כדי למשוך את הנקבה, זכר הסוכי הצנוע (Amblyornis inornata), ציפור שיר שחיה ביערות הגשם בפפואה ניו גיני, בונה מעין סוכה גדולה, מרשימה וצבעונית, עשוית פרחים כחולים ואדומים - מנהג שהעניק לו את שמו. עם זאת, הצלם הבריטי פיט מוריס צילם לאחרונה תמונה שמתעדת זכר סוכי צנוע שבונה את אותה הסוכה בדיוק - רק שאת הפרחים החליפו פקקי בקבוקים, שאריות צעצועי ילדים מפלסטיק ושברי זכוכית.
בשנים האחרונות יש תחושה שהפסולת מקיפה אותנו בכל מקום שבו אנחנו נמצאים. בין אם מדובר בפלסטיק, בשאריות בנייה או בחתיכות קרטון, אנחנו עדים להררים של אשפה בעיר ובטבע, במדבר ובים. נוסף על ההפרעה לאדם, כמויות הפסולת מובילות גם לפגיעה משמעותית בבעלי חיים - ובהם הציפורים. מיזם אינטרנטי מסקוטלנד שהחל לפני ארבע שנים שם דגש על בעלי הכנף שחיים בפסולת, במטרה להראות לציבור הרחב את היקף התופעה - וכך להוביל לשינוי. בחודש האחרון התפרסם שלא פחות מכרבע מהתמונות שהועלו לאורך כל שנות המיזם הן של ציפורים שכלואות במסכות הקורונה.
המיזם המדובר, שזכה לשם "Birds & Debris" ("ציפורים ופסולת"), הוא אתר שמאפשר לכל המעוניין להעלות תמונות של ציפורים שחיות באשפה ובהריסות בניינים, תוך ציון המקום שבו צולמו. מועלות אליו תמונות שצילמו צפרים, חוקרים והציבור הרחב. האתר נולד כחלק ממיזם אירופאי רחב יותר - מיזם הכלכלה המעגלית הכחולה, שנועד למצוא פתרונות חדשניים לבעיית פסולת הפלסטיק הימית.
במקור, נוסד המיזם לאור הפער שהתגלה בין כמות התמונות הגדולה ברחבי הרשת של ציפורים באשפה, שלא זכתה לביטוי מספק במחקרים האקדמיים. לכן, רצו מקימיו, חוקרים סביבתיים מאוניברסיטאות בצפון סקוטלנד, לאפשר לציבור להעלות תמונות, לאסוף אותן ולזהות מהם המינים הפגיעים ביותר, ואיפה קיימת סכנה גדולה יותר לציפורים השונות.
המיזם ממחיש עד כמה התופעה רחבה – עד כדי כך שנמצאו ציפורים שמעבירות את חייהן באשפה בכל יבשת חוץ מאנטרקטיקה. כפי שמתועד היטב בתמונות, הציפורים, שלא מבדילות בין הפסולת לבין ענפים או פרחים, משתמשות בה לצרכיהן, מעבירות את ימיהן בתוכה, נלכדות בה ואף מאבדות את חייהן בעקבות המגע איתה.
המיזם גם מלמד על ההשפעות הנרחבות של פסולת הקורונה - כאמור, בדיקה שנעשתה לאחרונה הראתה שבכרבע מהתמונות שהועלו מתחילת המיזם ועד אוגוסט 2022 "מככבים" אמצעים חד-פעמיים למניעת הקורונה: בין אם מדובר בציפורים שהסתבכו במסכות הקורונה, או בכאלה שבנו עימן את הקן שלהן. לעיתים הגומי של המסכה נקשר סביב רגליהן של ציפורים, ובמקרים אחרים הן נפצעו מניסיון לאכול את בד המסכה או את חתיכת הפלסטיק שמתלבשת סביב האף, שאותם הן חשבו למזון.
מפגש קטלני בין ציפור לפלסטיק
"הציפורים הן בעל חיים אופורטוניסטי: הן יכולות לנצל משאבים בקלות, ומגיבות מהר מאוד לשינויים בסביבתן", מסביר ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע. "פעמים רבות התכונה הזו באה לטובתן, כיוון שהיא מאפשרת להן להסתגל למציאות המשתנה - אך לעיתים קרובות היא באה לרעתן, וחושפת אותן לסיכונים בצורה קיצונית יותר. כך למשל, ציפורים בולעות דברים שהן לא צריכות לבלוע, נחנקות מחוטים ומכבלים ועוד".
