העיתוי של הכיבוש האנושי המוקדם של דרום אמריקה הוא נושא לוויכוח, בניסיון לשפוך אור גם על נקודת הזמן שבה יישבו בני האדם את היבשת, אך גם על תרומתם להכחדת יונקים גדולים בתקופה שלפני כ-20 אלף שנה.
הדיון הזה לא הגיע לפתרון נוכח מחסור בעדויות ארכיאולוגיות ישירות לנוכחות אנושית מוקדמת ואינטראקציות בין בני האדם לבעלי החיים באותה העת. כעת, במחקר שפורסם בכתב העת PLoS ONE, אותו הובילו חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של לה פלאטה בארגנטינה, הוצגו עדויות לטבח במאובני יונקים מתקופת הפליסטוקן, שהתרחש על גדות נהר רקונקוויסטה בארגנטינה.
המאובנים, אותם בחנו החוקרים היו של גליפטודון, יונק פרהיסטורי שפירוש שמו מיוונית עתיקה הוא "שן מחורצת", אשר היה קרוב משפחתו של הארמדיל הענק (שניהם שייכים למשפחת הארמדיליים). ניתוח של סימני החיתוך בחלקים של האגן, הזנב ושריון הגוף של מין הגליפטודון, נאוסקלרוקליפטוס (Neosclerocalyptus) שמו, לא הותירו ספק בנוגע לכך שמדובר בסימנים מוכרים שנעשו על ידי כלי אבן, כשהמיקום של סימנים אלו העיד על הרצון שהיה לציידים האנושיים להתמקד בחלקים מהם יכלו להפיק את המירב לטובתם.
בסך הכל, זיהו החוקרים 32 סימני חיתוך על פני העצמות, כשתיארוך פחמן-14 אותו ערכו, הצביע על כך שמאובנים אלה הם בני כ-21 אלף שנה, כמעט 6,000 שנה מוקדם יותר מעדויות ארכיאולוגיות ידועות אחרות של כיבוש אנושי בחלקה הדרומי של אמריקה הדרומית והאינטראקציה שנוצרה עם מגה-פאונה שחיה באזור זה.
מאובנים אלה הם גם בין העדויות העתיקות ביותר לאינטראקציה אנושית עם יונקים גדולים, זמן קצר לפני שרבים מאותם יונקים נכחדו. מחברי המחקר סבורים כי ממצאי מחקרם הם רק קצה המזלג, שכן חפירות נוספות באתר זה, לרבות ניתוח נוסף של סימני החיתוך ותיארוך נרחב יותר של פחמן של המאובנים, יניבו מידע חיוני נוסף, בין היתר של כלי הצייד בהם השתמשו בני האדם.
"ממצאי המחקר מעמידים בספק את מסגרת הזמן בה דרכו בני האדם הראשונים על אדמת יבשת אמריקה. כמו כן, בהחלט ייתכן כי גודלו של יונק ענק זה, שהגיע עד למשקל של 300 ק"ג, היווה את הסיבה לכך שבני האדם סימנו אותו כמטרה", אמר מיגל דלגאדו, פלאואנתרופולוג מהאוניברסיטה הלאומית של לה פלאטה.