תדירות גלי החום, כמו זה שהחל היום (ה'), בשילוב חוסר היערכות מוקדמת של המדינה - כפי שהתריע מבקר המדינה בשנים האחרונות - עולה ותעלה לדברי המומחים בחיי אדם.
מחקר של המשרד להגנת הסביבה הצביע לראשונה על הקשר שבין גלי חום למשבר האקלים ולתמותה בישראל. כל גל חום בישראל מביא בממוצע לתמותה עודפת של 45 בני אדם. על פי הערכות, גלי החום יהיו תכופים יותר וחריפים יותר כבר בשנים הקרובות בשל משבר האקלים. מי שמשלם את המחיר - לעיתים בחייהם - הם החלשים ביותר בחברה. מערכת החשמל עלולה לקרוס בשל שיאי ביקוש, והמצב אמור להדאיג את מקבלי ההחלטות, שפשוט לא יכולים להציג תוכנית אסטרטגית מפורטת להתמודדות עם שינויי האקלים.
(צילום: שמוליק דודפור)
למעשה, כולנו מרגישים את השלכות משבר האקלים בשנים האחרונות, ורובנו מודעים היטב לסכנות הנוספות שמהן אנחנו עלולים לסבול בשנים הקרובות. המבקר כתב כי לשינויי האקלים השפעות שבאות לידי ביטוי בארבע מגמות עיקריות: עליית הטמפרטורה, הפחתה במשקעים, עליית פני הים ועלייה בתדירותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים. כל המגמות הללו משפיעות על מערכות אנושיות וטבעיות. המגמות הללו לעיתים הדדיות ומעצימות זו את זו, ולכל אחת פוטנציאל השפעות הרסני.
דוח המבקר החמור על ההתמודדות עם משבר האקלים
כבר באוקטובר 2021, כלומר לפני קצת פחות משנתיים, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח חריף על ההיערכות למשבר האקלים. השורה התחתונה של הדוח של המבקר, שעוסק רבות בנושא, הייתה ש"ישראל אינה ערוכה למשבר האקלים". גם בריאיון לוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות" בחודש שעבר חזר מבקר המדינה ואמר כי ההתקדמות של ישראל בתחום היא "בין פיגור לאפס".
המבקר אנגלמן הזהיר בהודעה שצורפה לדוח כי "ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת, זאת אף שהיא מצויה באזור בעל סיכון מוגבר, ולפיכך חשופה עוד יותר לסיכונים של שינויי האקלים. נתונים אלו מהווים נורת אזהרה".
ראיון עם מבקר המדינה בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות"
בדוח בדק המבקר בין היתר את ההיערכות - או יותר נכון חוסר ההיערכות - למשבר האקלים. הוא כתב כי בחלוף שנים מהחלטת הממשלה 4079 אין לישראל תוכנית פעולה לאומית מתוקצבת בת ביצוע שהיא פועלת על פיה, כך שלא הושגה מטרת-העל של החלטת ממשלה זו, ולפיה "בישראל תהיה מוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה".
בנוגע להיערכות מקדימה, כתב מבקר המדינה כי למרות הצורך בהיערכות מקדימה וקידום פעולות מניעה ארוכות טווח לסיכונים בתחומים שעלולים להיות מושפעים משינויי האקלים, ובהם תחומי הבריאות, החקלאות והמזון, משק המים והאנרגיה, התשתיות, התכנון והרשויות המקומיות, המוכנות בחירום, ביטחון המדינה והמגוון הביולוגי, לפי שאלון מבקר המדינה, 82% מ-63 גופים ציבוריים בישראל לא בחנו את הנושא במסגרת תהליך ניהול סיכונים ארגוני, ו-77% לא ביצעו מיפוי סיכונים ולא בחנו את ההשפעות של שינויי האקלים על פעילותם.
משבר האקלים - וחוסר הפעולה המספיקה
פרופ' עדי וולפסון, חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, הכותב טורים על משבר האקלים ב-ynet, הסביר מדוע גלי חום כמו זה ששורר כיום בארץ, יהיו נפוצים יותר. "בשל משבר האקלים, גלי החום הופכים תכופים יותר, ממושכים יותר וקיצוניים יותר", הוא אמר. "זאת ועוד, בשל מיקומה הגיאוגרפי, משבר האקלים צפוי להטיל על מדינת ישראל השלכות קיצוניות יותר. חרף זאת, מדינת ישראל, שכושלת שוב ושוב בהצבת יעדים משמעותיים להפחתת פליטות פחמן וביישום היעדים הקיימים, גם אינה ערוכה להסתגלות לשינויי האקלים ככלל ולגלי חום בפרט.
