סביר להניח ש-2015 עד 2021 יהיו שבע השנים החמות ביותר מאז החלו המדידות. כך פרסם היום (א') הארגון המטאורולוגי העולמי. בארגון, שפרסמו את הדו"ח המדאיג ביום שבו נפתחה ועידת האקלים החשובה בלגזגו, הזהירו כי כדור הארץ בדרך "לתקופה חסרת תקדים".
ועידת האקלים יוצאת לדרך: ד"ר עמיר גבעתי ונדב איל בריאיון
(צילום: אבי חי)
בארגון של האו"ם אמרו כי להתחממות הגלובלית, הנגרמת כתוצאה מפליטת גזי חממה על ידי בני האדם, "יש השלכות מרחיקות לכת על הדור הנוכחי ועל הדורות הבאים".
בהתבסס על נתונים לגבי תשעת החודשים הראשונים של השנה, אמרו בארגון המטאורולוגי העולמי, כי 2021 צפויה להיות בין השנה החמישית לשביעית ברשימת השנים החמות ביותר מאז החל התיעוד, זאת למרות השפעת תופעת לה ניניה, שהורידה את הטמפרטורות בתחילת השנה.
לפי הנתונים של מנהל האוקיינוסים ואטמוספרה הלאומי בארצות הברית, השנים החמות מאז החלו המדידות ב-1880 הן (לפי הסדר): 2016, 2020, 2019, 2015, 2017 ו-2018.
ועידת האקלים יוצאת לדרך: דיווח של כתבתנו אילנה קוריאל
(צילום: בראל אפרים, אבי חי)
"ממעמקי האוקיינוס לפסגות ההרים, מקרחונים נמסים לאירוע מזג אוויר קיצוניים בלתי פוסקים – מערכות אקולוגיות וקהילות ברחבי העולם נהרסות", אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש בהתייחסו לדו"ח המדאיג.
מזכ"ל האו"ם הוסיף כי ועידת האקלים, שנפתחה היום ותימשך כשבועיים, "חיבת להיות נקודת מפנה עבור בני האדם וכדור הארץ".
לפי הארגון המטאורולוגי העולמי הטמפרטורה הממוצעת בשלב זה בשנת 2021 גבוהה ב-1.09 מעלות צלזיוס לעומת הממוצע של התקופה שלפני המהפכה התעשייתית. עוד אמרו בארגון כי הטמפרטורה הממוצעת ב-20 השנים האחרונים (בין 2002 ל-2021) עלתה לראשונה על הסף הסמלי של מעלה אחת מעל הממוצע באמצע המאה ה-19, כשבני אדם החלו לשרוף דלקי מאובנים בקנה מידה תעשייתי.
סטיבן בלכר, המדען הראשי בשירות המטאורולוגי בבריטניה, אמר כי "הנציגים המגיעים לוועידת האקלים צריכים לשאוף לשמור על עליית הטמפרטורה העולמית, בגבולות שסוכמו בפריז לפני שש שנים. הסכם פריז קבע יעד ולפיו אין לעבור את העלייה ב-2 מעלות ולעשות את כל המאמצים שלא לעבור התחממות של 1.5 מעלות.
ושינויי האקלים, שכאמור נגרמים כתוצאה מפעילות בני האדם, גרמו לשורה ארוכה של אסונות מאז 2015. בין היתר נשרפו יערות באוסטרליה, סיביר וקליפורניה, גל חום של פעם באלף שנים פקד את צפון אמריקה וגשמים קיצוניים גרמו להצפות מסיביות באסיה, אפריקה, אירופה וארצות הברית.
"אירועי קיצון הם הנורמה החדשה", אמר מנהל הארגון המטאורולוגי של האו"ם, פרופ' פטרי טאלאס. גם הוא אמר כי כמו שמחקרים מדעיים מראים, מדובר בתוצאה של שריפת דלקי מאובנים על ידי בני האדם.
בינתיים, עליית גובה פני הים – שנגרמה בעיקר מהמסת קרחונים – הגיעה בשנים האחרונות לשיא חדש. "הדו"ח הוא מזעזע ומטריד מאוד והוא מהווה עוד קריאת השכמה למנהיגי העולם, שנגמר הזמן לדבר", אמר ג'ונתן במבר, מנהל מרכז הקרחונים בבריסטול.
לדברי במבר, במצב הנוכחי, עליית מפלס פני הים עלולה להגיע ליותר משני מטרים על שנת 2100, מה שעלול לגרום ל-630 מיליון בני אדם לעקור מבתיהם. "ההשלכות האלה בלתי נתפסות", הוא אמר. "כעת נדרשת פעולה עמוקה ומקיפה יותר כדי להגביל את משבר האקלים".
