בשדות הפתוחים של העיירה Spanish Lookout במרכז בליז, שבה מתגוררת קהילת חקלאים מנוניטית, התגלו מספר מבנים שהיו שייכים לבני תרבות המאיה, אשר מהווים תזכורת למה שהיה קיים שם לפני יותר מ-1,000 שנה.
המבנים הללו מציירים דיוקן מלא עניין של החיים בתקופה הקלאסית הקדומה, המתוארכת לטווח השנים 600-250 לספירה. תקופה זו נחשבת חשובה למדי עבור בני המאיה, מכיוון שבתקופה זו, התפתחה בנייה בקנה מידה גדול - בנייה ששרידה, לרבות כתובות מונומנטליות ועדויות אינטלקטואליות חשובות מאוד, שופכות אור על שהתרחש שם לפני שנים.
בהסתמך על הסגנונות והקישוט של שברי החרס, התאפשר לחוקרים לתארך את גילם של המבנים העתיקים, על שרידי קירותיהם, רצפות הגבס שלהם ואוסף הכלים הביתיים ששימשו לבישול, הגשה ואחסון. בנוסף, מצאו החוקרים גם כלים חקלאיים העשויים מסלע חלמיש, סוג בהיר של סלע צור, וכן מכתש ועלי העשויים אבן ונקראים מטאטה (Matate), ששימשו לטחינת תירס יבש לקמח.
משפחות חיו ועבדו בהתיישבות זו, קיימו אינטראקציה עם שכניהם ועם נוף השדות והיערות שמסביב, אשר נותרו בשלמותם משום ששימשו בית גידול ורבייה למיני בעלי חיים רבים. את אחד המבנים בהתיישבות בבליז, הקימה המאיה הקדומה באמצעות אבנים אחידות וטיח של גיר לבן, כשלהערכת החוקרים מדובר במבנה ששימש באותה העת כמבנה קהילתי או כמקום לעריכת טקסים, בדומה לכנסייה או מרכז בילוי, שאליו כולם היו מוזמנים.
גילוי נוסף שהפתיע את הארכיאולוגים היה תל דמוי פירמידה, שחלקו העליון שטוח, עליו נבנו ארבעה מבנים. בהתבסס על ממצאים מאתרים אחרים של תרבות המאיה, החוקרים סברו כי ייתכן שהם היו שייכים לבני המעמד הגבוה של היישוב, אשר חיו לעתים קרובות על תלים מוגבהים עם משפחותיהם המורחבות. התל הזה היה מבודד, מנותק משאר המבנים, בדומה לבית גדול של בעלי ממון, שנמצא בקצה רחוב ושונה באופיו משאר מבני הקהילה.
ייתכן שהמשפחות מהמעמד העליון ואלו שנמנו על המעמד הפשוט יותר, שהתגוררו בשכונה זו יחד, השקיעו בבניית המבנה הקהילתי בין כלל המגורים שמסביב. החפצים שנמצאו באותו מרכז קהילתי היו באיכות טובה יותר מאלה שנמצאו בבתי המגורים, ואף כללו 15 ראשים של חניתות – פריטים שדרשו מיומנות רבה לשם הכנתם מכיוון שהם הוכנו מאבן החלמיש, כשהערכתם של החוקרים היא שבני המאיה הכינו אותם רק כדי שישמו מעין מטמון שמטרתו להפיח חיים במבנה.
במחקרם, טענו הארכיאולוגים שפקדו את האתר כי הנזק שהסבה החקלאות המודרנית לתיעוד הארכיאולוגי ולמורשת התרבותית של המאיה - הוא רב. מנגד, הם תוהים כיצד ניתן להסביר לחקלאים שמה שהם חורשים זו לא אבן רגילה או חתיכת חרס חסרת תועלת, אלא שברים ופיסות בנות מאות שנים.