השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הורתה היום (א') להקפיא את ההסכם להעברת נפט ממפרץ אילת לאשקלון. במשרד הודיעו לקצא"א שהם דוחים את סקר הסיכונים של חברת הזמט, שפורסם ב-ynet בשבוע שעבר, ומעכבים את הגדלת הפעילות במסוף אילת עד שהממשלה תדון ותחליט בעניין.
מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, רני עמיר, שלח מכתב למנכ"ל קצא"א לפיו בהנחיית השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הם מעכבים את הגדלת נפח הפעילות במסוף אילת עד לקבלת החלטת ממשלה בנושא. המשמעות היא שבפועל מדובר בהקפאת ההסכם בין RED MED לקצא"א להעברת נפט ממפרץ אילת לאשקלון. זאת שעה שתלויה ועומדת עתירה לבג"ץ נגד ההסכם, שהגישו החברה להגנת הטבע וארגונים ירוקים נוספים. יש לציין שלא ניתן צו ביניים להקפאת הפעילות.
עמיר התייחס גם לחוות הדעת שהציגה קצא"א: "בהנחיית השרה תמר זנדברג הננו מעכבים את המשך ביצוע בחינת היערכותכם להגדלת הפעילות במסוף אילת זאת עד שממשלת ישראל תדון ותחליט בעניינכם. בכל מקרה שבו יוחלט על חידוש העבודה מולכם לעניין היערכות מחודשת בהתאם לאמור אדגיש כי לא נלמד את קצא"א כיצד לבצע סקר סיכונים יסודי מעמיק ומפורט. לכן לא נבחן אף מסמך של קצא"א, אלא אם הוא נערך במדויק לפי הנחיותינו מינואר 2021. כל מסמך אחר יידחה".
בינתיים, ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד דנים בהשלכות ההסכם עם איחוד האמירויות לשינוע נפט ממפרץ אילת לאשקלון. בממשלה חששו מהשלכות שבהקפאת ההסכם, ולכן המדינה ביקשה ארכה של יותר משלושה חודשים על מנת להגיש את תגובתה לבג"ץ. בנוסף המדינה התנגדה למתן צו ביניים.
לפי הדו"ח של הזמט, שהוזמן על ידי קצא"א, הסיכוי לאסון עקב דליפת נפט - אפסי. סקר הסיכונים בחן שלושה תרחישים עיקריים אפשריים ועוד מספר תתי תרחישים עבור מכליות המכילות עד 255 אלף טונות: אובדן דלק כתוצאה מפגיעה במכלית, אירוע דליפה בזרועות המתחברות לאוניה ואירוע דליפה בצנרת. לגבי אפשרות לאירועי דליפה בצנרת המובילה את הדלק מהחוף לזרועות הטעינה. לפי הסקר הסתברות לאירוע כזה הוא אחת ל- 1,111 שנה.
אסון הנפט בעברונה ב-2014
(צילום: המשרד להגנת הסביבה)
מנגד, בדו"ח שהזמינו צלול והחברה להגנת הטבע - התוצאות היו שונות לחלוטין. מדובר בחוות דעת שכתבו מומחי "חברת אנטראס שירותי ים בע"מ", והיא מעלה שורה של סיכונים שמהם התעלמו בסקר של קצא"א, שנכתב על ידי חברת "הזמט".
בחוות הדעת נסקרו הגורמים לסיכונים של תאונה ודליפה ממכליות נפט בנמלי אילת או אשקלון. תוספת של עשרות מכליות ענק באילת, מכליות המכונות VLCC, היא משמעותית לעומת המצב כיום. לגבי אשקלון, הדבר מחייב היערכות, אך תוספת הסיכונים פחות קריטית כי מרחבי הים גדולים. אבל הדבר המעניין בחוות הדעת הוא הסיכונים שהם בחרו להציף, סיכונים שלא קיימים בסקר של חברת "הזמט", שפירטה שלושה תרחישים עיקריים של אירועים בהם להיווצר דליפה של נפט גולמי.
בחוות הדעת של "אנטראס" הציגו שורה של תרחישים נוספים אפשריים. בין היתר, אפשרות לעליה על החוף, התנגשות בתשתית הנמל, תקלה באמצעי הנעה, תקלה בגנרטורים ועוד. ישנים סיכונים בהליך של פריקת המטען, במקרה הזה הנפט הגולמי, כתוצאה מהליך חיבור הצינור לאוניה (סיכון שנלקח בחשבון בסקר הסיכונים של "הזמט"), דליפות בזמן חשיכה, קריעת חבלים, דליפות גזים נפיצים, תת לחץ במכלים ועוד.
