כחלק מהלחימה המתמשכת ברצועת עזה, מערך התותחנים של צה"ל פועל סביב השעון ומבצע ירי מסיבי לעבר מטרות שונות הפזורות בעומק הרצועה. באחת מאותן הפגזות, נתפס בעדשת המצלמה רגע ייחודי שבו ניתן לראות בבירור גל הלם שנוצר עם מעוף הפגז.
גל הלם הוא סוג של הפרעה המתקדמת בתווך, כשבחזית גל ההלם ישנה עלייה בלחץ, בטמפרטורה ובצפיפות. "גל ההלם שבו ניתן לחזות בתמונה שצולמה, נוצר באוויר החם כתוצאה מתנועת הפגז שנע במהירות על-קולית. אנחנו רגילים לחוות בום על-קולי חזק מאוד שנוצר כתוצאה מתנועת מטוסים, אולם מה שניתן לראות בתמונה זה האוויר שמתפשט באופן מעגלי. הפגז זז מהר יותר ממהירות הקול, תוך שהאוויר החם שנוצר בירי הפגז ובתנועתו מתפשטים במהירות כלפי חוץ, מה שהוביל ליצירת גל ההלם", הסביר פרופ' בני טרכטנברוט מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב.
לדבריו, גל ההלם הזה לא אמור להשפיע על תעופת הפגז, שכן הוא מתוכנן להתמודד עם זה מבחינה אווירודינמית באמצעות האופן שבו הוא מעוצב ובנוי. "מבנה הפגז מאפשר לו להשאיר את גל ההלם מאחוריו. אמנם יש חיכוך, אבל גל ההלם לא מפריע לתנועת הפגז, ממש כמו שמטוס מאוד מהיר בנוי אווירודינמית באופן כזה שלא תיווצר הפרעה לתנועתו (בשונה ממטוס נוסעים או מטוס קל שעלולים להתפרק אם יעברו את מהירות הקול)", הוסיף פרופ' טרכטנברוט.
פרופ' אהוד נקר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב, התייחס גם הוא לתמונה הייחודית: "גל ההלם הוא אי רציפות בלחץ, בצפיפות ובמהירות של האוויר, שנעה מהר יותר ממהירות הקול. בעת גל ההלם, נוצרת חלוקה לשני אזורים שונים: אזור אחד שגל ההלם לא הגיע אליו בו התנאים זהים לאלו שהיו לפני ירי הפגז, ואזור אחר שגל ההלם הגיע אליו ומאופיין בטמפרטורה, צפיפות ולחץ גבוהים. בתמונה ניתן לראות כי האזור הראשון הוא כל מה שמחוץ לקשת גל ההלם, כאשר מה שבתוך הקשת הוא האזור שמושפע ממנו. מאחר והאור נשבר במעבר מהאזור השקט לאזור החם והצפוף שבתוך גל ההלם, לנו זה נראה כאילו יש עדשה שמקיפה את התותח".
לדבריו, היכולת לראות את גל ההלם בעין איננה אפשרית מכיוון שהוא נע במהירות גבוהה מדי, ולכן עדשת המצלמה כן הצליחה לקלוט אותו. כמו כן, ככל שגל ההלם מתקדם וגדל, כך פוחתת עוצמתו מפאת העובדה ששוחררה כמות מסוימת של אנרגיה אשר מתפזרת על כמות חומר גדולה יותר.
בנוסף, כאשר מהירות גל ההלם פוחתת מספיק, הוא הופך לגל קול. "מי שעומד קרוב מספיק לתותח ירגיש משב רוח פתאומי. אם גל ההלם חזק מספיק עלולה להתרחש פגיעה פיזית, ולכן נדרשת הקפדה יתרה על הוראות בטיחות בעת ירי", הסביר פרופ' נקר.