מדיניות האקלים הנוכחית תשאיר יותר מחמישית מהאנושות חשופה לטמפרטורות חמות ומסכנות חיים עד שנת 2100, כך עולה ממחקר חדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature Sustainability. למרות הסכם פריז מ-2015, שבו נקבע כי יעשה הכול כדי למנוע מצב שבו הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ תעלה ב-1.5 מעלות לעומת המצב טרם המהפכה התעשייתית, הרי שהמדיניות הנוכחית צפויה להביא להתחממות ממוצעת של 2.7 מעלות צלזיוס עד סוף המאה.
המחקר החדש, שאותו הובילו חוקרים מאוניברסיטת אקסטר, העלה תמונה מדאיגה לפיה כ-60 מיליון בני אדם כבר חשופים כיום לחום מסוכן (במקומות עם טמפרטורה ממוצעת של 29 מעלות צלזיוס ומעלה), בזמן ש-2 מיליארד בני אדם צפויים להיות חשופים לטמפרטורות חמות ומסכנות חיים עד סוף המאה בשל עלייה של 2.7 מעלות צלזיוס, שתוביל להתחממות מוגברת של כדור הארץ.
לשם השוואה, עד לפני 40 שנה, "רק" 12 מיליון אנשים ברחבי העולם נחשפו לקיצוניות כזו, מספר שטיפס כאמור ביתר שאת במרוצת השנים. ממצאי המחקר מדגישים את הפוטנציאל העצום שיש למדיניות אקלים נחרצת להגבלת העלויות האנושיות ואי השוויון של שינויי האקלים. למעשה, הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס תשאיר 5% מאוכלוסיית העולם (מתוך כ-9.5 מיליארד האנשים שעשויים לאכלס את כדור הארץ בסוף המאה הנוכחית) חשופה לטמפרטורה מסכנת חיים, ותחסוך את החשיפה הזו משישית מהאנושות בהשוואה לעלייה של 2.7 מעלות צלזיוס.
המחקר גם מדגיש את חוסר השוויון שטמון במשבר האקלים, שכן האנשים החשופים לחום קיצוני בעתיד יחיו במקומות שבהם הפליטות כיום הן כמחצית מהממוצע העולמי. כמו כן, בתרחישי הבלהות של התחממות כדור הארץ, כלומר עלייה של 3.6 מעלות צלזיוס או אפילו 4.4 מעלות צלזיוס, תהיה מחצית מאוכלוסיית העולם בסכנת קיומית. "העלויות של ההתחממות הגלובלית מתבטאות לעתים קרובות במונחים פיננסיים, אבל המחקר שלנו מדגיש את המחיר האנושי של אי התמודדות עם מצב החירום האקלימי", אמר פרופ' טים לנטון, מנהל המכון למערכות גלובליות באוניברסיטת אקסטר. "על כל 0.1 מעלות צלזיוס של התחממות מעל הרמות הנוכחיות, כ-140 מיליון אנשים נוספים ייחשפו לחום מסוכן. זה חושף הן את היקף הבעיה והן את החשיבות של פעולה נחרצת להפחתת פליטת הפחמן. הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס ולא 2.7 מעלות צלזיוס פירושה הפחתה של פי חמישה אנשים שייחשפו לחום מסוכן בשנת 2100".
