם, כאשר מרבית הפגיעה התחוללה באזור הגולן (90,460 דונם) והגליל העליון (49,915 דונם).
הצפון בוער
(צילום: רלוונט)
היימס נכנס לתפקידו רק לפני כחצי שנה. הוא עובד 18 שנים ברט"ג והיה מנהל מרחבים באזור הערבה. מיומו הראשון בתפקיד, שבו הוא אמון על פיתוח הטבע, השמירה עליו והנגשתו למטיילים, הוא מתמקד בעיקר בלעשות כל שהוא יכול כדי שהטבע לא ימשיך להיעלם מתחת ללשונות האש ולזחלי הכלים הכבדים של צה"ל, שמשאירים אחריהם נזקים גדולים שייקח שנים כדי לשקמם.
"כל שריפה שאיתה אנחנו מתמודדים היא אירוע שונה בפני עצמו, כי זו יכולה להיות פעם אחת שריפה בשטח פתוח שרצה מהר ותופסת שטחים אדירים. ומנגד, כמו בשריפה ברמות נפתלי, הכול שם שיפועים ומצוקים - היינו צריכים לטפס עם משקל רב על הגב ובמאמצים פיזיים מאוד קשים כדי לעצור את התפשטות הלהבות", הסביר היימס.
האחריות המוטלת עליו, לצד שומרי הטבע, היא רבה. לצד פקחי רט"ג ולוחמי כיבוי והצלה, מגיעים בכל פעם לאתרי השריפות גם מתנדבים רבים, בהם בוקרים וחברי כיתות הכוננות מהגליל העליון והגולן, ששומרים בגופם על הטבע הישראלי הפגוע. "אנחנו עומדים כאן בשיא החום עם מפוח מטרטר על הגב ומדים מעכבי בעירה, עם שכפ"ץ וקסדה ומכשיר קשר שמרעיש כל הזמן ומעלינו לא אחת יש יירוטים ואזעקות", סיפר היימס. "אני חושב אז על האנשים שלי שעליי לדאוג שיחזרו הביתה בשלום".
אלפי שירים נכתבו על אוצרות הטבע הקסומים והשופעים של הגליל והגולן ובימים כתיקונם הם היו נמצאים כעת במרכז העניינים בדיווחים על עומסי מטיילים, אך רבים מאתרי הטיולים סגורים למבקרים מאז אוקטובר. לא צריך להגיע לשמורות כדי לראות את גודל הפגיעה בטבע. היא ניכרת בבירור למשל, לאורך כביש 90 בדרך לקריית שמונה בשמורה וביער של רכס רמים. עד כה, נשרפו באזור רכס רמים כ-15,456 דונם, כאשר מתוכם 3,153 דונם של שטחי שמורות טבע, ועוד 12,303 דונם של שטחי יער - מדובר בשטח של כ-2,000 מגרשי כדורגל.
למעלה בגולן עוד ניכרים נזקי שריפת הענק בשמורת יהודיה, שכילתה כ-3,146 דונם, מתוכם כ-622 דונם באזור גמלא, שבו היו גם כלובי האקלום של הנשרים. רועי הנשרים של רשות הטבע והגנים הספיקו לפנות את הכלובים והגנו על הנשרים הצעירים מאימת הלהבות. קרוב ל-200 אלף מבקרים מגיעים בכל שנה לשמורת הטבע יהודיה ולשטחים הפתוחים מסביב לנחל.
שמורת טבע נחל דישון - הר אביבים היא אחת משמורות הטבע שנפגעו שוב ושוב לאורך חודשי לחימה. עד כה, נשרפו בתחומי השמורה כ-4,053 דונם, כאשר מרבית הפגיעה התרחשה בשטח הר אביבים שבו נשרפו 3,117 אלף דונם. בימי שגרה, שמורת טבע נחל דישון קולטת כ-200 אלף מבקרים בשנה לפי הערכות רשות הטבע והגנים.
שמורת טבע נוספת שזוכה תדירות לתשומת לב יתירה והרסנית מצד חיזבאללה היא שמורת הר מירון, שבראשה מפקדת הבקרה האווירית של חיל האוויר, יעד כמעט קבוע לירי של המחבלים מלבנון. מתחילת שנת 2024, נשרפו בשטח השמורה כ-136 דונם באזור שבו חורש סבוך, צמחים ובעלי חיים ייחודיים ועשרות מערות נסתרות.
למרות האירועים הקשים הרבים, עד כה שמורת טבע זו יחסית כמעט ולא נפגעה. מאות אלפי מבקרים מגיעים מדי שנה לטייל באזור וללון בחניון הקמפינג. בשמורה עובר גם "שביל ישראל" הפופולרי. כל אלו נותרו מיותמים מזה קרוב לשנה.
"אתרי צפון הארץ קולטים מיליוני מבקרים ומבקרות מהארץ ומחו"ל", מציינת אורית שטיינפלד, מנהלת חטיבת קהל וקהילה ברט"ג. היא אומרת כי "אתרים רבים בצפון הארץ נסגרו מאז החלה המלחמה וחלקם נפגעו מאש הלחימה. ודווקא במציאות המתוחה הזאת, רוב מוחלט של שמורות הטבע והגנים הלאומיים ברחבי הארץ פתוחים לביקור ואנו עושים ככל יכולתנו להזמין ולארח מטיילים רבים באזורים הבטוחים לכך".
היא מפצירה בישראלים שלא לוותר על הטבע במיוחד בימי חופשת הקיץ, כמובן באזורים שבהם אין איסור לטייל. "הוא יחזיר לכם אהבה" מבטיחה שטיינפלד.
ברשות הטבע והגנים מעריכים כי יידרש שיקום משמעותי בהשקעות גדולות, כדי לתת לטבע את הכלים והיכולת להחזיר את שהיה. בבנק הזרעים של זני צמחי הבר העתיקים נערכים כבר לספק זרעים של צמחים שנשרפו ונכחדו וביום שאחרי המלחמה יזרעו אותם שוב באדמה שתקלוט אותם בגעגוע.
כך גם ממשיכים אנשי המקצוע במאמצי הניטור של חיות הבר. בנוסף הם מסייעים להם להתמודד עם תוצאות ירי המחבלים מלבנון. "אמנם המצב נראה שחור, אבל יש לנו הרבה גם תקווה וצמיחה", סיכם ד"ר עמית עמית דולב, אקולוג מחוז צפון.
הוא מסביר כי "המראות השרופים של שמורות טבע, גנים ויערות הם מראות שמכאיבים לכולנו בבטן הרכה, אבל אני רוצה לתת לכולם קצת אוויר לנשימה. מרבית הפגיעה מתרחשת בחורש ובעשבייה הנמוכה - שכבר בחורף הבא תתחדש. נכון, שיקום העצים שנפגעו מהאש החזקה וחיות הבר יהיה קשה יותר וייקח זמן רב, אך זכינו לחיות במדינה שבה לאנשים רבים אכפת מהטבע ואנחנו עם שותפים מגנים על כל עץ, כל חיה וכל ערך טבע שמאיימת עליו האש".
