בקיץ 2021 משבר האקלים החל להפוך ל"משבר שלנו". שני אירועי מזג אוויר קיצוניים היו המניע העיקרי לכך - שיטפונות שהציפו ערים שלמות בגרמניה ובלגיה, וגל חום קיצוני במערב קנדה וארה"ב. בשיטפונות ירדו במשך יומיים כמויות הגשמים של חודשיים בעונה זו, ונהרגו כ-200 בני אדם. בגל החום בקנדה וארה"ב הטמפרטורות קפצו ב-20 מעלות מעל לממוצע לעונה. מאות אנשים מתו כתוצאה מהחום הכבד.
השיטפונות וההרס בכפר שולד בגרמניה בקיץ
(רויטרס)
אירועי מזג אוויר קיצוניים אלה אינם החמורים ביותר שהתרחשו עד כה. בעשורים האחרונים אירועי מזג אוויר קיצוני הפכו לתכופים והתעצמו, כך לדוגמה טייפון "האיאן" בפיליפינים ב-2013, שכתוצאה ממנו נהרגו כ-10,000 בני אדם, ועיר שלמה, טקלובן, שבה התגוררו מאות אלפי אנשים, למעשה נמחקה מעל פני האדמה. גם העולם המערבי סבל מאירועים קיצוניים וחמורים, מהשריפות באוסטרליה וקליפורניה המתגברות מדי שנה, ועד הוריקן קטרינה אשר ב-2005 פגע בניו-אורלינס והביא למותם של מעל 1,800 אנשים, או הוריקן "הארווי" שפגע בטקסס ב 2017, והוגדר כאירוע של "פעם באלף שנה". ביולי התרחשו במקביל לאירועים בקנדה ומערב אירופה, גם הצפות בסין, ושריפות ענק ביוון ובטורקיה. לא היה אזור בעולם אשר לא הורגש בו משבר האקלים.
אולם התגובה לאירועים בגרמניה ובצפון אמריקה הייתה שונה מאירועים דומים - המוזיקה השתנתה. ראשית, האירועים הללו התרחשו במדינות עשירות וחזקות, וחשפו את העובדה שגם המערב נפגע קשות ממשבר האקלים. בנוסף, האירועים נראו כמעט דמיוניים - אפוקליפטיים. קנדה מייצגת עבורנו את ארצות הקור, אם קנדה רותחת, הכול כבר יכול לקרות. זה כבר סדק רציני בביטחון העצמי של אנשי המערב.
התקשורת כבר לא מהססת- משבר האקלים פוגע בנו כאן ועכשיו
השינוי המשמעותי ביותר הוא באמירות ובתגובה לאירועים בגרמניה וצפון אמריקה. התגובה בגרמניה הציגה קשר ברור למשבר האקלים. "גרמניה חייבת להיערך הרבה יותר טוב בעתיד. מזג האוויר הקיצוני הזה הוא תוצאה ישירה של שינויי האקלים", הצהיר שר הפנים הורסט זיהופר, בעיצומן של השיטפונות.
במקביל, בצפון אמריקה, הנשיא ג'ו ביידן, כמו גם ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, דיברו על כך שגל החום הקיצוני קשור לשינוי האקלים, ואמרו שיש לצפות לאירועים נוספים מסוג זה, ואף חמורים יותר.
גם המדענים, בשונה מהרגלם, הגיבו במהירות. מדע הייחוס (Attribution science) בודק את ההסתברות להתרחשותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, עם וללא תוספת גזי החממה באטמוספרה, כתוצאה מפעילות האדם. בשיא השיטפונות בגרמניה, צוותים של מדענים מכל רחבי אירופה יצאו לשטח, מדדו, הזינו למודלים וקבעו - אירוע בסדר גודל זה כמעט אינו אפשרי ללא תוספת גזי החממה באטמוספרה - שריפת נפט, פחם וגז.
אמירות ברורות אלה, אשר נראות אולי מובנות מאליהן, מהוות שינוי עמוק - מיסגור חדש של שינוי האקלים, כמשבר שמתרחש כאן ועכשיו. עד לקיץ 2021, חלקם הארי של הידיעות בתקשורת בסמוך לאירועי מזג אוויר קיצוניים לא התייחסו למשבר האקלים, ולעיתים הייתה התייחסות מסויגת. הפעם, לאחר שהמדע והמנהיגים העניקו את ההכשר, התקשורת העניקה את ההקשר- משבר האקלים כבר כאן, פוגע בנו בימים אלה. הדברים נאמרו באופן ברור, ללא היסוס.
כך לדוגמא, cnn, france24 , bbc, וגופי תקשורת נוספים ברחבי העולם, חיברו ישירות בין ההצפות בגרמניה וגל החום בצפון אמריקה, לבין משבר האקלים. זהו שינוי דרמטי. עד לקיץ 2021, היעדר ההקשר הברור פגע ביכולת להתמודד עם משבר האקלים. אם אנחנו לא יודעים, או לא בטוחים לגבי מה פגע בנו, איך ניתן להתמודד באופן הולם?
כמו בכל רחבי העולם, גם בישראל משבר האקלים הורגש היטב בקיץ 2021. גלי חום חריגים לכל אורך אוגוסט, שריפות בהרי ירושלים, אשר מתגברות מדי קיץ. אולם במרבית המקרים, הדיווחים על אירועי מזג האוויר הקיצוניים לא כללו התייחסות לשינוי האקלים שהביא לתנאי חום ויובש, אשר מגבירים את עוצמת השריפות. נציב הכבאות וההצלה אף קבע שהשריפה נגרמה כתוצאה מהצתה. נכון להיום לא נמצאו מציתים, אולם גם אם כך הדבר, כפי שכתב אביב לביא - "משבר האקלים הוא פצצת זמן שמחכה להתפוצץ, המציתים רק מדליקים את הגפרור". הממשלה החדשה מתחילה לדבר אקלים, וטוב שכך, אולם זו שפה חדשה עבורם. גם כאן יישרו קו עם העולם, והמבחן הגדול מתקרב.
ועידת האקלים בגלזגו - אולי ההזדמנות האחרונה
בנובמבר השנה יתכנסו בגלזגו ראשי מדינות העולם בוועידת האקלים ה-26 של האו"ם. עשרות שנים שבהן מדינות העולם לא מצליחות להפחית את רמת גזי החממה באטמוספרה, הן לא באמת ניסו לעשות זאת. השינוי בהתייחסות למשבר האקלים מעניק תקווה לכך שמנהיגי העולם יגיבו הפעם באופן שונה. תרחישים עתידיים ודאגה לדורות הבאים לא שכנעו אותם לפעול במהירות ובאופן ההולם את גודל המשבר.
את העתיד קשה לדמיין, והוא גם לא משפיע ישירות על שנות הכהונה שלהם. כך הגענו למצב שבו כמעט לא ניתן לעצור משבר אקלים, שאליו לא נוכל להסתגל. אולם הצורך להתמודד עם משבר שמתרחש כאן ועכשיו, אשר מביא לעוד ועוד אירועי מזג אוויר קיצוניים, שריפות, הצפות והוריקנים בעוצמות הולכות וגדלות, אירועים שהמנהיגים עצמם צריכים להתמודד עימם ומשפיעים על המשך הכהונה שלהם - זה סיפור אחר לגמרי.
צור משעל הוא דוקטורנט בבית ספר "פורטר" לסביבה באוניברסיטת תל אביב, בנושא חסמים פסיכולוגיים כלפי התמודדות עם משבר האקלים וויזואליזציה של השפעות האקלים, ומיוזמי "ועידת האקלים הישראלית".
Tsur.mishal@gmail.com