הוא הדגיש כי גלי חום משפעים על אורחות החיים ועל החיים עצמם. "הם משפיעים על הבריאות של כל אחת אחד מאיתנו, בטווח המידי והארוך, מהתייבשות ומכת חום ועד שבץ ומחלות לב, דם וכליות, ובמיוחד על אוכלוסיות פגיעות כגון חולים כרוניים וקשישים. הם משפיעים גם על אוכלוסיות חלשות, מדרי רחוב ועד משפחות מצוקה, שלא תמיד יכולים לשהות במקומות מקורים ומקוררים. הם משפיעים על מי שעובד בחוץ ולא במזגן, וגם על בעלי החיים והצמחים".
כוננות שריפות: בישראל נערכים למזג האוויר הקיצוני | ריאיון לאולפן עם בכיר כבאות והצלה
(צילום: ניצן דרור, שמוליק דודפור)
אבל גלי חום לא רק פוגעים בחי. "גלי חום יכולים גם לגרום נזק לתשתיות חיוניות, מבעיות בקירור תחנות כוח ואספקת חשמל, עבור בהמסה, סדיקה ועיוות של כבישים ומסילות רכבת, ועד לשבר של צנרות ופגיעה בשנאים ובמערכות מחשוב", אמר פרופ' וולפסון. "בהתאם הם גם עלולים לפגוע באספקה של שירותים חיוניים: שירותי בריאות, תחבורה ועוד".
פרופ' וולפסון אמר כי יש לנקוט בפעולה רחבה מאוד על מנת לתת מענה לאתגרים בתחום, הצפויים להיות גדולים יותר כבר בשנים הקרובות. "הסתגלות לגלי חום מחייבת היערכות של כלל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות והלאומיות", הוא אמר. "היא מצריכה מיפוי של אוכלוסיות פגיעות ותשתיות פגיעות ותגבור של מענים ברווחה, בבריאות, בתחבורה, במשק החשמל ועוד. היא דורשת מערך הסברה מקיף, שמציג לציבור הרחב את הסיכונים לצד הנחיות להתמודדות עם המצב".
הוא הוסיף כי התוכנית אמורה לכלול "הקמת מקלטי קור לנזקקים בשל קשיים כלכליים או הפסקות חשמל, והיערכות מקדימה מול שרפות ביערות. היא מתייחסת להשפעות על פעילויות יומיומיות, כגון פעילות בקייטנה או באירועי ספורט או תרבות. אבל דווקא במדינת ישראל, הלמודה מצבי חירום, במקרה של גלי חום, שהופכים להיות איום ממשי ומשמעותי, עדיין אין 'תורת לחימה' מסודרת ואנחנו מתבססים על תרבות ה'סמוך עליי' וה'יהיה בסדר'".
פגיעה בחקלאות
אז מה עלולות להיות ההשלכות של גלי חום, כמו זה שאנחנו חווים בימים אלה ממש? גלי חום מאיימים על הביטחון התזונתי שלנו. הפגיעה בחקלאות היא כמעט ודאית. מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי גל חום קיצוני שהתרחש במאי 2020 גרם לנזקים של למעלה מ-30 מיליון שקלים לחקלאים. מרבית הנזקים שנגרמו לענפי המטעים והירקות.
הטמפרטורות הגבוהות שנמדדו בכל הארץ פגעו בפריחה ובחנטה של הפירות והירקות, פגיעה שגרמה לירידה משמעותית בהיקף היבולים העתידיים. בין השאר נפגעו בגל החום הקיצוני גידולי העגבניות, הפלפלים, ההדרים, האבוקדו והאבטיחים. פגיעה משמעותית נוספת בעקבות החום הכבד הייתה של מכות שמש שגרמו לצריבות של הפרי על העצים, צריבות הפוסלות את הפרי לשיווק בהמשך. בגל חום דומה שהתרחש במאי 2019, שילמה קנט למגדלים השונים פיצויים בגובה של כ-25 מיליון שקלים.
לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, בשנים האחרונות, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, אנו עדים לאירועי מזג אוויר עוצמתיים מאוד הגורמים לנזקים כבדים בזמן קצר. מדובר באירועי קיצון שלחקלאים כמעט שאין איך להתמודד מולם, כאשר הביטוח מעניק להם את הפיצוי הכספי המונע את קריסתם הכלכלית. לדבריו, גל החום בשנת 2020 ארך כשבוע, כאשר בנוסף לטמפרטורות הגבוהות שנמדדו במשך היום היינו עדים גם ללילות חמים באופן חריג. מבחינת הגידולים החקלאיים, הזקוקים לטמפרטורות נמוכות יותר בלילה, מדובר בשילוב בעייתי.
"לצערנו, ועל פי התחזיות העולמיות, נראה שגלי החום יהפכו לאירוע תדיר. לא רק בישראל, אלא בכל העולם. כמו שאנו כבר רואים, מדינות שונות כבר אוסרות על ייצוא תוצרת חקלאית משטחן. זאת במטרה לשמור את אותה התוצרת לתושבים שלהן", אמר תורג'מן. "אם הממשלה רוצה לשמור על עצמאות המזון ועל תוצרת חקלאית כחול לבן, היא חייבת להיערך לבעיה ולתת פתרון מערכתי כולל לחקלאות הישראלית".
פגיעה בצבא ובתשתיות
אבל גלי החום פוגעים בנו גם מבחינה ביטחונית. וזה אולי דבר שבמדינת ישראל יכולים להבין. גל חום ממושך אומר פגיעה בכשירות של היחידות הצבאיות השונות. ואם לאורך השנים הטמפרטורות ימשיכו לעלות, כפי שצופים המומחים, הדבר עלול לפגוע גם ביכולת של חיל האוויר לפעול.
גם תשתיות אזרחיות עלולות לקרוס. בחודש יוני האחרון, באותו יום שישי שבו נותקו מאות אלפי בתי אב ישראלים מחשמל, גם מתקני ההתפלה נפגעו.
במשך שעות הושבתו מתקני ההתפלה, ואנשי מקורות עבדו כמעט ללא הפסקה כדי שלאיש לא יחסר מים. אבל זה רק מראה עד כמה המשק הישראלי חשוף ופגיע. עו"ד תמי גנות, סמנכ"לית ארגון אדם, טבע ודין הסבירה כי "מערכת החשמל לא עומדת בעומס, במיוחד כשאנחנו לא עומדים ביעדים של האנרגיות המתחדשות. בעתיד לא נוכל להיעזר במזגן בשעות השיא. ומי שמשלמים את המחיר אלה החלשים ביותר. לגלי חום כאלה יש אימפקט משמעותי על החקלאות והתפקוד הביטחוני. צריך לזכור שרוב מי השתייה בישראל הם מהתפלה, שגם היא תלויה באנרגיה. אנחנו נמצאים באיזשהי אשליה שהכל בסדר. יש לנו מזגנים והתפלה. אבל לא".
פגיעה בייצור החשמל
רבים תוהים כיצד נימנע מאירועי אותו יום שישי בחודש יוני האחרון. אז היינו עדים לחילופי האשמות בין חברת חשמל לחברת נגה, שמנהלת את המערכת. אז קודם כל כדאי להכיר קצת את משק החשמל הישראלי כיום. חברת חשמל היום מייצרת פחות מ-50% מהחשמל בישראל ולשוק נכנסו גם יצרנים פרטיים. למה זה קרה?
בשנת 2018 נכנסה הרפורמה במשק החשמל, וחברת נגה, הלא היא מנהלת המערכת, נכנסה לחיינו. למה היינו צריכים את הרפורמה? בעבר חברת החשמל שלטה בכל השוק. היא הייתה מנהלת המערכת. אבל העובדה שאל תוך השוק נכנסו שחקנים חדשים, מדינת ישראל מנסה לעודד את האנרגיות המתחדשות, מה שאילץ אותה לקבוע כללי משחק חדשים, כך שיהיו הוגנים בשביל כולם. האם זה הגיוני שחברת החשמל תקבע כמה חשמל ייצר יצרן מתחרה? ממש לא. אז חברת נגה נכנסה לנעליים הגדולות האלה. היא זו שתאמר ליצרנים, בהם חברת החשמל, כמה חשמל ייצרו ואיזה יחידות להפעיל בתחנות הכוח.
