הדמיון המדהים בין מאפיינים על פני השטח הקפואים של הירח אירופה לבין גרינלנד, מספקים אינדיקציות חדשות ומסקרנות לכך שהירח של צדק עשוי להכיל חיים. במחקר, שפורסם אמש (יום ג'), נבחנו קווי דמיון בין צורות קרקע מאורכות, המכונות רכסים כפולים, על פני השטח של הירח אירופה לבין גרסה קטנה יותר בגרינלנד, שנבדקה באמצעות מכ"ם חודר קרח.
"אם חותכים אחד ומסתכלים על החתך, זה היה נראה קצת כמו האות M", אמרה הגיאופיזיקאית ריילי קולברג מאוניברסיטת סטנפורד, המחברת הראשית של המחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications.
נתונים המכ"ם, שבעזרתו אספו החוקרים נתונים, הראו שהקפאה חוזרת של מים תת קרקעיים הניעה את היווצרות הרכס הכפול של גרינלנד. לדברי החוקרים, רכס כפול הוא מקום שבו שתי פסגות ומקום נמוך ביניהן. החוקרים אמרו כי אם בירח אירופה המאפיינים דומים לאלו של גרינלנד, הדבר יכול להעיד על נוכחות של כמויות עצומות של מים נוזליים - מרכיב הכרחי לחיים - סמוך לפני השטח של הירח של צדק.
"תכונת הרכס הכפול של גרינלנד נוצרה מהקפאה חוזרת על ידי הפעלת לחץ ושבר של כיס מים קרוב לפני השטח", הסבירה קולברג. "אנו רואים שני רכסים ולא אחד, מכיוון שגם כיס המים הרדוד היה מפוצל לשניים".
בחיפוש עדויות לחיים מחוץ לכדור הארץ, הירח אירופה משך תשומת לב כאחד המקומות במערכת השמש שלנו, שיכולים להיות ראויים למגורים, בשל אוקיינוס שזוהה עמוק מתחת למעטפת הקרח של הירח הזה. החוקרים אומרים כי מתחת למעטפת הקרח יש כיסי מים הקרובים לפני השטח, שיכולים להיות בתי גידול פוטנציאליים עבור אורגניזמים. החוקרים הוסיפו כי כיסי המים של הירח אירופה יכולים להיות בעומק של כקילומטר אחד מפני השטח.
ואכן ברבעון האחרון של 2024 צפויה סוכנות החלל האמריקנית לשגר חללית לירח המסקרן של צדק. מדובר במשימה שבה יבדקו מדעני נאס"א את האפשרות לפיה אחד הירח אירופה יכול לאפשר קיום של יצורים חיים. באמצעות המשימה, "קליפר אירופה", אמורה נאס"א לבחון מקרוב את הירח אירופה מכוסה הקרח, שהוא קטן יותר מהירח שלנו. ממצאים שנאספו לאורך יותר משני עשורים הביאו גם את חוקרי ומדעני נאס"א למסקנה כי האפשרות לקיום חיים על אירופה קיימת.
בכתבה של איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, שפורסמה גם ב-ynet, נכתב כי מדענים מעריכים כי מתחת לשכבת הקרח בירח אירופה יש אוקיינוס של מי מלח במצב נוזלי, ועל פי החישובים שלהם כמות המים באוקיינוס הזה כפולה מאשר בכדור הארץ. ההערכות האלה מתבססות בעיקר על נתונים של החללית גליליאו, שחקרה את צדק וירחיו הגדולים במשך שמונה שנים, מ-1995 עד 2003. ניתוח צילומים של אירופה שהעבירה החללית הראה תנועות של גושי קרח ענקיים, המעידות ככל הנראה שהם ניתקים זה מזה כשמים חמים יותר מגיעים מפנים הירח אל פניו, וגורמים לשבירה של משטח הקרח החיצוני עד שהם מתקררים וקופאים.
חיזוק נוסף להערכה שיש מים נוזליים באירופה התקבל מתצפיות של טלסקופ החלל האבל שפורסמו ב-2016. החוקרים זיהו בצילומים מה שנראה כמו סילוני אדים עצומים הנפלטים מפני השטח של הירח, ומיתמרים לגובה 200 קילומטר. ההערכה שאכן מדובר בסילוני אדים קיבלה אישוש נוסף כשסילונים כאלה צולמו באותו מקום בדיוק בהפרש של שנתיים, וכאשר בחינה של מפות תרמיות שנעשו על פי צילומים של גליליאו העלו כי אחת הנקודות החמות על פני אירופה, שקודם לא היה לה הסבר, מזוהה עם מה שנראה כמו סילון אדים כזה.
קוטרו של הירח אירופה הוא כ-3,100 ק"מ. מבחינת גודלו הוא מדורג במקום הרביעי מתוך 79 הירחים הידועים של צדק, והוא מעט קטן יותר מהירח שלנו. החוקרים מעריכים כי ייתכן שבירח אירופה יש כמות גדולה מאוד של מים והם מזכירים שהחיים בכדור הארץ התפתחו במים, כשהחיים הראשונים היו יצורים ימיים קטנים מאוד.