היערות בישראל מקבעים כ-4% בלבד מסך פליטות הפחמן הדו-חמצני השנתיות של ישראל – כך עולה מחישוב שנעשה על ידי דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל, ובוסס על מחקריו של חתן פרס ישראל, פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע.
"פרופ' דן יקיר האריך את קצב קיבוע הפחמן בישראל, ובדק את יער יתיר שבדרום. אני לקחתי ממוצע עם הערכה שמרנית: 230 טון למטר רבוע. או עד 250 טון פחמן למטר רבוע. בשורה התחתונה – כשאנחנו מכפילים את קצב הקיבוע בשטח היערות בישראל, שאנחנו מעריכים אותו בכ-3 מיליון דונם, אנחנו מקבלים סדר של גודל של שלושה מיליון טון של פחמן דו-חמצני. השלושה מיליון טון האלה – הם רק כ-4% ואפילו פחות מהפליטה בישראל, שכן פולטים 78 מיליון טון של פחמן דו-חמצני בשנה", אמר ד"ר מרקל.
עם זאת, ד"ר מרקל הוסיף שרוב הפליטה מגיעה מהתעשייה וממכוניות. בחינה של הפליטה והקליטה ברמה אזורית מלמדת שקליטת הפחמן ביערות באזורים כפריים הינה מסדר הגודל של הפליטה באזור זה.
כך למשל בחנו את כמות יערות קק"ל באגן היקוות הכנרת ומצאנו שהם מקבעים פחמן בקצב של 0.3 מיליון טון פחמן דו-חמצני בשנה. כמות זו הינה בסדר הגודל של פליטת 75,000 תושבים (לפי ארבעה טון לאדם באזור ללא תעשייה כבדה). המשמעות היא שיערות אגן היקוות הכנרת מקבעים פחמן בכמות המאזנת את הפליטה של תושבי טבריה וצפת יחד.
"מצד אחד – אפשר לומר שהיערות קולטים רק שלושה מיליון טון פחמן דו-חמצני בשנה כשישראל פולטת 78 מיליון. מצד שני – אין כרגע בישראל דרך אחרת לקלוט פחמן, והמדינה צריכה להוריד את פליטות הפחמן באופן דרמטי אם היא רוצה להגיע ליעדים שלה ל-0 פליטות עד 2050. אז כדאי אולי להוסיף עוד יערות ועוד דרכים לקליטה של פחמן אטמוספרי, אבל כמובן שצריך להוריד את הפליטה. בעיקר בעזרת מעבר מאנרגיות של דלקי מאובנים שמזהמים את הסביבה בפחמן, לאנרגיות מתחדשות שאינן מזהמות", אמר מרקל.
מאבק במשבר האקלים
ד"ר מרקל הוסיף כי קק"ל נכנסת לפעילות של מאבק במשבר האקלים. דירקטוריון קק"ל אישר לאחרונה תקציב ל-2022 עם הקצאה של 50 מיליון שקלים שמיועדים לסביבה ואקלים.
קק"ל מקדמת פרויקטים שונים בתחום האנרגיות המתחדשות. החל מיישום אנרגיה סולארית במאגרי המים שבנתה, דרך הכנת תוכנית אסטרטגית לאנרגיות מתחדשות ברשויות מקומיות ומועצות אזוריות (בשיתוף עם מרכז השל לקיימות) ועד בחינת טכנולוגיות שונות לאגירת אנרגיה, לדו-שימוש בשטחים חקלאיים (אגרי-וולטאי) ולהפיכת הפארקים של קק"ל למאופסי פליטות.
אולם, החשיבות הגדולה ביותר בפעילותה של קק"ל בנושא זה הינה שימור היערות והסביבות הלחות בישראל, בסל שרותי המערכת הרבים שהם מספקים כלול כאמור גם קיבוע פחמן אטמוספירי.
משבר נוסף שבעיני רבים אף גדול יותר ממשבר האקלים, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו הוא משבר המגוון הביולוגי – אובדן קיצוני של ביומסה של צמחייה ובעלי חיים בעולם. על כך, אמר המדען הראשי: "משבר האקלים הוא גם משבר המגוון הביולוגי. זה אומר היעלמות של מינים, כניסה של מינים פולשים. היערות היום הולכים ומותאמים יותר אקולוגית. הן מבחינת מגוון המינים, והן מבחינת איכות העצים".
מרקל הוסיף כי "במקביל, קק"ל נכנסת יותר ויותר לתחום בפעילות של הסביבות הלחות: נחלים, בריכות חורף, מעיינות, ביצות. אילו האזורים שנפגעים יותר מאזורים אחרים בגלל שינויי האקלים. זה נכון שיש גם פגיעה נוספת של זיהום של מי, אבל היא מתווספת על השינויים שנובעים משינויי האקלים, מתקופות יובש ומשיטפונות, סחף קרקע. ואנחנו יותר ויותר משקמים את הסביבות הלחות האלה. אם זה נחלים, מעיינות – פתחנו עבודה לשיקום המעיינות שנמצאים בתחום הניהול של קק"ל. כמו כן, אנחנו עוסקים כבר שנתיים בבריכות החורף שבתחום הניהול של קק"ל, בשיקום שלהן. אנחנו חוברים לרשויות הניקוז שמקדמות את שיקום הנחלים בישראל".
היערכות לשריפות
בעיה נוספת המאיימת על המגוון הביולוגי בישראל ועל היערות בפרט היא שריפות, המתרחשות לעיתים קרובות ואף עתידות להתרחש יותר בשל משבר האקלים.
על כך, אמר ד"ר מרקל כי כשמדברים על היערכות לאקלים משתנה וקיצוני – הדבר הראשון שצריך להזכיר הוא שריפות היער. בגלל ההתחממות והעלייה במקדם היובש, הסיכוי לשריפות יער עולה, וצריך להיערך. הממשלה קיבלה בנושא הזה החלטת ממשלה, ובתקציב שאושר יש עשרות מיליוני שקלים שמיועדים להגברת המוכנות לשריפות. כיבוי והצלה מכינים תוכנית ייעודית, וקק"ל מכינה תוכנית לסיכון צמצום השריפות. זה בהחלט נושא שקק"ל שמה לה כיעד בתוכנית העבודה והיא נכנסת ומטפלת בו יותר ויותר".
