היום (חמישי) התקיים יומה השני והאחרון של הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה במתחם אקספו תל אביב.
במליאת הפתיחה שהתקיימה הבוקר דיבר נשיא המדינה, יצחק הרצוג, על חשיבותן של שותפויות אזוריות סביב התמודדות עם משברי סביבה ואקלים. "חשוב לזכור שאסונות אקלימיים הם גם הזדמנות לשינוי וליצירת שיתופי פעולה אזוריים במזרח התיכון", אמר הנשיא. "מדובר ביעד חשוב, שאני קורא לו 'מזרח תיכון מתחדש'".
במליאה זאת נשא דברים (מרחוק) גם ג'ונתן ספרן פויר, הדובר הראשי ואורח הכבוד של הוועידה. "אני לא גונב מחנויות", הצהיר הסופר בפני הקהל המשתאה. "למרות שמן הסתם הייתי שמח לקבל דברים בחינם – אני לא עושה את זה. מה עובר בראש שלי כשאני לא גונב? כלום. אני לא חושב על האמנה החברתית, אני לא חושב על רווחתו של בעל החנות – אני פשוט מישהו שלא גונב. אנחנו צריכים לעצב את עצמנו לכדי אנשים שפשוט לא גונבים מכדור הארץ, שלא גונבים מהעתיד".
סיכום היום הראשון של הוועידה:
"הסביבה לא מבדילה בין ימין לשמאל, בין חילונים לדתיים או בין נשים לגברים"
האוכל שלנו – העתיד שלנו
לקראת ארוחת הצהריים, פאנל אמצע היום עסק באחד מהנושאים הלוהטים בתחום: האוכל שלנו - וההשפעה שלו על הסביבה. "קשה לשנות הרגלי תזונה כי המזון שלנו נוגע בתרבות שלנו וקשור בפרנסה שלנו", אמרה פרופ' רות דה-פריס, מהמחלקה לאקולוגיה ולפיתוח בר-קיימא באוניברסיטת קולומביה, בראיון מוקלט שערך עמה פרופ' רון מילוא, יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "עם זאת, אפשר לראות איך התזונה שלנו בכל זאת השתנתה עם הדור; בתור ילדה, לא הייתי רגילה לזה: מי היה חושב שיום אחד נאכל סושי וקינואה?"
ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI - עמותה ללא מטרות רווח, שמהווה פלטפורמה לקידום רעיונות ומחקרים בנושא בשר נקי וחלופות למוצרים מן החי שמבוססות על מקור צמחי - התייחס לבעייתיות המובנית בצריכת בשר. "ייצור מזון מן החי הוא לא יעיל ושברירי מאוד: ייצור של קלוריה אחת למאכל אדם עולה לנו בהאבסת פרה ב-34 קלוריות", הוא הסביר. "מדובר ביחס המרה לא הגיוני בעולם של משבר אקלים שבו האוכלוסייה גם הולכת וגדלה. בנוסף, יש כאן אבסורד: בעוד שחלק מאוכלוסייה העולמית סובלת ממחסור במזון, אנחנו משתמשים ב-40 אחוז מהתבואה שלנו עבור הזנת בעלי חיים שמהם אנחנו בסוף מייצרים מזון אחר".
המושב נסגר בפאנל שבו השתתפה סטפני האלט, סגנית שגריר ארצות הברית בארץ – שהחמיאה לחדשנות הישראלית בנושא. "המנהיגות שלכם בתחום החלבונים האלטרנטיביים היא ידועה בעולם, וכולם רוצים לשתף פעולה עם ישראל״, היא אמרה.
שותפה לפאנל, גדעון בכר, שליח מיוחד למשבר האקלים ולקיימות במשרד החוץ, הדגיש גם הוא שהתמודדות נכונה עם משבר האקלים תעשה רק בעזרת בחירות נכונות בתחומי המזון. ״אנחנו לא יכולים לנצח את משבר האקלים ללא שינוי האופן שבו אנחנו צורכים את האוכל שלנו", הוא אמר. "תופעות הרסניות שונות, שמתרחשות בכל רחבי העולם, מושפעות ממה שאנחנו מניחים בצלחת שלנו לארוחת בוקר, צוהריים וערב".
אחד הנושאים שצועדים יד ביד עם המזון שאנחנו צורכים הוא בריאות. "ה-Wellbeing שלנו קשור באופן הדוק ל-Wellbeing של כדור הארץ", אמרה ד"ר טל פטלון, מנהלת KSM, מכון המחקר והחדשנות של מכבי שירותי בריאות – והצביעה על הקשר העמוק בין האדם לפלנטה.
ביערות הגשם של הים
במסגרת מליאת הפתיחה, הוענק פרס מפעל חיים ליוסי לויה, פרופ' (אמריטוס) לאקולוגיה ימית באוניברסיטת תל אביב, על תרומתו לחקר שוניות האלמוגים ומאמציו בשמירה עליהם. "לא סתם קוראים להן 'יערות הגשם של הים'; עושר המינים שבשוניות הוא יוצא דופן", אמר לויה, "אבל בעקבות משבר האקלים הן סובלות מבעיות רבות ובעולם רואים מקרי הלבנה ותמותת אלמוגים נרחבת״.
אחרי קבלת הפרס, במושב שהוביל, לויה התריע על הסכנות החדשות שעומדות בפני שונית האלמוגים באילת, שבראשן תכנית קצא"א. "שמורת האלמוגים באילת היא היחידה בעולם שסמוך אליה ולחופי הרחצה שלצידה יש מזחים שבהם מכליות פורקות נפט", הוא הזהיר, וקרא למשתתפים להצטרף למאמץ בשמירה על אוצרות הטבע שבעירנו הדרומית.
במהלך שני ימי הוועידה, שהחלה אתמול, פקדו אותה כ-2,000 משתתפים, שהאזינו ל-220 הרצאות שמציגות את חזית העשייה הסביבתית בישראל ובעולם, מצד חוקרים, נציגים של גופי ממשל וארגוני חברה אזרחית. בנוסף, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה דאגה לקיזוז פליטות הפחמן הדו-חמצני של הוועידה – והציעה למשתתפים לעשות זאת גם כן, ולשלם על פליטות הנסיעה שלהם, באמצעות מחשבון קיזוז שפותח במיוחד לכנס זה, על ידי KVS – קיימות ושפע בשיתוף עם חברת terrra. אז נתראה בשנה הבאה?
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
