איי הגלפגוס מוכרים לרבים בזכות הטבע והנוף הדרמטיים, וכמקום שנתן השראה לצ'ארלס דרווין לפתח את תורת האבולוציה ומנגנון הברירה הטבעית. עקרונות אלה השפיעו רבות על עולם הביולוגיה והמדע בכללותו ואין ביולוג שלא התחנך עליהם. דרווין ביקר באיי הגלפגוס למשך שלושה שבועות בלבד בשנת 1835 כאשר היה בן 23. העובדה שעל כל אי הוא זיהה פרטים דומים של בעלי חיים כגון פרושים וצבים הנבדלים זה מזה במספר תכונות המשייכות אותם למינים שונים, העניקה לו את הביטחון לפתח את אחד העקרונות הבסיסיים ביותר במדע. "דבר אינו נראה הגיוני בביולוגיה, אלא בראי האבולוציה" הינו ציטוט ידוע של הביולוג האבולוציוני תאודוסיוס דובז'נסקי המהווה בסיס לעשייה מדעית נרחבת בכל העולם.
4 צפייה בגלריה
המדענים הישראלים שהשתתפו בסימפוזיון גלפגוס-ישראל שהתקיים בתחנת המחקר ע״ש צ׳ארלס דארווין באי סנטה קרוז
(צילום: תחנת המחקר צ׳ארלס דרווין)
ה-12 בפברואר, יום הולדתו של צ'ארלס דרווין, מצוין ברחבי העולם כ "יום דרווין" בו נהוג לחגוג את תרומתו האדירה למדע בפעילויות שונות. השנה ציינתי את היום הזה באיי הגלפגוס עצמם, לשם הגעתי לרגל כנס בינלאומי שארגנתי בשיתוף עם תחנת המחקר על שם צ'ארלס דרווין, שמטרתו להפגיש בין מדענים מישראל עם מדענים מקומיים על מנת לקדם שמירת טבע ופתרון בעיות של נושאים המאיימים על עתיד הגלפגוס.
ארגון כנס בינלאומי בזמן מגפה זו משימה מתישה, אבל חרף הביטולים הרבים ובזכות התמיכה הרבה של שגרירות אקוודור בישראל, נמצאים איתי 12 מדענים משבעה מוסדות אקדמיים מובילים בישראל, שהציגו בכנס תחומי מומחיות מגוונים בעלי תרומה משמעותית למקום. הרעיון לכנס והדחף העז להוציא אותו לפועל הגיעו אחרי שבשנת 2019 שהיתי באיי הגלפגוס עם משפחתי במסגרת שבתון קיץ. נחשפתי לבעיות הקיימות במקום וידעתי שלעמיתים שלי בישראל יש פתרונות. ניצלתי את העובדה שאין מדען שאני מכירה שלא רוצה לבקר בגלפגוס, ויחד עם תחנת המחקר על שם צ'ארלס דרווין פעלנו לממש את התוכנית.
כאשר אנשים מאמינים מגיעים לירושלים הם נמלאים בחרדת קודש ותחושת התגלות. במקרים נדירים הם אפילו מפתחים "סינדרום ירושלים", מצב נפשי נדיר שבו אנשים חשים שיש להם כוחות אלוהיים משיחיים. לאחר שהות של שבוע עם חבורה של מדענים ישראלים בגלפגוס הגעתי למסקנה שכולנו עם "סינדרום גלפגוס": מצב של התרוממות רוח והשתאות מהטבע סביבנו שמעניק לנו השראה ורעיונות אינסופיים למחקר. רגע לפני שנפתח הסמסטר, כולנו כאן עם עיניים נוצצות מלאים ברצון עז לחקור ולגלות, וכמובן לחזור לעבוד כאן בהקדם.
אחת הבעיות לדוגמה שיש באיי הגלפגוס היא בעיית המים המתוקים לשתייה. על כן היה לי חשוב להביא עמי לכנס את פרופ' דרור אבישר, ראש המרכז לחקר המים באוניברסיטת תל אביב. דרור הציג בפני הקהילה המקומית את האפשרות להפיק מים מהלחות באוויר וגם הציג פתרונות שיביאו לשיפור משמעותי של איכות מי השפכים, כך שלא יגרמו נזק למי השתייה. בעיה נוספת שיש באיים היא זיהום אור. אוכלוסיית האיים מונה למעלה מ-25 אלף תושבים ובשעות החשיכה יש שימוש רב בתאורה מלאכותית. תאורה זו פוגעת במנגנוני הסינכרון והשעונים הביולוגיים של בעלי החיים בקרבת מקום: החל מהסרטנים האדומים המפורסמים, דרך אריות הים, האיגואנות הימיות, ועד הכרישים שבאים למזח המואר בלילה בשביל לאכול. פרופ' אורן לוי ופרופ' ליאור אפלבאום מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' יואב גוטהילף מאוניברסיטת תל אביב מומחים בנושא זה ויכולים לסייע למדענים המקומיים באפיון השינויים הפיזיולוגים הנגרמים מתאורה מלאכותית באיים.
בשנות ה-90 שוניות האלמוגים באיי הגלפגוס נחרבו כמעט לגמרי בשל טמפרטורות מים קיצוניות. האפשרות לשקם אזורים אלה בעזרת מבנים מלאכותיים מרהיבים, המיוצרים בהדפסה תלת-ממדית מקרמיקה במעבדתו של פרופ' עזרי טרזי מהטכניון, הלהיבה בצורה בלתי רגילה את המדענים המקומיים. יחד עם המדעניות והמדענים המשתתפים בכנס הייחודי הזה ראינו איך באמצעות חשיבה יצירתית והרבה רצון טוב מצד כל המשתתפים אפשר בהחלט בעתיד הקרוב למצוא יחד פתרונות שיתרמו באופן משמעותי לאיי הגלפגוס.
ארגון הכנס היה מסובך, לילות שלמים לא ישנתי מהמחשבה האם בכלל אפשר להוציא אותו לפועל בזמנים שכאלה. אבל עכשיו כשאני כותבת מחדרי במלון בסן-כריסטובל, כשנהמות אריות הים קוטעות מדי פעם את חוט המחשבה, אני נמלאת בתקווה רבה ובהתרגשות מקידום שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים למקום. אני יודעת שיש בקרב חברי הקהילה המדעית הישראלית את הידע והיכולות לסייע למקום הייחודי הזה ואני מרגישה שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה שתעזור להגן על אחד המקומות האחרונים על פני כדור הארץ בו ניתן לראות את כוחו של הטבע במלוא תפארתו.
פרופ' נועה שנקר, ביולוגית ימית מבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב
