השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור זה, וזיהתה 16 גידולים שהייצור שלהם פגיע במיוחד - מתפוחי אדמה ועד עגבניות שרי.
אזור העוטף נמצא בחלק הצפון-מערבי של מדבר הנגב של ישראל, ושטחו מהווה קצת פחות מ-10% מהנגב. בעוד שאזור מהווה חלק קטן יחסית משטח הקרקע של המדינה, הוא פורה מאוד. כמעט 70% מהקרקע באזור מוקדשת לחקלאות של מספר יבולים מרכזיים, כמו: תפוחי אדמה, עגבניות שרי, צנוניות ובטטה.
התפוקה התזונתית של גידולי המאכל באזור העוטף מייצרת למעלה מ-50% מהדרישות הקלוריות השנתיות של אוכלוסיית ישראל, שנקבעו בהתבסס על הנחיות משרד הבריאות. מעבר לתרומה הקלורית, תוצרת האזור עשירה במרכיבים תזונתיים עם מעל 100% מהצורך התזונתי בישראל, הכוללים 12 מאבות המזון כמו: סיבים תזונתיים, ויטמין A, ויטמין C וויטמין K, וחמישה מינרלים כולל אשלגן וברזל. בנוסף, מצאו החוקרים שאזור עוטף עזה שימש כמקור כמעט בלעדי לריבוי זנים של עגבניות שרי, צנוניות ובטטות.
קבוצת המחקר, מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בחנה את אתגרי ייצור המזון באזור עוטף עזה בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, שבה נגרמו גם נזקים קשים לחקלאות באזור. החוקרים בדקו בין היתר כיצד המלחמה מאיימת על הביטחון התזונתי שלנו. הסיבה לכך נעוצה בגורמים, כמו פינוי החקלאים והפועלים, הרס חוות ותשתיות חקלאיות, שיבוש שרשראות אספקה והגבלת יכולת הממשלה לשלוט בשווקי המזון ההפכפכים ביותר.
החוקרים העריכו את תרומת האזור בחלוקה על פי בחינת ענפי חקלאות וגידולים ספציפיים, והעריכו את הערך התזונתי הכולל שגידולים אלו תורמים לדרישה התזונתית השנתית של אוכלוסיית ישראל.
קבוצת המחקר כללה את פרופ' שמעון רחמילביץ', פרופ' אברהם בן-שלג, פרופ' נטלי דה פלקו, פרופ' אורי רול, כולם מהמכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' רחמילביץ' אמר: "ראינו שיש לנו ביד אוצר של המון נתונים על חקלאות. כיום אנחנו בונים מאגר מידע גדול ועושים במוקד הידע הלאומי 'דזרטק' מחקרים רחבים. אספנו נתונים ממשרד החקלאות, החקלאים עצמם, בתי אריזה ועוד. אנחנו מסדרים את המידע בצורה שונה. ומשם זה התחיל. אנחנו יודעים שיש חקלאות ענפה בעוטף, אבל החקלאות מכסה מעל 40% מענפי גידולי השדה, הדרים וירקות. ומזה מדאיג מבחינת הביטחון התזונתי של ישראל, שמסתמך על אזור מצומצם מאוד".
נתון המדגיש את תפקידו החיוני של אזור העוטף בייצור מזון עשיר בחומרי תזונה. 16 גידולים זוהו בסיכון מיוחד עקב קרבתם לאזור הסכסוך. 80% מכלל תפוחי האדמה הישראלים גדלים בעוטף, נתון שמעמיד אותם בסכנה מיוחדת לצד גידולים נוספים, כמו: חיטה, צנונית, כרישה, ארטישוק ירושלמי, ג'ינג'ר, תרד, קצח, גזר, בוטנים, שעורה וצבר, המעובדים בעיקר באזור זה. בנוסף, ביבולים כמו עגבניות שרי, כותנה ובטטה קיים פוטנציאל פגיעה ארוכת טווח בייצור המקומי עקב פגיעה בתשתית.
בפועל, רוב הנתונים ידועים. ולמרות הכול ראינו שלמדינה לקח זמן להבין את גודל האסון התזונתי הפוטנציאלי. "התוצרת של האזור צפופה בחומרי הזנה, ועולה על 100% מצריכתם של חומרים מזינים כמו סיבים תזונתיים ומיני ויטמינים ומינרלים", הוסיף פרופ' רחמילביץ'. "יתרה מכך, המעגלים הפנימיים הקרובים יותר לגבול עזה, שבהם ניתן לשער שהפגיעה בייצור המזון המקומי חמורה אף יותר, הם גם יצרנים משמעותיים של מזון עשיר בחומרים מזינים. תוצאות אלו מצביעות על כך שלמלחמת ישראל-חמאס יש השפעה מזיקה על ייצור המזון המקומי של ישראל".
"כל הנתונים היו ביד- ורצינו להדליק את האור במקום הנכון. החקלאים עובדים קשה, נתקלים בבעיות ביורוקרטיות, ותורמים רבות לביטחון התזונתי של המדינה. המלחמה הייתה יכולה להעלים ענפים שלמים בחקלאות הישראלית", סיכם פרופ' רחמילביץ'. "קובעי מדיניות יכולים להשתמש בניתוח זה לטובת קבלת החלטות מושכלת שתאפשר לשקם את האזור ותציע פתרונות ארוכי טווח".
