העולם נמצא על המסלול ההפוך בכל מה שנוגע לפליטות גזי חממה ושינויי האקלים - מגמה שלא יכולה להימשך אם ברצוננו לשמור על אקלים שיאפשר להמשיך ולחיות על פני כדור הארץ.
במחקר, שפורסם בכתבי העת Environmental Research Letters ו-Earth System Science Data, הצביעו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד על מגמה מדאיגה, לפיה הפליטה העולמית של גז החממה מתאן, עלתה מהר יותר מאי פעם בחמש השנים האחרונות.
אם לא די בכך שהריכוז האטמוספרי של גז החממה החזק גבוה כיום ביותר מפי 2.6 מאשר בתקופה הטרום-תעשייתית, הרי שמבט על הנתונים מלמד שריכוזו האטמוספרי הוא הגבוה ביותר מזה 800 אלף שנים לפחות. על כן, נראה כי העולם נמצא על המסלול הבטוח לעבר התרחיש הקיצוני ביותר שעלול לקרות, עם שיעורי פליטת מתאן שרק עולים מעת לעת, מה שעלול להוביל להתחממות כדור הארץ ביותר מ-3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה הנוכחית.
"כרגע, ההבטחות לצמצום פליטת המתאן של מדינות רבות בעולם, נראה רחוק ובלתי ניתן להשגה", אומר פרופ' רוברט ג'קסון מאוניברסיטת סטנפורד, שהוביל את צוות המחקר.
מתאן הוא גז חממה קצר מועד, אך חזק מאוד, המגיע ממקורות טבעיים כמו אדמות ביצות ומקורות אנושיים (אנתרופוגניים) כגון חקלאות, דלקים מאובנים ומזבלות. במהלך 20 השנים הראשונות לאחר השחרור, מתאן מחמם את האטמוספרה כמעט פי 90 מהר יותר מפחמן דו-חמצני, מה שמגביר את הרצון להגביל אותו כחלק ממאמצי בלימת ההתחממות הגלובלית בטווח הקרוב.
יחד עם זאת, למרות ההבטחות של יותר מ-150 מדינות, פליטת המתאן השנתית הכוללת גדלה ב-61 מיליון טונות (20%) במהלך שני העשורים האחרונים. מגמה זו נובעת בעיקרה מפליטות מכריית פחם, ייצור ושימוש בנפט וגז, חוות בקר וצאן ופירוק מזון ופסולת אורגנית במזבלות.
"נראה כי רק האיחוד האירופי ואולי גם אוסטרליה הפחיתו פליטת מתאן אנתרופוגנית במהלך שני העשורים האחרונים, בעוד שהעליות הגדולות ביותר נרשמו בסין ובדרום-מזרח אסיה", אמרה ד"ר מריאל סונויס מאוניברסיטת פריז-סקליי, שהייתה חלק מצוות המחקר.
בשנת 2020, השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים מלאים, כמעט 400 מיליון טונות (65%) מפליטות המתאן העולמיות הגיעו ישירות מפעילות אנושית, כאשר חקלאות ופסולת תרמו כשני טון מתאן על כל טון מתעשיית הדלקים המאובנים. לפי החוקרים, הפליטות שנגרמו על ידי בני האדם המשיכו לעלות עד לשנת 2023 לפחות.
מקורות ו"כיורים" גלובליים של מתאן, כוללים בין היתר יערות וקרקעות שמסירים ואוגרים מתאן מהאטמוספרה. בהערכות קודמות, סווג כל המתאן מאדמות ביצות, אגמים, בריכות ונהרות כטבעי. אבל תקציב המתאן החדש עושה ניסיון ראשון להערכת כמות הפליטות ההולכת וגדלה ממקורות מסוג זה, הנובעות מהשפעות ופעילויות אנושיות.
לדוגמה, מאגרים שנבנו על ידי בני אדם מובילים לפי ההערכות ל-30 מיליון טונות של מתאן שנפלטים בשנה, מכיוון שחומר אורגני התגלה כמשחרר מתאן כשהוא מתפרק. החוקרים מעריכים שכשליש מפליטות מתאן מביצות ומקורות מים מתוקים בשנים האחרונות הושפעו מפעולות של בני האדם, לרבות מי שפכים, הזרמת דשנים ושימוש מזיק בקרקע.
חודשי הקיץ הנוכחיים, שבהם מזג האוויר הפך קיצוני יותר - מה שהוביל בתורו למספר גדול של גלי חום, בצורות ושריפות - העניקו הצצה לקיצוניות החזויה באקלים המשתנה של כדור הארץ. לדברי מחברי המחקר, העולם הגיע לסף של עליית הטמפרטורה הממוצעת בשיעור של 1.5 מעלות צלזיוס (ביחס לתקופה הטרום-תעשייתית), עם כל ההשלכות ההרסניות שהיו לכך.
לכן, המגמה המדאיגה של פליטת מתאן, כפי שהיא עולה מממצאי המחקר, עלולה להוביל למציאות בה מספר האזורים שלא יהיו ראויים למחייה על פני כדור הארץ, יגדלו יותר ויותר, עוד במאה הנוכחית.
