הפקה ושימוש במתכות בכלל, ובעופרת בפרט, החלו לפני כ-8,000 שנה, בתחילת התקופה הכלקוליתית. עד למהפכה התעשייתית מינרלים עשירי עופרת נכרו בעיקר כיוון שהם מכילים לעיתים כסף (SILVER). לפני כ-5,000 שנה התפתחה טכנולוגיה המאפשרת הפרדת כסף ממינרלים עשירי עופרת ובעקבות זאת בני אדם החלו להשתמש בחתיכות כסף לצורך מסחר, שימוש שהלך וגבר עם הזמן וצבר תאוצה עם המצאת המטבעות, כ-500 שנה לפני הספירה.
כתוצאה מכך, כמויות העופרת שנכרו בעולם הישן (אירופה, אסיה ואפריקה) הלכו וגדלו בהדרגה עם השנים, והגיעו לשיאן בתקופה הרומית. חשוב לציין שעופרת היא מתכת רעילה ביותר. היא נספגת בין היתר בעצמות ובשיניים ופוגעת במערכות רבות בגוף האדם, כולל מערכת העצבים והמוח, ואף גורמת למוות. עם נפילת האימפריה הרומית וקריסת הכלכלה באירופה, פחתה לתקופה מסוימת כמות העופרת שהופקה באזורים אלה.
מחקרים קודמים שעסקו בתיעוד הפליטות של עופרת לסביבה, בדקו את ריכוזי המתכת עצמה בקרח ובסדימנטים במהלך ההיסטוריה האנושית. מחקר חדש בהובלת פרופ' יגאל אראל מהמכון למדעי כדור הארץ והחוג למדעי הסביבה באוניברסיטה העברית בחן לראשונה בעולם ריכוזי העופרת בעצמות בני אדם לאורך תקופת זמן ממושכת. במחקר שפורסם בכתב העת בנושא מדע וסביבה, ES&T, ולו היו שותפים גם פרופ' לירן כרמל, עדי טייכר ואופיר תירוש מהאוניברסיטה העברית, פרופ' רון פנחסי מאוניברסיטת וינה ופרופ' אלפרדו קופה מאוניברסיטת רומא, נבדקו עצמות של כ-130 בני אדם שחיו באזור רומא החל בתקופה שקדמה לחשיפה למתכות ועד למאה ה-17.
פרופ' אראל והחוקרים הראו כיצד ריכוזי עופרת בעצמות של בני אדם השתנו עם הזמן, וכיצד שינוי זה עוקב בצורה נאמנה אחרי היסטוריית ההפקה של העופרת. במילים אחרות, ככל שהפיקו יותר עופרת, ריכוזי העופרת בגופם של בני האדם עלו.
פרופ' אראל הסביר: "המחקר שלנו הוא הראשון שבודק ישירות את ריכוזי העופרת בעצמות בני אדם לאורך אלפי שנים במיקום מוגדר ומרכזי. מדדנו ריכוזי עופרת בעצמות של אנשים שחיו ברומא ובסביבתה החל מלפני כ-12,000 שנים ועד לפני כ-350 שנים. בצורה זו, התאפשר לראשונה לבחון את הקשר שבין קצב הפקת העופרת לבין ריכוזי העופרת הנספגת בעצמות האדם".
הממצא המרכזי של המחקר הינו שריכוזי עופרת בעצמות של בני אדם משתנים עם הזמן כפונקציה של קצב הכרייה של עופרת. כלומר, ככל שקצב הפקת העופרת עלה, ספגו בני אדם יותר עופרת בגופם. החשיבות של הממצא היא לא רק היסטורית, אלא רלוונטית מאוד גם היום, כיוון שישנה עלייה משמעותית בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, שנחוצות לתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים וכן להפקה ואגירה של אנרגיה סולארית ואנרגית רוח.
פרופ' יגאל אראלצילום: האוניברסיטה העברית"לאור תוצאות מחקרנו", אמר פרופ' אראל, "אנחנו מתריעים על כך שאנשים רבים נמצאים בסיכון בריאותי רחב היקף. הפגיעה העיקרית תהיה להערכתנו באוכלוסיות של כורים, פועלים במפעלי מחזור, ומפעילי מתקנים סולריים ברחבי העולם, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת בני אדם".
פורסם לראשונה: 06:00, 16.08.21