פרופ' צ'י שו מאוניברסיטת נאנג'ינג, שנמנה על מחברי המחקר, אמר כי טמפרטורות גבוהות כל כך עלולות להוביל בין היתר לתמותה מוגברת, ירידה בפריון העבודה, ירידה בביצועים קוגניטיביים, למידה לקויה, תוצאות הריון שליליות, ירידה בתפוקת היבול, עלייה בעימותים פנימיים וחיצוניים כאחד והתפשטות מחלות זיהומיות. בעוד שכמה אזורים קרירים יותר עשויים להפוך למקומות מפלט ראויים למגורים, הרי שגידול האוכלוסייה צפוי להיות הגבוה ביותר במקומות הנמצאים בסיכון לחום מסוכן כמו למשל הודו, ניגריה, אינדונזיה, הפיליפינים ופקיסטן. הסיכון הולך וגובר באזורים עם אקלים טרופיים שעלולים להפוך לקטלניים אפילו בטמפרטורות נמוכות יותר, זאת בשל לחות גבוהה שמונעת מהגוף לקרר את עצמו באמצעות הזעה. "זהו עיצוב מחדש של אזורים הראויים למחייה על פני כדור הארץ, מה שיכול להוביל לארגון מחדש בקנה מידה גדול של המקום בו אנשים יחיו בעתיד", הסביר פרופ' לנטון.
החשיפה לחום מסוכן מתחילה לעלות באופן דרמטי ב-1.2 מעלות צלזיוס (ממש מעל ההתחממות הגלובלית הנוכחית) ועולה בכ-140 מיליון אנשים על כל 0.1 מעלות צלזיוס של התחממות נוספת, זאת בניגוד למה שהיה יכול להתרחש בהיעדר פליטות מזהמות שנוצרות בין היתר משריפת דלקים מאובנים ובירוא יערות. בהנחה שהאוכלוסייה העולמית העתידית תנוע סביב 9.5 מיליארד בני אדם בסוף המאה הנוכחית והטמפרטורה העולמית תעלה עד אז ב-2.7 מעלות צלזיוס, הרי שבהודו תימצא האוכלוסייה הגדולה ביותר שתיחשף לחום מסכן חיים (עם יותר מ-600 מיליון תושבים). לשם השוואה, עם עלייה של 1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, נתון זה יהיה נמוך בהרבה, בערך 90 מיליון תושבים. בניגריה תהיה האוכלוסייה השנייה בגודלה החשופה לחום מסכן חיים בשל התחממות כדור הארץ בשיעור של 2.7 מעלות צלזיוס, עם יותר מ-300 מיליון תושבים ( בהתחממות של 1.5 מעלות צלזיוס המספר יפחת ל-40 מיליון תושבים). אם לא די בכך, בעלייה של 2.7 מעלות צלזיוס, כמעט 100% ממדינות מסוימות, כולל בורקינה פאסו ומאלי, יהיו חמות בצורה מסוכנת למחייה אנושית, כשלברזיל יהיה השטח היבשתי הגדול ביותר החשוף לחום מסוכן, כמו גם אוסטרליה והודו שיחוו גידול מסיבי בשטח החשוף.
צוות המחקר - שכלל את גם חוקרים ממכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים, המכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות ומאוניברסיטאות וושינגטון, צפון קרוליינה סטייט, אורהוס וווכנינגן - הדגיש כי ניתן להימנע מההשפעות הקשות ביותר על ידי פעולה מהירה שתוביל לצמצום פליטת גזי חממה מזהמים כמו פחמן דו חמצני ומתאן. "ניתן להבחין בהשפעות של רמות חום מסוכנות על אנשים באזורים שונים בעולם כיום, בעיקר במדינות עניות להן יש טביעת פליטות מזהמות נמוכה ביחס לנפש. למרבה הצער, זהו תהליך מתמשך שיואץ עם השנים, אלא אם כן יינקטו פעולות מיידיות ונחרצות להפחתת פליטות גזי החממה", סיכמה וונדי ברודגייט, מנכ"לית ועדת כדור הארץ ב-Future Earth, שהיא רשת עולמית שמהווה שיתוף פעולה מחקרי למען כוכב בר-קיימא יותר, שדבריה עולים בקנה אחד עם נתוני הבנק העולמי, לפיהם הודו פולטת בממוצע כשני טון פחמן דו חמצני לאדם מדי שנה וניגריה כחצי טון בשנה, לעומת פחות משבעה טונות לאדם באיחוד האירופי ו-15 טונות בארצות הברית.
