בשיתוף מקורות
"ישראל מתייבשת" זעק הקמפיין של תחילת שנות ה-2000. יש משפטים שלא עוזבים את התודעה הישראלית. בינתיים משבר האקלים שועט, מגביר מצבי קיצון כמו שיטפונות ובצורות ומאיים להחריף את הזמינות של מי שתייה נקיים. אז האם היום "ישראל מתייבשת אפילו יותר"? התשובה המפתיעה היא: לא, הפוך. מה סוד הקסם של הנוסחה הישראלית?
גלי החום באירופה בקיץ האחרון היו חריגים בקנה מידה היסטורי, עד כדי כך שהיה זה הקיץ החם ביותר ברחבי היבשת מזה 500 שנים. ההשלכות לכך היו רבות, בין היתר התייבשות של נהר הריין, כשבצפון איטליה חברות המים המקומיות התחבטו בשאלה האם לנתב את המים לגידול הגפנים ועצי הזית או לצרכים השוטפים של האוכלוסיה. גם בארה"ב, מהכלכלות החזקות בעולם, התייבשות מקורות המים גררה דאגות רבות, ורק לפני כמה חודשים דווח שם על התייבשות נהר הקולורדו, מה שהשפיע על קרוב ל-40 מיליון תושבים שנשענו על מקור המים הזה.
אם אפשר להתנחם בכך, לעומת אירופה ישראל מצויה במצב שונה, יש שיאמרו הפוך לגמרי, זאת משום שמשק המים המקומי יציב ועם רזרבות אספקה גבוהות, עד כדי כך שישראל הפכה לספקית מים אזורית, כולל לרצועת עזה, לרשות הפלסטינית ולממלכת ירדן. למעשה, אספקת המים לירדן, שמקורה בשלב זה בכנרת, הוכפלה לאחרונה עד לרף של 100 מיליון קוב בשנה. לשם השוואה, מדובר בכמות ששקולה לכחמישית מסך התפלת המים השנתית, כשמשרדי הממשלה עובדים בשיתוף פעולה עם חברת מקורות על הכפלה שנייה של הכמות שתועבר לירדנים.
"מדינת ישראל נמצאת על סף המדבר ובאופן קבוע פוטנציאל המים כאן איננו גדול. עד לפני כמה שנים תקופות בצורת ממושכות בהחלט יצרו משבר מים והביאו את המדינה לסף התייבשות", אומר אומר ד"ר עמיר גבעתי, מהחוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "לפני כ-10-15 שנים החל תהליך של הגדלת היצע המים במדינה הודות למקורות נוספים שהמדינה השכילה לפתח: מים מותפלים ושימוש חוזר במים מותפלים. תוספת מקורות מים אלה הביאה לכך שלא חסרים לנו כיום מים לשתייה".
מקורות המים במדינת ישראל מתחלקים בין המקורות הטבעיים הכוללים בעיקר את: אקוויפר ההר והחוף ואת הכנרת, שרבים עדיין רואים בה את מדד המים הלאומי שלא בצדק. בנוסף יש מים מותפלים, וגם מים מטוהרים. "בעוד המים המותפלים משמשים את המגזר הביתי, המים המטוהרים נמצאים בשימוש החקלאות והמים מהמקורות הטבעיים כבר אינם המקור המרכזי ומהווים פחות מ-50%, לכן הם רק מקור משלים. מדינת ישראל נוקטת בגישה של 'ניהול משולב של משק המים הלאומי' אשר מסתמך על מספר מקורות מים ואיננו תלוי במקור בודד או בחסדי שמיים", מסביר ד"ר גבעתי.
כבר לא סומכים על הכנרת, כן משתמשים בשפכים
אז כיצד הגענו למצב הזה ולמה ישראל מצליחה איפה שמדינות מודרניות אחרות נכשלות? התשובה לשאלה זו נחלקת לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא מהפכת התפלת מי הים. עד 2005 עיקר האספקה למשקי הבית נשענה על הכנרת, וגובה המפלס שם היווה לא פעם ברומטר למצב הרוח הלאומי. ירידת משקעים ורצף שנות בצורת הובילו למציאת מקור מים חדש - הים התיכון, עם הקמה של שישה מתקני התפלה גדולים בבעלות השוק הפרטי. המתקנים הללו מספקים קרוב ל-80% מצריכת משקי הבית, ובעוד כחמש שנים הרף יתקרב לכ-100%. לאחר שיושלמו בנייתם של עוד שני מתקני התפלה חדשים שנמצאים בהליך מתקדם, גם הם יוחזקו על ידי השוק הפרטי.
מנכ"ל מקורות עמית לנגמקורות"המצב הזה הוריד את האחריות מניטור שוטף ומדאיג של רף המים בכנרת, שהיא עדיין מקור המים לשעת חירום, אבל כבר לא המקור העיקרי שכל המדינה נשענת עליו" אומר עמית לנג, מנכ"ל מקורות. "יש גם רצון לשמר את מי הכנרת כמאגר חירום, בעתות מלחמה למשל, בהן עלולים להיפגע מתקני ההתפלה, וגם מבחינה סביבתית, שכן לטבע יש חשיבות רבה. כמו כן, ברגע שהקימו מספיק מתקני התפלה, הוחלט להקים מערכת שתגבה את הכנרת, כך שלא רק יישאבו ממנה מים, אלא יתאפשר למלא אותה במים מותפלים במידת הצורך כדי לשמר אותה מבחינה אקולוגית וגם בזמני חירום".
