הידע על הפנגולין - יונק מכוסה שריון אצטרובלי ואוכל חרקים קטנים הנפוץ ברחבי אסיה ואפריקה - איננו רב. כעת, מחקר חדש חושף את מה שמחבריו כינו "הפתעה מדעית", שמדגישה עד כמה בעל החיים הזה הינו יוצא דופן.
מחברי המחקר גילו שלנקבת פנגולין עצים קטן - מין של פנגולין עצים שחי ביערות הטרופיים של דרום-מזרח אפריקה - יש 114 כרומוזומים, יותר מכל יונק מלבד חולדת הבמבוק הבוליביאנית, שיש לה 118 כרומוזומים, והרבה יותר מבני אדם, שכן בגופנו יש 46 כרומוזומים. כדי להבין עד כמה ייחודי הנתון הזה, די להסתכל על מיני פנגולין אחרים כדי להבין את ההבדל הרב, בשל העובדה כי מספר הכרומוזומים בגופם נע מ-36 ל-42.
מחברי המחקר, שפורסם בכתב העת Chromosome Research, זיהו גם מוזרות גנטית נוספת, בתוך המין עצמו, לאחר שהבחינו בכך שלזכר פנגולין עצים קטן יש 113 כרומוזומים בגופו, חריגות מפתיעה נוכח העובדה שברוב המינים מספר הכרומוזומים בגופם של זכרים ונקבות הינו דומה. "מדובר על ממצא ייחודי מסוגו על פני כדור הארץ", אמרה ג'ן טינסמן מהמרכז לחקר טרופי של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שנמנתה על צוות המחקר והוסיפה כי הפנגולינאים נכללים על מערכת המיתרניים, בין היתר יחד עם החתוליים והקרנפיים. טינסמן שיתפה פעולה במחקר עם עמיתים מאוניברסיטת קליפורניה וממספר אוניברסיטאות אחרות ברחבי העולם, כמו גם גני חיות וארגוני מחקר. מטרת המחקר הייתה לייצר מידע על הגנום של הפנגולין על מנת לתמוך במאמצי השימור שלו, מפני שכל ארבעת המינים של הפנגולין נמצאים בסכנת הכחדה.
אחת הסיבות לכך שמעט מאוד ידוע על הפנגולינאים שחיים באסיה ובאפריקה היא שמדובר במינים שקשה לגדל בתנאי שבי כדי ללמוד עליהם יותר. למעשה, רק כמה גני חיות הצליחו לעשות זאת בהצלחה, כשבטבע קשה לאתר אותם והטכנולוגיה שמדענים משתמשים בה כדי לנטר מינים אחרים נכשלת לעתים קרובות כשמדובר בפנגולינאים, משום שהם מנתקים את מכשירי המעקב שמוצמדים לגופם הקשקשי באמצעות חיכוך בגזעי העצים.
מה שהחוקרים כן יודעים על בעלי החיים הללו הוא שהם חופרים ומשתמשים בלשונם הארוכות שלהם כדי לאכול נמלים, טרמיטים וחרקים אחרים. מינים מסוימים, כמו פנגולין עצים קטן, חיים על העצים ונתלים על גזעיהם וענפיהם, אולם מינים אחרים חיים במחילות. כאשר הם חשים מאוימים, מיני הפנגולין השונים מתכנסים לצורת כדור, מה שגורם לטורפיהם לחבוט בהם, עד שהם מתייאשים לרוב ונוטשים אותם לנפשם. ממדיו של המין פנגולין עצים קטן הינם מזעריים יחסית, עם אורך גוף של כ-45 ס"מ (ללא הזנב) ומשקל של בין 1 ל-3 ק"ג כ-3-4 ק"ג, בעוד שחלק ממיני הפנגולין שחיים על הקרקע מגיעים לאורך גוף פחות או יותר דומה.
מלבד הערך המדעי שלו, המחקר יצר משאב גנטי רב ערך לתמיכה במאמצי השימור, במיוחד בכל הנוגע לניסיונות לשלוט בציד הלא חוקי הגואה, שמהווה את הסיבה העיקרית לכך שבעלי החיים הללו נמצאים בסכנת הכחדה. קשקשי פנגולין נמכרים באופן בלתי חוקי בשווקים בינלאומיים לשם שימוש ברפואה מסורתית מניגריה ועד סין. הם גם ניצודים ונמכרים כמקור מזון שמתומחר החל מ-10 דולר לפנגולין אחד ועד יותר מ-1,000 דולר בשווקים בינלאומיים, שם הוא נחשב (למרבה הצער) כארוחה אקזוטית. "ראיתי קשקשי פנגולין נסחרים לצד אקדחים, תעודות זהות מזויפות וסמים, כחלק מבעיה שמגיעה עד לסינדיקציות (שיתופי פעולה של אנשים או גופים שונים לצורך ביצוע מהלך משותף המניב לכולם תועלת) פשע בינלאומיים גדולים", אמרה טינסמן.
כאמור, שימוש בגנומיקה יכול לעזור לזהות אילו מינים של פנגולין הינם המקורות לאותם מוצרים מן החי שנמכרים בשווקים, החוקיים והלא חוקיים כאחד. יתר על כן, ממצאי המחקר יכולים לעזור לאנשי השימור וחוקרים נוספים להבין את ההבדלים בתוך מין ששטחי המחיה שלו מכסים 6 מיליון קמ"ר ו-23 מדינות באסיה ובאפריקה. "הבנת הכרומוזומים ומבנה הגנים חשובה לטובת שימור כלל מיני הפנגולין, מכיוון שזה יכול לקבוע איך אנחנו מנהלים אוכלוסיות - אם מוצאים הבדלים גנטיים גדולים בין שתי קבוצות, אז ניתן לנהל אותן אחרת", אמר ריאן הריגן, מהמרכז לחקר טרופי של אוניברסיטת קליפורניה, שלקח חלק בהכנת המחקר.
"המחקר הזה הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו מחקר המתמקד בהצלת מין בסכנת הכחדה יכול גם לקדם את המדע הבסיסי. מדובר על מין חמוד להפליא שבני האדם צדים ובכך מאיצים את הכחדתו, זה פשוט מצער אותי", סיכם טום סמית', ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת קליפורניה ושותף למחקר. הוא הוסיף כי מחקר גנומי דומה מתוכנן להתבצע בעתיד, על מנת לנסות ולתרום לשימור והגנה על מינים אחרים של פנגולין.
