בין השנים 6,800 ל-7,000 לפני הספירה נקברו באזור באד דירנברג (Bad Dürrenberg) שבגרמניה אישה וילד צעיר. הקבר עצמו נחשף עוד בשנת 1934. חוקרים בדקו מחדש על חלקת הקבר,שנחשבת לאחד מממצאי הקבורה הבולטים של התקופה המזוליתית במרכז אירופה.
בבחינת השלד של האישה, שנקברה בישיבה, כמו גם חפצים שנקברו עימה, התגלה כי מדובר בשמאנית (מכשפת). מפני ששני הפרטים השתמרו באופן יחסי, חרף אלפי השנים שחלפו, התאפשר לחוקרים להשתמש בשיטה שבה נסרקים נתוני הגנום. שיטה זו, מותאמת להתמודדות עם נתונים חסרים, כפי שקורה לא פעם כאשר דנ"א עתיק הינו מקוטע, כשבאמצעותה מתאפשר זיהוי של קשר ביולוגי בדרגות משתנות.
3 צפייה בגלריה
שרידי השלד של השמאנית מוצגים לראווה במוזיאון הממלכתי לפרהיסטוריה בהאלה שבגרמניה
(צילום: Juraj Lipták, State Office for Heritage Management and Archaeology Saxony-Anhalt)
על כן, המחקר הגנטי חשף כעת את יחסיהם המשפחתיים של השניים, כשהתגלה כי לא מדובר באם ובנה, אלא בשני פרטים בעלי קירבה מדרגה רביעית או חמישית - שווה ערך לפער של 5-4 דורות, מה שהופך את האישה השמאנית לסבתא-רבתא-רבתא-רבתא הפוטנציאלית של הילד - שחי עשרות שנים אחריה.
הציוד יוצא הדופן, שנקבר יחד עם האישה, כלל חפצים וכלים מצור, חפצים שונים שהוכנו מעצמות וקרניים, מעט אוכרה בצבע אדום, מספר עצמות של בעלי חיים כולל שריון של לפחות שלושה צבי ביצות מסוג טראפין ושיניים של בעלי חיים שהיו מנוקבים בחלקם. על פי ההערכות, קרני איילים ושישה חטי חזירי בר שהיו מחוררים בחלקם, שימשו לשם עיטורי ראש או גוף. בשכלול כל חפצי הקבר ותנוחתה של האישה, עלתה הסברה כי מדובר בקבורת שמאנית.
מממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת Propylaeum, עולה בנוסף כי האישה הייתה בת 40-30 במותה, כשגובהה היה כ-1.55 מטר. בבסיס גולגולתה התגלתה חריגות בקצה נקב העורף הגדול, זאת בנוסף לכך שבחוליית הצוואר הראשונה (מבין שבע בעמוד השדרה הצווארי) התגלה מום מולד.
3 צפייה בגלריה
הגולגולת והעצמות של השמאנית שנקברה בבאד דירנברג שבגרמניה לפני כ-9,000 שנה
(צילום: רויטרס)
גם בחוליה הצווארית השנייה, שהתגלתה גם היא בחפירות חלקת הקבר, הופיעה חריגות בצורתה, מה שגרם להיווצרות חסימה של אחד מכלי הדם המובילים אל המוח. על פי הערכות החוקרים, זה עלול היה להיגרם כתוצאה מתנוחת ראש מסוימת, אם כי סביר להניח שההשלכות לכך לא היו חמורות או מסוכנות לבריאותה של האישה.
יחד עם זאת, בהחלט ניתן להעלות על הדעת שניסטגמוס (Nystagmus) - תופעה של תנועות רצוניות או לא-רצוניות מהירות של העיניים (ריצוד), שעשויות להיות מצד לצד, למעלה ולמטה, או בתנועה סיבובית - עלולה הייתה להיגרם כתוצאה מאותה חסימה של כלי הדם.
למעשה, ריצוד זה יכול להיות מולד וקשור ללקות ראייה, אך עשוי להתקיים גם נוכח הפרעות באזור השולט שבמוח. העובדה שאחד הגורמים לתופעה הוא שימוש בתרופות מסוימות, רק חיזקה את הסברה כי אכן מדובר בשמאנית. מהמחקר הגנטי שנערך לשרידי השלד עלה בנוסף כי פרופיל המוצא הגנטי של השמאנית זהה לזה של עשרות פרטים אחרים מקהילת ציידים-לקטים מזוליתיים ממרכז וממערב אירופה.
מהניתוח שבוצע לשרידה התברר כי לשמאנית היה גוון עור כהה יחסית, שיער כהה וחלק ועיניים כחולות. שילוב זה היה נפוץ למדי בקרב ציידים-לקטים בודדים ממערב אירופה, כשהשמאנית חלקה את המראה החיצוני הזה עם פרטים מזוליתיים אחרים, בין היתר מלוקסמבורג, ספרד ואנגליה.