אחת הקבוצות החשופות ביותר לפגיעה מפלסטיק היא עופות הים. "ציפורים אלה מתבלבלות מחתיכות פלסטיק שצפות במים, ומאמינות שמדובר בדגים או בסרטנים שמהם הן ניזונות", אומר פרלמן. "נתונים ממחקרים עדכניים מלמדים שיש אוכלוסיות מסוימות של עופות מים שבמערכת העיכול של 80-70 אחוז מהן נמצאו חתיכות גדולות של פלסטיק, שעלולות להוביל להרעלה ולתמותה". בנוסף, הציפורים נמצאות במקום גבוה יחסית בשרשרת המזון, כך שהן נפגעות גם כשהן אוכלות דגים שניזונים מפלסטיק בעצמם.
לצד הפגיעה במינים מסוימים של ציפורים, יש גם כאלה שמנצלים את פסולת האדם (ובייחוד את פסולת המזון) כדי להתחזק ולהתרבות בקצב מהיר יותר - ורבים מהם עלולים לגרום לנזקים שונים למערכת האקולוגית, בין היתר על ידי לקיחת המזון של מינים מקומיים או פגיעה בחקלאות. כך, אנחנו עדים לציפורים שנמשכות אל מזבלות, ואף למינים פולשים ומתפרצים שמתרבים עקב הנגישות לפסולת המזון.
"ההשפעה של התופעה היא קיצונית: בישראל, למשל, הדיות השחורות – עוף דורס שעד לפני כמה עשרות שנים כל אוכלוסייתו עברה דרך ישראל והמשיכה ממנה לאפריקה – עוצרות לזמן רב יותר בישראל", אומר פרלמן. לדבריו, הקמתם של אתרי הפסולת דודאים וגני הדס הובילה לכך שחצי מהאוכלוסייה של מין זה נשארת בישראל בחורף במקום להמשיך לאפריקה – עשרות אלפי דיות שחורות, שנעות מאתר אשפה אחד לשני. מעבר לכך שהדיות עלולות להפיץ מחלות, הן מהוות סכנה בטיחותית לכלי טיס, עקב כך שהן חיות במרכז של נתיבי תעופה: בסיס חיל האוויר בחצרים, למשל, סובל רבות מתופעה זו. בנוסף, גם האזורים באפריקה שאליהן הדיות היו מגיעות בעבר נפגעים בצורה ניכרת מחסרונן (כך למשל, ידוע שהדיות אוכלות כמויות גדולות של ארבה – ובשנים האחרונות נצפות באפריקה מכות ארבה חוזרות ונשנות בהיקפים שכמותם לא נראה מזה עשרות שנים).
לישראל חשיבות ברמה הגלובלית
פרלמן מדגיש שבישראל, ההגנה על הציפורים היא חשובה במיוחד. "ישראל היא מקום מיוחד לציפורים ברמה העולמית: יש אצלנו מגוון רחב של ציפורים, הן דוגרות והן נודדות, ואנחנו אחד ממסלולי הנדידה החשובים בעולם, שכן אנחנו מהווים את הגשר היבשתי היחיד בין אזורי הקינון של אסיה ואירופה לבין האזורים באפריקה שבהם הציפורים מעבירות את החורף", הוא אומר. "ישראל היא תחנת 'תדלוק' בעלת השפעה גלובלית אדירה, וחשוב לשמור על תנאים אופטימליים עבור הציפורים שבה".
"הבעיה היא עמוקה וחולשת מגזרים", מוסיף פרלמן. "מיזמים כמו Birds & Debris הם צעד חשוב שכן הם מובילים להעלאת מודעות, ליכולת של האדם הבודד לקחת חלק ולהיות בעל השפעה על מצבן של הציפורים ולתחושה שאנחנו כקהל הרחב מסוגלים לסייע".
הדרך הישירה למנוע את התופעה של ציפורים שחיות בזבל היא להפסיק להשליך כל פסולת בטבע או ברחוב, לשפר באופן משמעותי את אופן הטיפול בפסולת שבמזבלות – וכמובן, לצמצם מלכתחילה את כמויות הפלסטיק שאנחנו משתמשים בו. פרלמן מוסיף שתופעות כגון הישארותן של הדיות השחורות בישראל, שמשפיעות הן ברמה המקומית והן העולמית לאור השינוי של דפוסי הנדידה, יש למגר מוקדם ככל האפשר. "לצד העלאת המודעות ברמת הפרט, מרכיב מרכזי בחשיבותו של מיזם מסוג זה הוא היכולת שלו להוות אמצעי לחץ על מקבלי ההחלטות לטפל באופן טוב יותר בפסולת, ולהוביל לכך שהיא לא תהווה מקור לפגיעה בציפורים", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
