צוות חוקרים פתר את תעלומת תליון מצופה זהב, שהתגלה בשנת 2008 בבור אשפה מימי הביניים באזור העיר העתיקה של מיינץ שבגרמניה. הודות לבדיקות שלא הסבו נזק לתליון ובוצעו בכור המחקר Forschungsreaktor München II (FRM II) על שמו של הפיזיקאי הגרמני היינץ מאייר-לייבניץ, שמופעל על ידי האוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM), איתרו החוקרים שברי עצם זעירים בתוך התליון, שמהווים ככל הנראה שרידים דתיים.
4 צפייה בגלריה
התליון שבחזיתו מוצגות דמויותיהם של ישו, ארבעת האוונגליסטים, מריה וארבע קדושות נוספות
(צילום: Technical University Munich)
חמש חבילות בודדות עשויות משי ופשתן התגלו באמצעות טומוגרפית נויטרונים, כשכל אחת מחמש החבילות הכילה שברי עצמות. "החקירה הלא-הרסנית עם נויטרונים הייתה שימושית במיוחד, מכיוון שלא יכולנו לפתוח את התליון ולבחון את תכולתו. שכבת קורוזיה שהצטברה במשך מאות שנים, פגעה מאוד באובייקט בכללותו ובמיוחד במנגנון הנעילה שלו, כך שפתיחת התליון עלולה הייתה לגרום להרס שלו, ללא יכולת לתקן את הנזק", אמר מתיאס היינזל, שעובד כרסטורטור (עוסק ברסרטורציה - שחזור עתיקות וחפצי אומנות לצורתם ומצבם המקוריים) במרכז לייבניץ לארכיאולוגיה.
במהלך השחזור, היינזל גילה פיסת חוט בלולאת ההצמדה של התליון, שבבדיקה מעמיקה התברר כי הוא עשוי ממשי. "זו ההוכחה הראשונה לכך שאולי סוג זה של תליון נענד סביב הצוואר באמצעות חוט משי. טומוגרפית הנויטרונים באוניברסיטה הטכנית של מינכן סייעה לנו למדוד גם את אורך החוט ולהיכנס לעומק הסיבים של הטקסטיל שנמצא בתוך התליון", הוסיף היינזל.
4 צפייה בגלריה
האריזות שהכילו את שברי העצמות הזעירים, שהתגלו בתוך התליון
(צילום: Technical University Munich)
500 שעות עבודה, זה הזמן שנדרש להיינזל על מנת להסיר בקפידה את משקעי הקורוזיה מהממצא. חקירות ראשוניות הראו שהתליון שגובהו כ-6 ס"מ, רוחבו 6 ס"מ ועוביו 1 ס"מ, שימש ככל הנראה כמיכל אחסון לתשמישי קדושה.
כיוון שהתוכן האורגני של התליון לא נראה בתמונות הרנטגן הראשונות, החקירה נמשכה באמצעות טומוגרפית נויטרונים מכור המחקר FRM II. ד"ר ברקהארד שילינגר מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן ערך את טומוגרפית הנויטרונים וחדר את תכולת אריזות הטקסטיל הבודדות שבתוך התליון, שהתגלו ככאלה המכילות שברי עצמות. "איננו יכולים לומר אם שברי העצמות המזעריים הללו הם של דמות קדושה או לא, ואם כן, מה זהותה המדויקת. בדרך כלל, אריזות שמכילות שרידים שונים, טומנות בחובן רצועת קלף המציינת את שם הדמות הקדושה. אולם במקרה זה, למרבה הצער, איננו יכולים לחשוף את זהותה של הדמות הקדושה בהיעדר פרטים מזהים אודותיה. כמכון מחקר ארכיאולוגי מטעם איגוד לייבניץ, אנו רואים את חובתנו לשמור על החפץ באותנטיות ההיסטורית שלו בצורה מלאה ככל האפשר עבור הדורות הבאים ולמנף את ההזדמנויות המודרניות של בחינה לא הרסנית באוניברסיטה הטכנית של מינכן", הסביר היינזל.
רק שלושה מיכלי אחסון שרידים אחרים מסוג זה, שמזכירים תפילין, ידועים עד כה. המונח Phylactery, שמייצג את אותם מיכלי אחסון, נגזר מהמונח Phylakterion בשפה היוונית העתיקה, שפירושו "מגן" או "שומר", כשבעליהם ענדו אותם על גופם, כשהם תלויים בדרך כלל על הצוואר. החלק החיצוני של התליון מצופה זהב ועשוי מנחושת, כשבחזיתו מוצגות דמויותיהם של ישו, ארבעת האוונגליסטים, מריה וארבע קדושות נוספות, המשובצים באמייל, כשהחוקרים העריכו כי מקור התליון הוא בסוף המאה ה-12 ומיוחס לבית מלאכה בהילדסהיים, עיר בסקסוניה התחתונה שבגרמניה.