"הפקנו לקחים גדולים ממה שקרה בחודש יוני", אומרים בחברת נגה. לפי הערכות, שיאי הצריכה יגיעו בימים החמים לעד 14,800 מגהוואט, לא שיא שכמותו לא נראה. בימים רגילים עומדת רזרבת הייצור על 1,100 מגהוואט, אבל לקראת גל החום הוא יעמוד על 1,400.
ואולי כדאי לצלול קצת יותר לעומק כדי להבין את הבעיות שעומדות בפנינו. רבקה לויפר, סמנכ"לית רשות החשמל, הסבירה כי "אף פעם אי אפשר להבטיח שום דבר. בכל מערכות חשמל בכל העולם יש הפסקות חשמל, ואף פעם אין 100%. הבעיה לא התחילה באותו יום שישי שהייתה הפסקת חשמל. כי באותו יום היו בעיקר הרבה טעויות. היו כמה תקלות בתחנות כוח שהשאירו פחות רזרבה, אבל לא הייתה באמת בעיה בהספק".
לויפר הוסיפה כי המשק ידע לספק את הצריכה. "זה היה שילוב של תחזית, תקלות והרבה דברים אחרים יחד. אבל דרך ניתוח האירוע הזה אפשר להבין איך למנוע אירועים כאלה", היא אמרה. "הבעיה יותר עמוקה ואנחנו מזהים אותה. בעיה אחת היא שיש שינוי מאוד גדול באיך שאנחנו מייצרים חשמל".
המצב העגום של האנרגיה המתחדשת בארץ
לדבריה, "היום אנחנו עוברים לאנרגיות מתחדשות, שבמהותן מבוזרות, הן נמצאות בכל מקום. הגג שלכם מייצר חשמל, ומוזרם למקום אחר. התחנות שמייצרות חשמל מרוח הן לא באותו מקום בו יהיו תחנות חשמל. לכן הרשת הופכת למעין כביש מורכב וצריך לפתח אותה. ולא בטוח שהקווים הקיימים המובילים מתחנת הכוח ליעד הם האידיאל. כל המבנה משתנה. וככל שאנחנו רוצים להכניס יותר מתחדשות, אז המערכת משתנה. וזה קורה בכל העולם. בעיה נוספת היא שרשת החשמל, וכל ייצור החשמל, בנוי לשיאי ביקוש. אנחנו צריכים שיהיה מספיק חשמל, ושהרשת תוכל להוליך מספיק חשמל, בשעה שכולם רוצים לצרוך".
4 צפייה בגלריה
כושר יצור החשמל בשעה 12:25 בצהריים, 25% אנרגיות מתחדשות, 14% פחם
(צילום: מתוך אתר חברת נגה)
כיום, האנרגיות המתחדשות מייצרות חשמל בשעות היום, בעיקר בשעות החמות. "יש לנו לכאורה אנרגיה חינמית", אומרת לויפר. "ושיא הביקוש הפך להיות שעת ערב, כשאין כבר שמש. זה שינוי משמעותי בשיקולים שלנו. אבל תחשבו מה זה עושה לרשת החשמל. למרות שיש לנו מספיק חשמל בשעות האלה, כל הסיפור שתיארתי מעמיס על הרשת. ואנחנו צריכים לפתור את בעיית הרשת, כך שיותאם לאנרגיות מתחדשות. וזה דבר שלוקח זמן". היא הוסיפה כי "אנחנו מאוד חוששים למצב החשמל בגוש דן, כי מוסדות התכנון עיכבו את הפיתוח של תחנת הכוח רידינג. זה אזור בו הביקוש גבוה, ולא מצליחים לקדם שם תחנות כוח כי אף אחד לא רוצה אחת בחצר האחורית".
בינתיים, הממשלה אישרה את הקמתן של שתי תחנות כוח חדשות. זאת ברקע ניסיון של המשרד להגנת הסביבה לשכנע את משרד האנרגיה להתחיל לקדם אנרגיה מתחדשת באזורים עירוניים. כלומר, באזורי הביקוש. "משק החשמל שלנו בנוי על כרעי תרנגולת", מזהיר גורם במשרד להגנת הסביבה. העובדה שישראל עדיין משתרכת הרחק מאחור בכל הנוגע ליעדים לאנרגיה מתחדשת, היא תמרור אזהרה. אבל הבעיה היא שהכל כבר ידוע, ובממשלת ישראל פשוט דוהרים לעבר אסון אקלימי.
