חוקרים שיחזרו את המוח והאוזניים הפנימיות של שני ספינוזאורים, ובכך עזרו לחשוף כיצד הדינוזאורים הטורפים הגדולים הללו קיימו אינטראקציה עם הסביבה שלהם. את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת סאות'המפטון ומאוניברסיטת אוהיו.
ספינוזאורים הם קבוצה יוצאת דופן של דינוזאורים תרופודים, שעל אף עמוד השדרה הייחודי דמוי המפרש שלהם, מתאפיינים בלסתות ארוכות כשל תנין ושיניים חרוטיות. המאפיינים הפיזיים הללו סייעו לדינוזאור הטורף גדול הממדים, שאורך גופו נאמד בין 16 ל-18 מטרים ומשקלו נע סביב 7 טונות, לסגל אורח חיים מימי למחצה, שכלל חיפוש אחר טרף במקורות המים, כמו למשל דגים גדולים. מדובר בדרך חיים שהייתה שונה מאוד מזו של תרופודים מוכרים יותר, כמו אלוזאורוס וטירנוזאורוס רקס.
כדי להבין טוב יותר את האבולוציה של המוח והחושים של הספינוזאורוס, צוות המחקר סרק מאובנים של בריוניקס (סוג דינוזאור תרופוד ממשפחת הספינוזאוריים) ממחוז סארי (Surrey) וצרטוסוכופס (סוג של דינוזאור במשפחת הספינוזאוריים שחי בקרטיקון התחתון בבריטניה) מהאי וייט (Isle of Wight), שניהם מדרום-מזרח אנגליה. שני דינוזאורים אלה הם הספינוזאורים העתיקים ביותר שידועים ככאלה בהם נשמר המוח. הם חיו על פני כדור הארץ לפני כ-125 מיליון שנים, כשהמוח שלהם השתמר היטב כל כך, עד כדי כך שהחוקרים הצליחו לשחזר דיגיטלית את הרקמות הרכות הפנימיות שנרקבו במרוצת השנים.
החוקרים, שממצאי מחקרם פורסמו בכתב העת Journal of Anatomy, גילו שפקעת ההרחה (Olfactory bulb) של הטורפים הענקים, שמעבדת את הריחות במוח, לא הייתה מפותחת במיוחד, בעוד שאוזניהם יכלו לשמוע צלילים בתדר נמוך. למעשה, אותם חלקים במוח שהיו מעורבים בשמירה על יציבות הראש ובשמירה על קשר עין עם הטרף, נמצאו ככאלה שהיו פחות מפותחים מאשר אצל ספינוזאורים מאוחרים יותר. "למרות האקולוגיה יוצאת הדופן שלהם, נראה שהמוח והחושים של הספינוזאורים המוקדמים הללו שמרו על היבטים משותפים רבים עם תרופודים גדולים אחרים - אין שום הוכחה שאורחות חייהם המימיים למחצה משתקפים באופן שבו המוח שלהם בנוי", אמר כריס בארקר, דוקטורנט מאוניברסיטת סאות'המפטון, שהוביל את המחקר.
אחת הפרשנויות של הראיות הללו היא שאבותיהם הקדמונים של הספינוזאורים כבר היו בעלי מוחות והתאמות חושיות שבאמצעותם יכלו לטרוף דגים, כך שכל שנדרש מהספינוזאורים כדי שיוכלו לחיות חיים מימיים למחצה היה לפתח גולגולת מוארכת ומבנה שיניים חרוטי. "מכיוון שהגולגולות של כל הספינוזאורים מותאמות כל כך ללכידת דגים, מפתיע לראות מוחות שלא מותאמים לפעולה מסוג זה", אמר הפלאונטולוג ד"ר דארן נאייש מאוניברסיטת סאות'המפטון, שלקח חלק במחקר. "יחד עם זאת, התוצאות עדיין משמעותיות, שכן מרגש לקבל כל כך הרבה מידע על יכולות חושיות - שמיעה, חוש ריח, שיווי משקל וכן הלאה, מדינוזאורים שחיו ברחבי בריטניה. באמצעות טכנולוגיה חדשנית, השגנו למעשה את כל המידע שיכולנו לקבל אודות המוח ויכולות השמיעה של המאובנים הללו", הוסיף ד"ר נאייש.
במהלך השנים האחרונות, מעבדת EvoPalaeo באוניברסיטת סאות'המפטון ערכה מחקר משמעותי על ספינוזאורים חדשים מהאי וייט, כשגילוי שרידי שני צרטוסוכופסים קרה ב-2021 כשמיד אחריו, אשתקד, פורסמו ממצאי שרידי ספינוזאורוס חדש נוסף - שזכה לכינוי "ספינוזאורוס הסלע הלבן" - במה שנחשב לאחד מהטורפים היבשתיים הגדולים באירופה, עם אורך גוף שעלה על 10 מטרים.
תא המוח של הצרטוסוכופס נסרק במרכז μ-Vis X-ray שבאוניברסיטת סאות'המפטון, ביתם של כמה מסורקי ה-CT החזקים ביותר באנגליה, כשדגם מוחו מוצג כעת לצד עצמותיו כחלק מתערוכה של מוזיאון אי הדינוזאור (Dinosaur Isle Museum) בסאנדאון שבאי וייט. "המחקר החדש הוא צעד משמעותי נוסף במהפכה הפלאונטולוגית עקב התקדמות בהדמיה מבוססת CT של מאובנים. אנו נמצאים כעת בעמדה בה נוכל להעריך את היכולות הקוגניטיביות והחושיות של בעלי חיים שנכחדו ולחקור כיצד המוח התפתח בדינוזאורים דוגמת הספינוזאורים", אמר לורנס מ. וויטמר, פרופ' לאנטומיה במכללה לרפואה אוסטאופתית של אוניברסיטת אוהיו, שעוסק בסריקת CT של דינוזאורים כבר למעלה מ-25 שנים ונמנה על מחברי המחקר.
"מחקר חדש זה מדגיש את התפקיד המשמעותי שיש למאובנים בריטיים בהבנה המתפתחת והמהירה שלנו לגבי דינוזאורים, ומראה כיצד בריטניה בכלל ואוניברסיטת סאות'המפטון בפרט, נמצאות בחזית חקר הספינוזאורים, כך שהמחקר הזה הוא תוספת חשובה לדיונים מתמשכים על הביולוגיה והאבולוציה של טורפי הענק הללו", סיכם ד"ר ניל. גוסטלינג, שעומד בראש מעבדת EvoPalaeo באוניברסיטת סאות'המפטון.