מדי פעם טוענת קבוצת מחקר שגילתה מוליך-על בטמפרטורת החדר, ומחוללת סערה בעולם הפיזיקה. נכון למועד כתיבת שורות אלה, כל הטענות הללו הופרכו; יתרה מזאת, בחלק מהמקרים התגלו לא רק טעויות מדעיות מאחורי הטענה מרחיקת-הלכת, אלא גם זיוף מדעי או התנהגות פסולה.
דוגמה בולטת לכך מגלם הפיזיקאי רנגה דיאס (Dias), חוקר באוניברסיטת רוצ'סטר בארצות הברית: שלושה מאמרים שונים שלו העלו טענות דומות - שהתגלו כלא אמינות. לאור זאת, המאמרים נמשכו מכתבי העת המדעיים שבהם פורסמו. משמעות הדבר היא הצהרה מצד כתב העת, לפיה התגלו פגמים מהותיים במחקר שמתואר במאמר, ואין לייחס תוקף של ממש לממצאיו. כעת מתפרסמים מסמכים משפטיים, שחושפים פרטים נוספים מאחורי הקלעים של הפרשה.
ראשית ראוי להזכיר מהם מוליכי-על ומה החשיבות שלהם. הפיזיקה מסווגת חומרים לפי מידת ה"נכונות" שלהם להעביר זרם חשמלי: בחלקם הזרם לא עובר היטב, ובאחרים הוא עובר ללא קושי. הכינוי "מוליך" מתאר חומר שזרם חשמלי יכול לעבור בו בקלות יחסית – כלומר, שההתנגדות שלו נמוכה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
לעבור את הקיר
הדמיה מוצלחת של מודל פרמי-האברד
חלב פרה ואבעבועות קוף: מחלות ללא גבולות
מוליכי-על הם סוג מיוחד של מוליכים, שהתנגדותם החשמלית אינה סתם נמוכה, אלא אפסית ממש. משמעות הדבר היא שאפשר להעביר זרם חשמלי דרך מוליך-על בלי לאבד אנרגיה. מלבד זאת, מוליכי-על דוחים שדות מגנטיים חיצוניים, ויכולים לשמש כאלקטרומגנטים חזקים במיוחד. לתכונות הללו שימושים טכנולוגיים רבים: תשתיות חשמל יעילות, ריחוף מגנטי, מכשירי דימות בתהודה מגנטית (MRI) ועוד.
עד היום התגלו חומרים רבים שהם מוליכי-על בטמפרטורה נמוכה - לרוב פחות מ-196 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. יקר ומורכב לקרר חומרים לטמפרטורות כאלה, מה שמגביל מאוד את השימוש במוליכי-העל-בטמפרטורה-נמוכה לצרכים טכנולוגיים. אם יתגלה חומר שמתנהג כמוליך-על בטמפרטורת החדר, אפשר יהיה לרתום אותו לשימושים טכנולוגיים רבים. תגלית כזו, אם אומנם תתגלה, תוכל לחולל מהפכה טכנולוגית של ממש.
היסטוריה של ספקנות
המחלוקת סביב עבודתו המדעית של דיאס החלה בשנת 2020, לאחר שטען, במאמר שפורסם בכתב העת Nature, שהתגלה מוליך-על בטמפרטורת החדר, בלחץ גבוה פי מיליון מהלחץ האטמוספרי. הטענה יוצאת הדופן הובילה מדענים ברחבי העולם לבחון בדקדקנות את המחקר, ולהעלות ספקות בעניין שיטותיו והתוצאות שלו. בעקבות הספקות הללו נמשך המחקר מכתב העת שנתיים לאחר מכן, ואוניברסיטת רוצ'סטר פתחה בחקירה פנימית סביב התנהלותו של דיאס.
ב-2021 פרסם דיאס מאמר בכתב העת Physical Review Letters, ובו העלה טענות דומות; גם המאמר הזה הוסר מכתב העת, בשנת 2023. בתחילת אותה שנה פרסם דיאס מאמר שלישי, גם הוא ב-Nature, וגם הוא נמשך זמן קצר לאחר מכן, לבקשת רבים מהחוקרים שהיו חתומים על המאמר לצד דיאס: לדבריהם, הפרסום אינו מייצג נאמנה את עבודת המחקר ואת תוצאותיה. דיאס לא הגיב לטענותיהם.
החקירה המקורית באוניברסיטת רוצ'סטר הסתיימה ללא מסקנות, אך נפתחה שוב בסוף שנת 2022. באפריל האחרון (2024) החלו להתפרסם מסקנות החקירה החדשה, שאותה ניהלה ועדת חקירה חיצונית. לפי דוח הוועדה התנהלותו של דיאס הייתה פסולה, והוא זייף, שינה והסתיר נתונים.
אחת מהטענות המרכזיות של ועדת החקירה היא שדיאס יכול היה לקעקע בקלות את החשדות נגדו אילו רק סיפק את הנתונים הגולמיים שעליהם ביסס את מחקריו, אך הוא סירב לעשות זאת בהזדמנויות רבות. כמו כן, דיאס שיקר למדענים שעבדו עימו בעניין מקור הנתונים שהתבסס עליהם: לעמיתיו מאוניברסיטת רוצ'סטר הוא סיפר שהנתונים נמדדו באוניברסיטת לאס וגאס, ולקולגות מלאס וגאס - שהם נמדדו ברוצ'סטר. במקרים רבים טען דיאס שסיפק מידע גולמי אך הציג למעשה מידע מעובד, ובמקרים אחרים סירב לספק מידע נוסף כלשהו. לפחות במקרה אחד הציג דיאס נתונים שהופיעו בעבודת הדוקטורט שלו בתור נתונים אחרים לגמרי, שנמדדו בניסוי נפרד לחלוטין על חומרים אחרים.
עדיין לא הסוף?
מסקנות הדוח לא משאירות מקום לספק, וממחישות את התנהלותו הפסולה של דיאס בשלבים רבים לאורך הדרך. אוניברסיטת רוצ'סטר הכריזה שלא תמשיך להעסיק את דיאס, והמליצה לא להעסיק אותו בעתיד בתפקידים חינוכיים או מדעיים. חשוב להבהיר שהוועדה ניקתה מאשם את תלמידיו של דיאס, ופסקה כי הללו היו קורבנות: דיאס פעל ללא ידיעתם, ושינה את עבודתם לפני הגשתה לפרסום.
לא ברור אם הסיפור יסתיים כאן: דיאס עדיין טוען לחפותו, ותובע את האוניברסיטה בטענה שזו גרמה פגיעה לא מוצדקת בשמו ובעבודתו המדעית. על כל פנים, אין מדובר במקרה הראשון שבו מחקר מפורסם מתגלה כשקרי או שגוי ומחולל סקנדל בקהילה המדעית. על אף שהתקרית מאירה צדדים שליליים של הפרויקט המדעי כולו – למשל, פרסום מהיר ללא בדיקת עומק והקלות היחסית של זיופים – היא מציעה גם מקור לנחמה: התנהלותו הפגומה של דיאס התגלתה מהר, באופן יחסי, וחוקרים רבים נרתמו לטובת הוצאת האמת לאור והצדק אל הפועל. קהילת המדע מורכבת מבני אדם, ועל כן לא יהיה מציאותי לצפות ממנה לשלמות, כפי שבני האדם אינם מושלמים. עם זאת, נראה שחקר האמת עדיין נמצא בליבם של מדענים רבים ברחבי העולם.
עמית פנדו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
