תלמידות ותלמידים מהכפר הירוק מטפחים זה שנים גן שבו גדלים זנים נדירים של צמחיית בר ארץ-ישראלית, בין המחלפים והכבישים הסואנים שבפאתי פי גלילות. אתמול (יום א') הם העניקו לגן שם, "גן נחמה", על שם נחמה ריבלין, רעייתו המנוחה של נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין.
גן מקלט על שם נחמה ריבלין ז״ל נחנך במעמד בני משפחתה של נחמה ריבלין, ובהשתתפות התלמידות שמטפלות בגן בשנים האחרונות, בהובלת האקולוג הראשי של בית ספרן, רוני שושן.
המקלט שבכפר הירוק החל לפעול בשנת 2010, והוא תוצר של שיתוף פעולה בין בית ספר ״הכפר הירוק״, רשות הטבע והגנים, אוניברסיטת תל אביב ובנק הגנים "מכון וולקני". משימתן של שומרות הגן היא הצלת מינים "אדומים" – מינים בסכנת הכחדה חמורה.
החוק בישראל אוסר לגדל או לאסוף באופן עצמאי צמחיית בר, ועל כן פעילותו של גן המקלט מבוקרת ומפוקחת כל העת. את העבודה המעשית בגן המקלט מבצעות תלמידות (ותלמידי) בית הספר ״הכפר-הירוק״, ובכך הן לוקחות חלק פעיל בייצוב המאזן האקולוגי השברירי.
בגן, מרבות התלמידות את זרע המינים "האדומים", ומסייעות להפצתם באזורים נוספים. כך דואגות התלמידות לשקם אתרי גידול שנפגמו ולהרחיב את תפוצתם של מינים רגישים. בנוסף, בגן מטופלים ומתרבים צבים שנחשבים למין נכחד.
שירה עמית בת ה-16, פעילה בגן מקלט כבר יותר משלוש שנים, סיפרה: ״דמיינו לכם עולם שבו לא תוכלו להאכיל את בני משפחתכם. עולם ללא מזון. מפחיד, לא? כדי לוודא שלעולם לא נגיע למצב כזה, מוטלת עלינו החובה לשמור על איזון בטבע. פגיעות מתמשכות במגוון הביולוגי עלולות להרוס חוליות שלמות בשרשרת המזון, ובסופו של דבר לפגוע בכולנו".
״ידוע כי פלישתו הבלתי מבוקרת של האדם אל שטחי הטבע, פוגעת במאזן האקולוגי", מסביר רוני שושן, האקולוג הראשי של הכפר הירוק, "כך משתנה מגוון החי והצומח בבתי הגידול הטבעיים, ואם חלק מסוים במערכת חסר, עתידה היא להתפרק ולהשפיע בכך על סביבתנו. כדי שמיני צמחים נדירים לא יכחדו לחלוטין הוקם בכפר הירוק הגן המיוחד - והוא גן מקלט לזני צמחים בסכנת הכחדה כגון: געדה קיפחת, אזוביון דגול, תלתן דגול ועוד".
עמליה בן שחל בת ה-16, פעילה בגן תקופה ארוכה, הוסיפה: "בכל פעם מחדש אנחנו מתרגשות מכמויות הזרעים שאנחנו מפיקות, במיוחד כשידוע לנו שמדובר במינים 'אדומים׳, גולנית ערב, חולם כרדני, תורמוס שעיר, תורמוס צהוב, אירוס הארגמן וברור לנו שיש עוד זנים רבים שביכולתנו להציל מההעלמות", סיפרה עמליה.
ההחלטה לקרוא לגן על שמה של נחמה ריבלין הייתה יוזמה של התלמידות, שסיפרו כי ״נחמה פעלה למען שימור הטבע והאדמה ובעצמה השקיעה בזריעה בשתילה וליקוט בגינה הקהילתית ובמרפסת בביתה. בגן המקלט זה אנחנו זורעות ומטפחות את האדמה למען העתיד של כולנו, כמו שנחמה אמרה: 'הילדים הם העתיד ומהם תבוא הישועה'".
הנשיא העשירי ראובן (רובי) ריבלין הודה לתלמידי הכפר וצוות המורים המוביל את הפעילות בגן, ואמר: ״נחמה לא הייתה מתרגשת בקלות, או לפחות לא יכולתם לראות עליה כשהתרגשות אחזה בה, אבל אני אומר לכן, היום היא הייתה נרגשת מאוד. מנחמה למדנו שחברה שאינה דואגת לחסרי הישע שבה, אינה ראויה להיקרא חברה. זה נכון גם לגבי כל בעלי החיים שחיים איתנו, לגבי הצומח שהעולם שלנו התברך בו, אנחנו ערבים לשלומם לא פחות מאשר לשלומנו".
ריבלין פנה בדבריו אל חברי מועצת רמת השרון ודרכם אל ראש העיר וביקש כי יעשו ככל שביכולתם על מנת לשנות את תוכנית הבניה על שטח הגן, המאיימת על קיומו. ״יש לנו קרקעות חלופיות רבות עבור בנייה, אך שטח חשוב כל כך כמו פיסת האדמה הזו, נתקשה מאוד לשחזר. אנא, חברי המועצה וידידי ראש העיר, שיקלו את התוכנית המאיימת על שטח גן המקלט".
