העובדה ששנת 2023 תועדה כשנה החמה ביותר בהיסטוריה, ב-1.48 מעלות יותר מאשר הממוצע בשנים 1850 עד 1900, המשיכה קו מדאיג במצביע על כך שכל עשרת הטמפרטורות הממוצעות השנתיות החמות ביותר בהיסטוריה התרחשו בעשור האחרון. לאחר עוד קיץ לוהט, כשברקע חורף שחון עם גשמי בזק, נראה ש-2024 בדרך לקביעת שיא מדאיג נוסף.
שריפות ענק בקנדה ב-2023
(צילום: רויטרס)
בתוך כל הכאוס האקלימי צצה לה תופעה חדשה בולטת: אזורים שונים בעולם חווים גלי חום קיצוניים אשר חוזרים ונשנים, הרבה יותר קיצוניים מכל מודל של התחממות כדור הארץ יכול לחזות או להסביר. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, מספק את המפה העולמית הראשונה של האזורים הללו, המופיעים בכל יבשות העולם מלבד אנטארקטיקה.
בשנים האחרונות, גלי החום הללו הרגו עשרות אלפי בני אדם, חיסלו יבולים והציתו שריפות ענק של שטחים מיוערים. "מדובר במגמות קיצוניות שהן תוצאה של אינטראקציות פיזיות שאולי איננו מבינים לגמרי", אמר ד"ר קאי קורנהובר מבית הספר לאקלים של אוניברסיטת קולומביה ובמכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות באוסטריה, שנמנה על צוות המחקר.
המחקר בחן את גלי החום ב-65 השנים האחרונות, וזיהה אזורים שבהם החום הקיצוני הופך מואץ יותר מאשר אזורים אחרים בעולם, שם הטמפרטורות מתונות יותר. לדוגמה, גל חום בן תשעה ימים שהכה בארה"ב וקנדה ביוני 2021, שבר שיאים יומיים באזורים מסוימים.
הדבר כלל את הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם בקנדה, שנשקה ל-50 מעלות צלזיוס, כפי שנמדד בכפר ליטון שבדרום קולומביה הבריטית. גל החום הזה הוביל לשריפות ענק, שהתעצמו נוכח הצמחייה היבשה. לעומת זאת, באורגון ובוושינגטון, מאות אנשים מתו ממכות חום וכתוצאה מסיבוכים רפואיים אחרים שקשורים לאקלים.
גלי החום הקיצוניים הללו התעצמו בעיקר בחמש השנים האחרונות, אם כי חלקם התרחשו בתחילת שנות האלפיים או לפני כן. האזורים שנפגעו באופן הקשה מכולם כוללים את מרכז סין, יפן, דרום קוריאה, חצי האי ערב, מזרח אוסטרליה וחלקים מאפריקה. על רשימה זו ניתן למנות בנוסף גם את הטריטוריות הצפון-מערביות של קנדה, צפון גרינלנד, הקצה הדרומי של דרום אמריקה וחלקים מסיביר.
לפי מחברי המחקר, אחת ה"נקודות החמות" ביותר בהקשר זה נמצאת בצפון-מערב אירופה, שם רצפי גלי חום הובילו לכ-60 אלף מקרי מוות בשנת 2022 ול-47 אלף מקרי מוות בשנת 2023 - שהתרחשו ברחבי גרמניה, צרפת, בריטניה, הולנד ומדינות נוספות. היעדר מיזוג אוויר, בו כמעט ולא היה צורך בו עד כה, הותיר את התושבים של האזור הזה פגיעים ביותר, בטח לנוכח העובדה שבספטמבר האחרון נקבעו שיאי טמפרטורות מקסימליות חדשות באוסטריה, צרפת, הונגריה, סלובניה, נורבגיה ושבדיה.
3 צפייה בגלריה
מיפוי אזורים שבהם נצפו גלי חום שעולים על מגמות ממודלים של אקלים (הצבעים האדומים הכהים ביותר הם הקיצוניים ביותר)
(איור: Kornhuber et al., PNAS)
אבל התופעה לא מתרחשת בכל מקום, שכן מחברי המחקר מראים שהטמפרטורות המקסימליות באזורים רבים אחרים הן נמוכות מהצפי שעולה מדגמים שונים. האזורים הללו כוללים חלקים נרחבים של צפון-מרכז ארה"ב ודרום-מרכז קנדה, חלקים פנימיים של דרום אמריקה, רוב סיביר, צפון אפריקה וצפון אוסטרליה. החום גובר גם באזורים הללו, אך באופן מתון יחסית.
העלייה החדה בטמפרטורות מעלה את הסבירות לגלי חום במקרים רבים, אך הסיבות לכך אינן ברורות לחלוטין. באירופה וברוסיה מחקר עבר, שאותו הוביל ד"ר קורנהובר, הצביע על תנודות בזרם הסילון - זרם אוויר חזק וצר יחסית בשכבות הגבוהות של הטרופוספרה, בגובה 11 ק"מ לערך מגובה פני הים - כגורם של גלי החום הקיצוניים.
האזור הארקטי מתחמם בממוצע הרבה יותר מהר מרוב חלקי כדור הארץ, ונראה שהדבר מערער את יציבות זרם הסילון, מה שגורם להתפתחות גלי רוסבי - כינוי לתופעה שבה מתפתחות הפרעות בכיוונים צפון-דרום בזרם הזורם בציר מערב-מזרח - היונקים אוויר חם מהדרום ומעבירות אותו לאזורים, שבדרך כלל לא חווים חום קיצוני במשך ימים או שבועות בכל פעם.
עם זאת, זו רק השערה אחת, ונראה שהיא איננה מסבירה את כל הקיצוניות האקלימית.
מחקר על גל החום הקטלני ב-2021 בצפון-מערב האוקיינוס השקט/דרום-מערב קנדה, זיהה שיבוש בזרם הסילון בדומה לגלי רוסבי שנחשבים למשפיעים על אירופה ורוסיה. הוא גם מצא שעשרות שנים של עלייה איטית בטמפרטורות ייבשו את הצמחייה האזורית, מה שתרם לליבוי השריפות. גורם נוסף נעוץ בסדרה של גלים אטמוספריים בקנה מידה קטן יותר, שצברו חום משטח האוקיינוס השקט והעבירו אותו מזרחה אל היבשה.
גם באזור זה התושבים אינם ערוכים כראוי עם מיזוג אוויר, מה שהעלה את מניין ההרוגים. גלי החום הקיצוניים הורגים יותר אנשים מכל הגורמים האחרים הקשורים למזג האוויר גם יחד, כולל הוריקנים, סופות טורנדו ושיטפונות. "גלי החום מסוכנים בריאותית, אך מאיימים גם על תשתיות ועל החקלאות", אומר ד"ר קורנהובר. "לצערי, ייתכן שלא נוכל להסתגל מהר מספיק כדי להתמודד עימם".
