עדות לעוצמתה של האימפריה המצרית. באתר תל אל-אבקיין (Tell Al-Abqain), השוכן בצפון-מערב מצרים, גילו החוקרים שרידי כלי נשק בני כ-3,200 שנה, כולל חרב ברונזה ועליה הירוגליפים המתארים את המלך רעמסס השני, הנחשב לפי החוקרים כפרעה מיציאת מצרים.
4 צפייה בגלריה
חרב הברונזה עם כיתוב הירוגליפי המזכיר את רעמסס השני
(צילום: Egyptian Ministry of Tourism and Antiquities)
החרב נמצאה בחדר קטן, סמוך לאזור שבו עלולה הייתה להתבצע חדירה של אויב, אינדיקציה לכך שחרב זו נועדה ללחימה ולא רק לראווה. שמו של רעמסס השני בלט במיוחד, שכן התגלו שתי אבנים, שנשאו כתב חרטומים הירוגליפי, כשעל אחת מהן אזכור לפרעה.
המצרים הקדמונים הקימו את המבנים הללו לאורך דרך צבאית בדלתא הצפון-מערבית של הנילוס. מיקום זה סייע לכוחות הלוחמים להתעמת עם מי שהגיע לדלתת הנילוס מהמדבר המערבי (חלקו המזרחי של מדבר סהרה, שקיבל את שמו מכיוון שהוא מצוי בחלקה המערבי של מצרים) או מהים התיכון.
למעשה, הפריסה הארכיטקטונית המתקדמת של האתר מדגימה את כישוריהם ההנדסיים של המצרים הקדמונים, אשר השתמשו בנוף הקיים במיומנות למטרות צבאיות. "זוהי תגלית חשובה להבנת האסטרטגיה והלוגיסטיקה של הצבא המצרי תחת שלטונו של רעמסס השני", אמר ל-Live Science פרופ' פיטר ברנד מאוניברסיטת ממפיס בטנסי, שלא היה מעורב בחפירות.
לדבריו, חרב הברונזה ניתנה ככל הנראה לקצין רם-דרג, כפרס מלכותי. העובדה כי החרב נשאה אזכור ברור של מלך מצרים, רק העצימה את יוקרתה, כמו גם את מעמדו של מי שקיבל אותה ואת כוחו ונדיבותו של רעמסס השני. "גילוי האתר מתכתב היטב עם תיאורים טקסטואליים המצביעים על כך שקבוצות שונות, כמו למשל מלוב השכנה, היוו איום על מצרים העתיקה - איום שרק הלך וגבר עם השנים", אמר פרופ' אנתוני ספלינגר מאוניברסיטת אוקלנד, שגם הוא לא היה מעורב בחפירות.
צוות הארכאולוגים גילה, זאת בנוסף לשלל האוצרות, גם עדויות לשימוש בתנורים, שרידי כלי חרס עם עצמות של בעלי חיים בתוכם (כולל דגים) וחרפושיות אבן. במקום נחשפו גם עצמות של פרות שנקברו, מה שמתכתב עם העובדה שפרות במצרים העתיקה סימלו כוח, שפע ושגשוג, כך לדבריו של ד"ר אחמד סעיד אל-חראדלי , ארכאולוג ממשרד התיירות והעתיקות המצרי שהוביל את החפירות.
4 צפייה בגלריה
החפירות באתר המצרי, שהתגלה כמבצר עם אוצרות ארכאולוגיים
(צילום: Egyptian Ministry of Tourism and Antiquities)
עם זאת, ד"ר אל-חראדלי חושב שבמקרה זה, הפרות שימשו למאכל. "עצמותיהן של הפרות התגלו בסמוך לאחר מהתנורים, מה שמעיד על כך שהן ככל הנראה בותרו לחלקים, שעברו תהליך ייבוש ואוחסנו עד להכנתם לאכילה", אמר ד"ר אל-חראדלי ל-Live Science.
רעמסס השני היה השליט החזק והמפורסם ביותר של מצרים. הוא שלט בשנים 1213-1279 לפני הספירה, וחלק מהחוקרים סבורים כי זהו פרעה שבשמו נקשר הסיפור של שעבוד ישראל ויציאת מצרים. הוא הוביל כמה מסעות צבאיים והגדיל את תחומי האימפריה המצרית. בתקופתו היא השתרעה מסוריה שבמזרח עד לנוביה שבדרום.