החלק השני הוא מיחזור מים לצרכי חקלאות ותעשייה. ישראל נחשבת למובילה בתחום, כשמתקן השפד"ן שבראשון לציון אוסף שפכים של כ-22 ערים באזור גוש דן, אלו מטוהרים ברמות שונות ביחס לצרכי החקלאות ומוזרמים דרומה. רק לשם השוואה, יכולת מיחזור המים בישראל מגיעה לרמה של כ-85%, כאשר במקום השני בעולם ניצבת ספרד עם כ-30% בלבד. לפיכך, ישראל למעשה עושה שימוש כפול באותו מקור מים, מה שמונע ממנה שאיבה מוגברת של משאבי טבע מצד אחד, והזנה כמעט בלתי מוגבלת של הסקטור החקלאי מצד שני. הסקטור החקלאי אחראי על כחצי מסך צריכת המים השנתית (כ-1.1 מיליארד מטר קוב לשנה), והיכולת לספק לו מים מסביב לשעון מהווה יתרון ענק בניהול משק המים המקומי.
הצלע השלישית של המארג הנדיר הזה היא ניהול רשת המים הארצית. "חברת מקורות משתמשת בחברות היי טק ואמצעים חדשניים כדי לשכלל את משק המים הישראלי ולשמר את היכולת שלו", אומר דודי בלסר, מנהל יחידת החדשנות של מקורות. "רק לשם השוואה, פחת המים בישראל (האובדן בצנרת) הוא רק כ-3%, לעומת כ-48% בקרואטיה, כ-70% בבולגריה וכ-25% בבריטניה. הרף הגבוה הזה מציב את ישראל בחזית הטכנולוגיה לשימור משק מים, יכולת שמסייעת לא רק בישראל אלא גם במדינות אחרות בחו"ל, בהן פועלת מקורות".
מקורות קיבלה מהממשלה אישור להיכנס בבעלות לחברות היי טק ברמה של עד 20%, מה שהביא את יחידת החדשנות שלה להתקשר עד היום עם 8 חברות שונות - בתחום של הגנת הסייבר, חיזוי תקלות וניסיונות פריצה וגם בתחום ניהול האנרגיה ובתחזוקה. דוגמה לחדשנות הישראלית היא מערכת המים החמישית לירושלים שמעבירה כמות רבה יותר של מים לבירה, אבל בו זמנית צורכת פחות אנרגיה, הודות לרכיבים מתקדמים טכנולוגית. "אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים לבנות מערכות חדישות ומשוכללות יותר, מה שמציב את ישראל בחוד החנית ביחס למדינות אחרות בעולם", מציין לנג.
הבעיה של האמריקאים והנוסחה הישראלית
עדות ליתרון של ישראל ניכר ברבעון האחרון עם ביקורי משלחות ממדינות רבות שבאות ללמוד על מה ישראל עשתה נכון. משלחות מגרמניה, איטליה וארה"ב ניסו להבין כיצד הן יכולות לשכפל בצורה מלאה או חלקית את המודל הישראלי, מתוך הכרה בכך שמשבר האקלים לא רק שלא ייעלם מהעולם, אלא אף צפוי להחריף. בהקשר של ארה"ב למשל, סיפר מנכ"ל מקורות כי אף הופיע בפני הסנאט האמריקני והסביר על כל נושא משבר המים ועל ישראל ביחס אליו.
"לפני הופעתי מול הסנאט, עשיתי מחקר קצר על האופן שבו מתמודדת ארה"ב עם משבר המים והבנתי כי בעיות המים שם נובעות הן מתשתית ישנה, לרבות צינורות מעץ, שאף אחד לא לוקח על עצמו לטפל בה, והן מתעריפים ותמחור שהאמריקאים רגישים אליהם. מחיר המים הזול בארה"ב מביא לבזבוז רב, ויש גם בעיות של קניין פרטי שמציב חסמים להעברת צינורות למשל, מכיוון שיש לקבל את אישור בעל הקרקע לכך", מתאר לנג.
למרות הכול לא כדאי לחגוג את היתרון הישראלי עם ברזי מים פתוחים ללא הגבלה. לפי כל התחזיות הכי מחמירות, משק המים המקומי יכול לספק את כל הצרכים לעשור קדימה, אבל המציאות הזו עלולה להשתנות ולכן גם הגישה חברת מקורות לממשלה תכנית אב למשק המים עד לשנת 2050. "יש לשמור על מפלסים גבוהים של הכנרת ושל מפלסי הקידוחים הגבוהים בחוף ובהרים, גם בשנות בצורת כי זה העוגן שלנו בזמני קיצון וגם בזמני חירום", מזכיר לנו בלסר. "אם נמשיך לעבוד בצורה של תכנון קדימה וכל כמה שנים יתווספו מתקני התפלה, אז לא נגיע למצב של הגבלות מים בטווחי זמנים מוגדרים או בהקצאות מצומצמות".
יוסי יעקובי, סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיה של חברת מקורות מסכם: "בשורה התחתונה, המפתח להצלחה משלב ניהול אינטגרטיבי וחדשנות, המעניקים פתרונות ומענה לטווח הרחוק והופכים את ישראל למושא ללמידה על איך לנהל את משק המים בצורה חכמה ויעילה".
