חוקרים מצאו עדויות למכתש פגיעה של אסטרואיד באוקיינוס האטלנטי, מכתש אשר יש ביכולתו להביא למחשבה מחודשת מצידם על השאלה כיצד הדינוזאורים נכחדו מן העולם. צוות המחקר מאמין כי המכתש נגרם על ידי אסטרואיד שהתנגש בכדור הארץ לפני כ-66 מיליון שנים - בערך באותו זמן שבו האסטרואיד צ'יקשולוב (Chicxulub), על שם העיירה השוכנת בשטחו, פגע בכדור הארץ מול חופיו של חצי האי יוקטן שבמקסיקו, יצר מכתש בקוטר של כ-180 ק"מ ובעומק של כ-20 ק"מ - והביא לסוף עידן הדינוזאורים.
המכתש החדש שאותר, נקרא נאדיר (Nadir), על שם הר מצולה (הר המתנשא מקרקעית הים, שפסגתו נמצאת מתחת לפני הים). הוא קבור בעומק קרקעית הים (כ-300 עד 400 מטר) ומשתרע על פני קוטר של יותר מ-8 ק"מ, כל זאת במרחק של כ-400 ק"מ מחופי גינאה וגיניאה-ביסאו שבמערב אפריקה. גילויו התאפשר הודות למדידות סיסמיות, שאפשרו לצוות החוקרים לבחון את מה שנמצא עמוק מתחת לפני כדור הארץ. הנחת היסוד של החוקרים היא שמכתש נאדיר יכול היה להיווצר על ידי התפרקות של אסטרואיד שהתנפץ לרסיסים או על ידי נחיל של אסטרואידים באותה תקופה. אם הערכה זו תאומת, הרי שיהיה מדובר באחד מכ-20 מכתשי פגיעה ימיים מאושרים, שנמצאו על פני כדור הארץ.
ד"ר ורוניקה בריי, חוקרת ממעבדת הירח והכוכבים של אוניברסיטת אריזונה, המתמחה במכתשים שנמצאים בכל מערכת השמש, נמנית על מחברי המחקר שפורסם ב-Science Advances. היא השתמשה בסימולציות ממוחשבות כדי לקבוע איזה סוג של התנגשות התרחשה ומה ההשפעות שהיו עשויות להיות לכך. ההדמיות שביצעה הצביעו על כך שהמכתש נגרם מהתנגשות של אסטרואיד באורך של 400 מטר (בערך בגובהו של האמפייר סטייס בילדינג). כמו כן, על פי הערכת החוקרים הפגיעה התרחשה בעוצמה של כ-5,000 מגה-טון של TNT ואף ייצרה כדור אש בקוטר של בין 10-5 ק"מ. "ממדיו יכלו לייצר גלי צונאמי ששטפו את חופי מערב אפריקה בגובה של יותר מ-900 מטר, כמו גם רעידת אדמה בעוצמה של יותר מ-6.5 בסולם ריכטר. למרות שהוא קטן בהרבה מהאסון העולמי שנגרם כתוצאה מפגיעת אסטרואיד צ'יקשולוב, גם האסטרואיד נאדיר תרם משמעותית להרס המקומי. אם אכן נמצא 'אח' אחד לצ'יקשולוב, הרי שנשאלת השאלה: האם יש אחרים?", אמרה ד"ר בריי.
גודלו המשוער של האסטרואיד נאדיר, משווה אותו בערך לאסטרואיד בנו (Bennu), שנבחר על ידי נאס"א כיעד המחקר של משימת אוסיריס-רקס, גשושית ששוגרה לחלל ב-8 בספטמבר 2016 ונכנסה למסלול סביבו בדצמבר 2018. על פי החישובים של ד"ר בריי, האנרגיה שהשתחררה מהפגיעה שגרמה למכתש נאדיר הייתה גדולה פי אלף מהצונאמי שנגרם מההתפרצות התת ימית של הר הגעש הונגה טונגה, במדינה הפולינזית טונגה, ב-15 בינואר השנה. "אלו סימולציות ראשוניות וצריך לדייק אותן ככל שמתקבלים יותר ויותר נתונים. יחד עם זאת, הן מספקות תובנות חדשות וחשובות לגבי עומק האוקיינוס האפשרי באזור זה בזמן הפגיעה", הסבירה ד"ר בריי.
אויסדין ניקולסון, גיאולוג מאוניברסיטת הריוט וואט באדינבורו, גילה את המכתש מעט במקרה, תוך בחינת נתוני השתקפות סיסמיים מקרקעית הים במהלך פרויקט מחקר המוקדש להתפשטות קרקעית הים, התהליך הגיאולוגי שגרם ליבשות אפריקה ואמריקה להתרחק האחת מהשנייה וליצור את האוקיינוס האטלנטי. "פירשתי בזמני המון נתונים סיסמיים, אבל מעולם לא ראיתי דבר כזה. במקום רצפי המשקעים השטוחים שציפיתי להם על המישור, מצאתי שקע בקוטר של 8.5 ק"מ מתחת לקרקעית הים, עם מאפיינים מאוד יוצאי דופן, משום שיש לו מאפיינים מיוחדים המצביעים על מכתש פגיעה של מטאור, בדומה למכתשי פגיעה גדולים אחרים", אמר ניקולסון.
"מכתש נאדיר הוא תגלית מרגשת להפליא של פגיעה שנייה סמוך בזמן להכחדת הקרטיקון-פלאוגן, שאירע לפני כ-66 מילון שנה", אמר שון גוליק, מומחה למכתשי פגיעה באוניברסיטת טקסס באוסטין, שהיה ממחברי המחקר. "למרות שהוא קטן בהרבה מההכחדה שנגרמה בעקבות מטאור צ'יקשולוב, הרי שעצם קיומו מחייב אותנו לחקור את השפעתו בעידן הקרטיקון המאוחר".
בעוד שהנתונים הסיסמיים מצביעים על כך שהמשקעים שהושפעו על ידי האסטרואיד נאדיר, מתאימים לזמן שבו אירעה הכחדת הקרטיקון-פלאוגן – בייחוד סוף תקופת הקרטיקון והזמן האחרון בו נצפו הדינוזאורים – ישנה עדיין אי ודאות חלקית לגבי זמן הפגיעה המדויק שלו, בשל הרזולוציה המוגבלת של הנתונים שנאספו עד כה. "למרות 4 מיליארד שנים של פגיעות בכדור הארץ, רק 200 התגלו. לכן, מדובר בחדשות מרגשות בכל פעם שמתגלה פגיעה חדשה, במיוחד בסביבה הימית, שאיננה פשוטה למחקר", אמר גוליק.
לשם פתרון חד משמעי לסוגייה זו, הגיש ניקולסון בקשה למימון קדיחה אל תוך קרקעית הים, כדי לאסוף דגימות סלע מרצפת המכתש, במטרה לתארך במדויק את הזמן בו נוצר ובכך לשים חותמת חד משמעית על הקשר להכחדת הדינוזאורים. יחד עם זאת, התהליך עלול לקחת זמן ולהתבצע לא לפני 2024 או 2025 (קידוח מתחת לים הוא מסובך ויקר, בדומה לקידוח שבוצע במכתש צ'יקשולוב, שארך כ-10 שנים מאז התגלה).