מדובר בדו"ח מדאיג נוסף של הארגון. בחודש מאי פורסם דו"ח לפיו קיים סיכוי של כ-40% שבאחת מחמש השנים הקרובות הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ תגיע ל-1.5 מעלות יותר מהמצב לפני המהפכה התעשייתית. בארגון אמרו כי הסיכויים לכך גדלים עם הזמן. בנוסף אמרו אז בארגון המטאורולוגי העולמי כי קיימת סבירות של 90% ששנה אחת לפחות, בין השנים 2021 ל-2025, תהיה השנה החמה ביותר בהיסטוריה. כרגע מחזיקה בתואר שנת 2016.
ומה בישראל?
ראש הממשלה, נפתלי בנט, צפוי לומר מחר בוועידה כי ישראל מחויבת לאפס פליטות גזי חממה עד 2050, כפי שנחשף ביום שישי ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". אבל טרם המראתו לגלזגו הוא התייחס לנושאים רבים, אבל לא למשבר האקלים וליעדים שתציג ישראל בוועידה.
נפתלי בנט ראש הממשלה לפני ההמראה לועידת האקלים בגלזגו, סקוטלנד
(צילום: נדב אבס )
בוועידה בגלזגו יתקיימו דיונים מכריעים על הניסיון הבינלאומי לבלום את השינוי האקלימי, הנחשב כיום לאיום הכבד ביותר לגורל האנושות. במהלך השבוע האחרון סיכם בנט עם שרת האנרגיה קארין אלהרר על הצגת יעד ותוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי החממה בישראל עד לאפס פליטות בשנת 2050. הצעה בנוסח זה תובא להחלטת ממשלה בשבועות הקרובים. יחד עם בנט טסו לסקוטלנד גם אלהרר והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג.
בנט אמר בדיונים השבוע כי "משבר האקלים נוגע לחיים של כולנו, וגם לחיי הילדים והנכדים שלנו. זה בנפשנו, ולכן אנחנו נדרשים לזה במלוא הנחישות גם כאן. ישראל היא אומת החדשנות, וביכולתה לתרום לעולם מהכישרון ומהיצירתיות שיש רק לה. עם היעד החדש, ישראל מתייצבת לצד מדינות העולם המפותחות שכבר פועלות להשגת היעד של אפס פליטות, ומאשררת את מחויבותה להסכם פריז וההסכמות הבינלאומיות בנושא".
לרגל הוועידה פרסם מרכז המידע של הכנסת גם כן דו"ח על המצב בישראל. בדו"ח נכתב בין היתר כי "שינויי האקלים אינם פוסחים על ישראל – ההפך הוא הנכון. המזרח התיכון מאופיין בתור נקודה חמה של שינוי אקלים, כלומר אזור שבו קצב השינויים ועוצמתם גבוהים ביחס למרבית האזורים בכדור הארץ. דו"ח מחקר של השירות המטאורולוגי מצביע על שורה של שינויים אקלימיים ב-67 השנים שמ-1950 עד 2017 ,ובין השאר: עלייה של 1.4 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת; הִתְרַּבּות הימים והלילות החמים והתמעטות הימים והלילות הקרים. אשר למשקעים, נמצא כי ב-30 השנים האחרונות חלה ירידה במשקעים באגן ההיקוות של הכינרת ובחלקים של החוף והשפלה, ועלייה במשקעים באזורים אחרים, ובהם צפון הנגב ומישור החוף הדרומי. בחישוב כלל ארצי חלה ירידה של כ-25 מ"מ במשקעים ופחתו ימי הגשם, אם כי שינויים אלו אינם מובהקים מבחינה סטטיסטית (בשל התנודתיות הרבה ומיעוט יחסי של נקודות מדידה).
דו"ח נוסף של השירות המטאורולוגי נוגע למגמות השינוי בטמפרטורה עד שנת 2100. בהתבסס על מודלים אקלימיים, מחברי הדו"ח צופים כי שינויים שנצפו בתבניות האקלים בארץ יימשכו ואף יואצו בשנים הבאות: עד סוף 2100 צפוי שהטמפרטורה הממוצעת בישראל תוסיף עוד לעלות ב-1.5 מעלות בתרחיש האופטימי (צמצום פליטות עולמי), ובכ-4 מעלות בתרחיש הפסימי ("עסקים כרגיל"). אשר למשקעים, בשנים 2050-2021 צפויה הפחתה מתונה של 7% במשקעים ביחס לשנים 1961 עד 1990. אולם בשנים 2071 עד 2100, על פי אותו דו"ח, צפויה ירידה של 127 מ"מ גשם בממוצע – יותר מרבע מכמות הגשם השנתית הממוצעת.
נוסף על אלה, עולה מהדו"ח, בים התיכון קצב התחממות מי הים, התמלחותם והחמצתם, וכן עליית פני הים הוא קצב חד ביחס למגמות העולמיות; בתוך כך, קיימת סכנה להצפה של אזורים מסוימים, פגיעה בתשתיות חופיות ופגיעה במגוון הביולוגי הימי.
